בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר היום תשע שנות מאסר בפועל ושלוש שנות מאסר על תנאי על גבר, שנאשם באינוס וביצוע מעשי סדום בגיסו ובשתיים מגיסותיו - כשאלה היו קטינים.
הנאשם, בן 46, אב לארבעה ילדים, הוא בן לניצולי שואה, שהקימו מחדש את משפחתם בישראל. בעת שהפרשה התפוצצה, הנאשם היה בעת סיום לימודי המשפטים באחת מהמכללות, ואמור היה להתחיל בהתמחותו. צוות השופטים, בראשות השופט נתן עמית, ציין כי בתקופת שירותו הצבאי מנע הנאשם אסון כבד כשהבחין במכונית בוערת בתחנת דלק, ו"תוך סיכון עצמי, נכנס לתא הנהג, והוציא אותה מהאזור המסוכן".
באישום הראשון הורשע הנאשם בביצוע מעשי סדום בבן משפחה בשנים 91' עד 96'. בגזר הדין צויין כי המעשים החלו כאשר המתלונן היה בן 12, אך כעבור שנתיים היתה "עליית מדרגה", כדברי השופט, כשהנאשם כפה על המתלונן לקיים עמו יחסי מין אוראליים. השופטים מציינים כי כאשר המתלונן הגיע לגיל 16 וחצי, "שוב היתה עליית מדרגה, כאשר הנאשם ביצע במתלונן מעשה סדום של ממש".
באישום השני הורשע הנאשם בביצוע מעשים מגונים בגיסתו בין השנים 94' ו-97'. כשהיתה בת 12, המתלוננת נהגה לשמור על ילדיו הקטנים של הנאשם. הוא, מצדו, נהג להכניס את ידו מתחת לחולצתה וללטף את שדיה. במקרה אחר, כשהמתלוננת הגיעה לגיל 13 וחצי, הנאשם "ניצל הזדמנות שהוא נותר לבד עם המתלוננת כשהוא במכנסיים קצרים וגופיה, הוא נעמד על ברכיו, הוציא את איבר מינו, הוריד את החזיה שלה, ואז אונן בין שדיה עד שהגיע לסיפוקו".
באישום השלישי הורשע הנאשם בביצוע מעשים מגונים בגיסה נוספת, היום בת 16. לפי כתב האישום, המעשים הנוגעים למתלוננת זו, היו מצומצמים בהיקף ובזמן לעומת האחרים - ואירעו כולם במהלך חודש ינואר 2000. ואולם, גילויים אלה הם שהביאו לחשיפת הפרשה כולה.
"זה לא רק גזר הדין שלו"
התובעת במשפט, עו"ד רות שביט, טענה כי הנאשם היווה דמות סמכותית בעיני המתלוננים, שפיתחו כלפיו יחסי תלות ואמון, "וכל אלה - הם שיצרו את הבסיס הפיסי והנפשי, שאיפשרו לנאשם לבצע את עבירותיו בהם". כמו כן היא ביקשה לציין, שהשלושה העידו בבית המשפט, כי הם חשים "שנאה וסלידה" כלפי הנאשם. זאת, על אף שכלפי אשתו הם גילו "לאורך כל הדרך, רגשי אהבה ודאגה".
השופטים הדגישו כי משימתם בגיבוש פסק הדין לא היתה קלה. "על כפות המאזניים של שיקולי הענישה, מצויים בכף אחת המתלוננים - שהמעשים שהנאשם ביצע בהם מחליאים ומעוררי סלידה", כתבו השופטים, "ובכף השניה מצויים אשתו של הנאשם וילדיהם, שהם הקורבנות הנוספים של עבירותיו ולא ניתן להתעלם מהם".
השופטים אמרו במהלך המשפט כי ליבם עם ילדי הנאשם ואשתו, שבעדותה בבית המשפט אמרה: "קחו בחשבון שזה לא רק גזר הדין שלו, אלא גזר הדין שלי ושל הילדים". הם הוסיפו כי אילו הנאשם היה עומד בגפו - "בשיקולינו, לא היינו מהססים למצות עמו את הדין עד תום".
באשר לקורבנותיו, קבעו השופטים כי הנאשם "עיוות את אישיותו של המתלונן הראשון", שסיפר לבית המשפט כי הוא אינו יודע אם הוא יתחתן אי פעם. "ודי במשפט הזה כדי להביע את כל הטרגדיה שקרתה לו", כתבו השופטים. "הנאשם במעשיו גם גזל מהמתלוננים את תום ילדותם וחדוות נעוריהם, וזהו נזק ששום מרפא לא יכול לתקנו".