NL מזרח: קרב רב

בית ה-NL מזרח נחשב בשנים האחרונות לבית ה"משעמם" ביותר בבייסבול. רק זהותה של אלופת ישראל בכדורסל צפויה יותר מזהותה של אלופת הבית הזה, שב- 13 העונות האחרונות הייתה האטלנטה ברייבז. ובכל זאת, למרות סדרת הזכיות המרשימה, הצליחו הברייבז לרשום אליפות אחת בלבד בשנים האחרונות
(1995). מה שהכי מדהים הוא, שבמשך התקופה הזאת הצליחה קבוצה אחרת מאותו בית, הפלורידה מרלינז, לזכות בשתי אליפויות (!).
אז תחרותיות אין לכאורה בבית הזה, אבל ייתכן מאד שהעונה הדברים ישתנו, בעיקר מכיוונם של הניו יורק מטס, שעשו רכש משמעותי ביותר, וינסו לזכות סוף סוף באליפות הבית אחרי שנים שחונות ארוכות כל כך שהפכו את הקבוצה לבדיחה.

למרות זאת, נראה שהקבוצה עדיין מלאה חורים ואינה בשלה מספיק בכדי לנשל את הברייבז שבעצמם התחזקו , בעיקר בעמדת הפיצ'רים הפותחים, עם הבאתו של טים הדסון, הפיצ'ר המצוין מאוקלנד, ובעצם חזרתו של ג'ון סמולץ הגדול לתפקיד הפותח. נראה שאטלנטה שוב תיתן את הטון בבית הזה, ותזכה בו. המטס צפויים להיות טובים יותר, בהתקפה בעיקר בזכות קרלוס בלטראן המצוין, ובהגשה בזכות פדרו מרטינז הפיצ'ר הכמעט אגדי שהגיע מבוסטון. עם זאת, כאמור, המטס צריכים עדיין לחזק את עצמם בלא מעט עמדות לפני שיהיו להם שאיפות לצמרת. פלורידה תמיד מסוכנת ויכולה להפתיע, והגעתו של קרלוס דלגדו, החובט המצטיין, צפויה לשפר את משחק ההתקפה שלה, אם כי עזיבתו של קארל פאבאנו הפיצ'ר שהיה נהדר בעונה שעברה תפגע בהם, כמו גם הפציעות הרבות של ג'וש בקט ואיי ג'יי ברנט המוכשרים. יחד עם זאת, היה והפיצ'רים של פלורידה ישמרו על הבריאות – רק אלוהים ישמור על היריבות שלהם. הפילדלפיה פיליז שוב יעשו הרבה רעש וישבקו חיים די מהר, מה גם שלמעט ג'ון ליבר, הפיצ'ר הנהדר שהגיע מהינקיז כדי להחליף את קווין מילווד שעזב, הם כמעט ולא התחזקו. הוושינגטון סנטורז צפויים לסגור את הבית עם מאזן מאד לא טוב, כמקובל אצל קבוצות חדשות.

האם זו תהיה העונה שבה אטלנטה תנושל סוף סוף מהכתר, ויהיה באמת מעניין בבית הזה? קשה להאמין, אבל מי יודע...

נוסדה: 1876 (כבוסטון רד קפס, ובדרך גם הייתה בוסטון בינאיטרז, בוסטון דובז, בוסטון רסלרז, בוסטון ברייבז, בוסטון ביז ושוב בוסטון ברייבז), משנת 1966 באטלנטה.

תארים: 3 אליפויות (1914, 1957, 1995)

אצטדיון: טרנר פילד (נוסד 1997), מכיל 50,062 מקומות.

תקציב שנה שעברה: 88,507,788 דולר

משהו על המועדון: למרות ששוב דיברו לפני תחילת העונה שעברה ש"הנה הם נופלים", שוב זכו ה"ברייבז" בראשות הבית בקלות יחסית, בפעם ה- 13 ברציפות(!), הישג פנטסטי לכל הדעות. אולם השאלה המתבקשת היא: מה כל זה שווה אם בפלייאוף הם פשוט לא מסוגלים לתפקד? העובדה שהמועדון זכה באליפות אחת בלבד במשך כל אותה תקופה נפלאה, יצרה למועדון תדמית לוזרית, שהיו שמחים מאד לנפץ באטלנטה.

שנה שעברה: כאמור, למרות כל ההספדים, וחרף העובדה שעל פניו הקבוצה באמת נחלשה משמעותית בעונה שעברה יותר מכל העונות שקדמו לה, שוב מצאו חניכיו של בובי קוקס הנהדר את הדרך הנכונה, והפכו את חייהם לקלים. הרבה בזכות חולשת היריבות, אבל גם לא מעט בזכות איזון בין פיצ'רים לחובטים טובים, בשילוב עם קלוזר נפלא. אלא ששוב, כצפוי, זה לא עזר להם בפלייאוף, והם עפו כבר בסיבוב הראשון.

ג'יי די דרו (OF - אאוטפילד) שאכזב את אוהדי סנט לואיס עם סדרת פציעות ויכולת לא טובה הצטיין, והוביל את הקבוצה במרבית הקטגוריות ההתקפיות. יחד איתו הצטיין גם ג'וני אסטרדה (C - תופס), שהתברר כגניבה גדולה וכשחקן התקפה לא רע בכלל, מעבר לכיולות ההגנתיות המוכחות שלו. גם שני הג'ונסים – אנדרו וצ'יפר (שניהם OF) נתנו עונה סבירה, למרות שצ'יפר קצת אכזב, במיוחד בחצי הראשון של העונה. בהגשה – ג'ארט רייט, פיצ'ר שאף אחד לא בנה עליו, הצטיין והוביל את הקבוצה במרבית הקטגוריות, ולידו ראס אורטיז ומייק המפטון נתנו עונות סולידיות. ה"בול פן", כרגיל,עשה עבודה יעילה, בראשותו של ג'ון סמולץ הותיק והטוב גם רייט וגם אורטיז עזבו העונה, וסמולץ, שלא אהב בכלל את הג'וב של הקלוזר (שנכפה עליו בשל פציעות) מגשים את משאלתו וחוזר להיות פותח, יצטרך למלא, בין היתר, את החלל שנותר.

העברות בולטות:

הגיעו: פיצ'רים פותחים: טים הדסון ה"אס" מאוקלנד. ריליברים: דני קולב הקלוזר המצליח של מילווקי יחליף את סמולץ בעמדת הקלוזר. התקפה: בראיין ג'ורדן (OF) חוזר לאטלנטה מגלות בטקסס וראול מונדסי (OF) – אגדת בייסבול עוד בחייו – מגיע גם הוא כדי לעשות נזק.

עזבו:

פיצ'רים: ג'ארט רייט שהיה, כאמור, מצוין בעונה שעברה חתם בינקיז (אבל אל תצפו ממנו לגדולות ונצורות שם), ראס אורטיז חתם באריזונה שהציעה לו חוזה מליונים ארוך טוחח תמוה.פול בירד המאכזב חתם באנהיים. ריליברים: אנטוניו אלפונסקה הבינוני חתם בפלורידה.

התקפה: דרו, שנתן עונת קריירה, סידר לעצמו חוזה פצצה אצל הדודג'רס ואלי מררו (OF) הבינוני חתם בקנזס סיטי.

לשים לב: מרקוס ג'יילס (B2 - בסיס שני) חוזר מפציעה ארוכה. עד לפני שנתיים הוא נחשב ל"אח של" (בראיין ג'יילס המצוין, אז בפיטסבורג, היום בסן דייגו), אבל אלמלא אותה פציעה מעצבנת, ייתכן שהיו מתחילים לדבר על בראיין כ"אח של מרקוס". שחקן נהדר.

אז מה יהיה: הדסון היה פיצ'ר מצוין עוד לפני שהגיע לאטלנטה – גן העדן שהופך כל פיצ'ר שמגיע אליה לטוב יותר. אם האקסיומה הזאת תמשיך לעבוד, אז הוא צפוי להפוך למפלצת, איי טל יה. אבל המפתח יהיה סמולץ. מדובר בפיצ'ר עצום, אחד הגדולים, שאם יהיה בריא ייתן פוש אדיר לרוטציה. לא פחות חשוב מכך – יהיה מעניין לראות איך ייכנס דני קולב (לא קלוזר "קלאסי") לנעליו הגדולות של סמולץ. העזיבה של ג'יי די דרו תפגע במשחק ההתקפה של אטלנטה, אבל צ'יפר ואנדרו ג'ונס ורפי פורקל יחד עם המצטרפים החדשים מונדסי וג'ורדן ישמרו על התקפה סולידית, אם כי לא מדהימה. גם השנה אטלנטה צפויה לקחת את הבית, וקשה להאמין שקבוצה אחרת בבית תוכל למנוע מהקבוצה לשחזר את ההצלחה של השנים האחרונות.

התחזית: 67-95 ומקום ראשון בבית. ושוב, כשלון מרגיז בפלייאוף. יש דברים שלא משתנים.

נוסדה: 1993

תארים: 2 אליפויות (2003, 9719)

אצטדיון: Pro Player Stadium שהוקם ב- 1993 (מכיל 42,531 מקומות)

תקציב שנה שעברה: 42,118,042 דולר

משהו על המועדון: קשה להאמין, אבל למועדון הצעיר הזה יש כבר 2 אליפויות ברזומה, שזה יותר ממה שיש לכמה קבוצות שקיימות למעלה מ- 100 שנה, מדובר בנס ספורטיבי, כי לא מדובר במועדון עשיר, אלא אחד הצנועים בליגה, אבל מנוהל בדרך כלל בצורה נבונה, ומתבסס על שילוב של צעירים מבטיחים עם ותיקים ומנוסים.

בעונה שעברה: אחרי האליפות המופלאה של 2003 באה, כצפוי, עונה בינונית, יחסית. זה לא היה מפתיע במיוחד, כי למרות שהקבוצה מוכשרת, ב- 2003 דברים באמת התחברו בצורה יוצאת דופן. ובכל זאת, בפלורידה יכולים להגיד, ובצדק, שהפציעות הרבות שמהן סבל ג'וש בקט המוכשר לאורך העונה, והפציעה הקשה של איי ג'יי בורנט שמנעה ממנו לתפקד בהתאם לפוטנציאל שלו פגעו בקבוצה.מיגל קבררה (OF) וחואן פייר (OF) המשיכו להפגין את הכשרון האדיר שלהם, והבאתם של פול דו-דוקה המצוין (C)וגיירמו מוטה הריליבר המעולה, שהגיעו מלוס אנג'לס באמצע העונה הפיחה רוח חיים בקבוצה, אבל בסופו של דבר, זה לא היה זה, והקבוצה לא הצליחה להגיע לפלייאוף.אולי השנה.

העברות בולטות:

הגיעו:

פיצ'רים: אל לייטר הפיצ'ר הותיק והטוב הגיע מה"מטס" וצפוי להיות סולידי, כרגיל. הפיצ'ר ישמעל ואלדז הגיע כהחתמה חפשית וכמוהו גם הריליבר הלא רע בכלל ג'ים מסיר.

חובטים:

קרלוס דלגדו (1B) החובט המצוין הגיע כשחקן חפשי מטורונטו, וצפוי לשדרג את ההתקפה, ולהשרות עוד מנהיגות בקבוצה.

עזבו:

פיצ'רים: קארל פאבאנו סיים את החוזה ועזב ליאנקיס, ויותיר אחריו חלל גדול, אחרי עונה מצוינת. הריליבר צ'אד פוקס, שהצטיין בעונה שעברה, עבר כשחקן חפשי לקאבס.

לשים לב: איי ג'יי ברנט. לבחור יש טונה של כשרון ביד. אם הוא יהיה בריא, הוא יהיה חתיכת "אס". ולא שלבקט חסר כשרון, אבל נדמה שהראש שלו לא הכי בעניינים. חוץ מזה, כדאי לשים לב למנהיגות של לו דוקה, שפלורידה שוועה לה אחרי עזיבתו של פאדג' רודריגז האגדי. הדברים הקטנים שהופכים קבוצה לטובה יותר.

אז מה יהיה: לגבי ההגשה - בקט הראה ניצוצות של גאונות בפלייאוף של 2003, אבל לא מראה יציבות ונפצע כל הזמן. ברנט נפצע באופן רציני ולא ברור אם יחזור ליכולת שלפני הפציעה. אם שני אלה יישארו בריאים ויישארו יציבים – חבל על הזמן של היריבות. בהתקפה דלגדו צפוי להוסיף המון עצמה למשחק ההתקפה, ויהפוך אותו למגוון עוד יותר, כך שהשילוב בין המהירות של לואיס קסטילו (B2) ותופעת הטבע חואן פייר בחלק העליון של ההתקפה, יחד עם העצמה של דלגדו ושל קבררה, פלוס עזרה ממייק לואל הותיק (B3) יהפוך את משחק ההתקפה של פלורידה לאחד המעניינים יותר בליגה. קשה להאמין שפלורידה תעבור את אטלנטה ותזכה בראשות הבית, אבל מדובר, בלי צל של ספק, בקבוצה מסוכנת עם הרבה פוטנציאל.

תחזית: 69-93, מקום שני בבית, בלי מקום בפלייאוף.

נוסדה: 1962.

תארים: 2 אליפויות (1969, 1986)

אצטדיון: שיי סטדיום (נוסד 1964, תכולה: 55,775)

תקציב שנה שעברה: 95,754,304 דולר

משהו על המועדון: אח, המטס, המטס... בכל פעם שהאוהדים של היאנקיס מתחילים לבכות על מר גורלם (5 שנים ללא אליפות) כדאי תמיד להזכיר להם שיגידו תודה שלא הפכו לאוהדי המטס וישתקו. הקבוצה אמנם זכתה באליפות ב- 1986 ועשתה את זה בצורה הכי דרמטית ומתוקה שאפשר מבחינתה, אבל מאז הקבוצה הולכת מדחי אל דחי, ובשנים האחרונות היא הפכה לשם נרדף לניהול כושל וללוזריות קשה, וכמובן, למוקד לבדיחות שנונות במונולוגים של דייויד לטרמן וקונאן או'בראיין.

עכשיו המטס, אחרי שהחליפו את ה- GM והביאו את עומאר מינאייה הפעלתן, הולכים על שמות נוצצים, והפעם בטוחים שם שהם יצליחו להגיע לפלייאוף. עוד נחיה ונראה, בינתיים הקבוצה שלהם לא נראית מספיק טובה, כפי שיפורט להלן.

שנה שעברה: למרות התקוות, המטס שוב סיימו את העונה בתחושה של כשלון קולוסאלי. זו הייתה עונה קטסטרופלית עבור המועדון, בכל קנה מידה, והדבר הטוב היחידי שאוהדי המטס יכלו למצוא בה הוא העובדה שהיא הייתה צריכה להסתיים מתישהו, כך שלפחות לקוות לעתיד טוב יותר עוד נשאר להם. ואכן, נראה שיותר גרוע מהעונה הקודמת, שבה כמעט אף שחקן לא התעלה ליכולת גבוהה, לא יכול כבר להיות.

העברות בולטות: המטס היו פעילים מאד בפגרה, וביצעו שתיים מההחתמות הבולטות והחשובות בשוק השחקנים החפשיים – אחד מהם פיצ'ר, אחד מהם חובט.

פיצ'רים: פדרו מרטינז הגיע כשחקן חפשי לאחר שסיים את החוזה בבוסטון. מרטינז נחשב במשך תקופה לא צקרה, ובצדק, ל"מגיש הכי טוב ביקום". מדובר בפיצ'ר הכי מוכשר שקם בדור האחרון, ובאחד השחקנים המלהיבים והכריזמטיים ביותר שיש. אלא שפציעה קשה בכתף פגעה מאד במרטינז, והפכה אותו לפיצ'ר הרבה יותר פגיע והרבה פחות אמין מפעם, וכיום הוא נחשב עדיין לאחד מהפיצ'רים הטובים ביותר, אבל כבר לא אותו תותח-על של פעם, מה גם שסכנת פציעה מרחפת מעל ראשו בכל רגע וההאופי הפרימדוני שלו יקשה מאד את חייו של המנג'ר שלו (בואו נאמר שבבוסטון לא בכו יותר מדי על עזיבתו של מרטינז, למרות שהציעו לו חוזה מכובד).
כן הצטרפו - הריליברים רוברטו הרננדז ופליקס הרדיה הבינוניים, במקרה הטוב.

עזיבות בולטות - הריליבר מייק סטנטון (שחזר לינקיס)ואל לייטר הפיצ'ר הותיק, שעבר, כאמור, לפלורידה.

חובטים: קרלוס בלטרן (OF) הגיע כהחתמה חפשית, אחרי שסיים חצי עונה מאד מאד מוצלחת ביוסטון. זהו בלי ספק המהלך המוצלח ביותר שהמטס עשו בשנים האחרונות. מדובר בשחקן-שחקן, שיודע לעשות הכל – לחבוט היטב וחזק, לרוץ, לגנוב בסיסים ולשחק הגנה יוצאת מן הכלל. בלטרן גם הוחתם לכמה שנים טובות, מהלך מסוכן לכאורה לאור מצב השוק והחשש מפציעות גומרות קריירה, אבל במקרה שלו הוא שווה את הסיכון ומדובר בהחתמה נבונה.
כן הצטרפו – אנדרס גאלאראגה (B1)"החתול" הותיק הנפלא, דאג מינטקביץ' (B1) שסיים זמנית את הסכסוך המתוקשר והמטופש על "כדור האליפות" של ה"רד סוקס" ואולי יתפנה גם לשחק בייסבול ומיגל קיירו (B2) – שחקן יעיל ושקט שהגיע מהינקיס.
עזיבות בולטות – מו ווהאן (B1) בשעה טובה סיים את חוזה המליונים המיותר וריצ'ארד הידלגו (OF) שעוד יפרח העונה בטקסס, אבל אין לו מקום בסגל לאור הגעתו של בלטרן.

לשים לב: דייויד רייט (B3) הראה ניצוצות של בייסבול משובח בעונה שעברה, ואם הכל יילך כמו שהמומחים מנבאים, הוא יפתור סוף סוף את בעיית הבסיס השלישי של הקבוצה. חוץ ממנו? יהיה מעניין לראות אם חילופי התפקידים בין קאז מטסוי היפני (B2) וחוזה רייס (SS) ששיחקו כל אחד בתפקיד של רעהו בעונה שעברה יביא את השינוי המיוחל ויהפוך את ההגנה של המטס, שהייתה מזעזעת בעונה שעברה, ליעילה העונה.

אז מה יהיה: בלטרן יספק את הסחורה, פדרו יהיה בסדר גמור, במיוחד בתחילת העונה ויביא מספרים טובים, אבל לא מפילים כמו פעם, טום גלווין הותיק הזדקן בעוד שנה אבל יסחוב כרגיל, ה"בול פן", בראשותו של בריידן לופר הסולידי לא צפוי להבריק יותר מדי וההגנה תשתפר קצת, אבל עדיין תהיה חלשה. ומייק פיאצה – זוכרים אותו? פעם הוא היה סופר-סטאר, אבל הוא הזדקן בעוד שנה והוא הולך ודועך, כך שימשיך לספק מספרים יפים בהתקפה, כנראה, אבל גם לספק הגנה איומה ונוראה, וכמוהו גם קליף פלויד הכמעט גמור. בקיצור, ההתקפה תשתפר קצת, ההגנה אולי תשתפר קצת (שתיהן בעיקר בזכות בלטרן), הפיצ'רים ישתפרו קצת אבל החורים (ההגנה של פיאצה, אין התקפה בבסיס הראשון, אין התקפה בשאר האאוטפילד, בול פן לא מספיק טוב, פיצ'רים מזדקנים עם סכנת פציעה וכו') פשוט גדולים מדי.

תחזית (פרועה): 75-87 ומקום שלישי בבית, אחרי פלורידה.

נוסדה: 1883 (כפילדלפיה קווייקרז, לאחר מכן פילדלפיה פיליז ולאחר מכן פילדלפיה בלו ג'ייז).

תארים: אליפות אחת (1980).

אצטדיון: סיטיזינז בנק פארק (נוסד ב- 2004)

תקציב שנה שעברה: 93,219,167 דולר

משהו על המועדון: אפשר לקחת את הקטע על המטס, ללחוץ על "קופי" ו"פייסט", ופחות או יותר יש לנו את הסיפור של הפיליז, רק תוסיפו את קהל האוהדים הכי קשה ותובעני בארה"ב ותיקחו את בצורת האליפויות עוד 6 שנים אחורה.
הפיליז, כפי שעולה מהדברים, מחכים גם הם בקוצר רוח לזכות סוף סוף באליפות הנכספת. אלא שאתרע מזלם והם משחקים באותו בית עם אטלנטה, ולא פחות חשוב מכך – הם פשוט לא מסוגלים לתפקד ברגע האמת. לפני שנתיים הפיליז החליטו להמר בגדול, הביאו שמות גדולים ושילמו הרבה כסף, אבל התוצאות שוב לא הגיעו. לארי בואה, המנג'ר הכושל, נשלח הביתה, בצעד מתבקש ובמקומו הובא צ'רלי מנואל, לשעבר המנג'ר של השיקגו ווייט סוקס, בצעד קצת פחות מתבקש. נראה שהפיליז בדרך לאכזבה נוספת.

שנה שעברה: החדשות הטובות היו שהפיליז הגיעו למקום השני בבית, הישג שהגיעו אליו רק פעמיים בעשור האחרון. החדשות הפחות טובות הן שזה לא עזר להם להגיע לפלייאוף, ועוד עונה הסתיימה בקול ענות חולשה. זו לא הייתה עונה כל כך גרועה מבחינת הפיליז, והיו מספר נקודות אור, כמו בובי אבריו (OF) שנתן עונה יוצאת מן הכלל, אחרי מספר עונות מאכזבות, כשנדמה היה שהכשרון שלו הולך לאיבוד, וכן ג'ימי רולינס (SS) שנתן עונה נהדרת גם הוא, והוכיח שיש לו עוד מה לתרום. גם פט בורל (OF) הראה סימני התאוששות אחרי העונה הגרועה שעברה עליו בעונה הקודמת, וג'ים תומה הותיק (B1) סיפק, כרגיל, את הסחורה. הבעיה של פילדפליה הייתה בעיקר בהגשה שלה. קווין מילווד הוא לא "אס", וכשהמגיש עם המספרים הכי טובים שלך הוא אריק מילטון הבינוני – זה אומר דרשני. פיצ'רים כמו ברט מאיירס ורנדי וולף לא היו מספיק יציבים וסבלו מפציעות. מכה גדולה אחרת שנפלה על פילידלפיה הייתה הפציעה של בילי ווגנר, הקלוזר המצטיין, שגרמה לטים וורל, איש הסט-אפ המשובח להפוך לקלוזר. וורל עשה עבודה סבירה, אבל המעבר שלו פגע באפקטיביות של שאר הבול פן. בסך הכל פילי לא העמידה רוטצית פיצ'רים ובול פן מספיק טובים בשביל להתמודד על ראשות הבית או לפחות מקום בפלייאוף.

העברות בולטות:

פיצ'רים: ג'ון ליבר הותיק והנהדר הגיע מהינקיז, שלא ברור איך ויתרו עליו. הוא יצטרך למלא את מקומם של מילווד, שחתם בקליבלנד כשחקן חפשי ושל מילטון, שחתם בסינסינטי כשחקן חפשי. ב"בול פן" הפיליז החתימו את טרי אדאמס המעפן, ושלחו בטרייד את פליקס רודריגז הותיק, במה שנראה כמהלך תמוה למדי.

חובטים: קני לופטון (OF) הובא מהינקיז, באותו טרייד שבו הועבר רודריגז, והוא אמור לשחק באופן קבוע, רק חבל שהוא הרבה מעבר לשיאו, וגם רצף ההגעות שלו, המדהים כשלעצמו, לא יעזור לפילי. גם חוזה אופרמן (B2), האיש והעגלה, הוחתם כשחקן חפשי, ולא יתרום יותר מדי. עם זאת, הפיליז לא איבדו אף אחד מהחובטים המשמעותיים שלהם, למעט דאג גלנוויל (OF) שחתם ביאנקיז כשחקן חפשי – לא אבידה כזו גדולה.

לשים לב: אם פט בורל ישחק כמו בעונה ההיא, ב- 2002, שבה הוא הפציץ בלי הפסקה, פילי יכולה להוות איום על צמרת הבית. מעבר לכך, שימו לב במיוחד לצ'ייס אטלי (B2) שמנבאים לו גדולות ולגאווין פלויד, הפיצ'ר הצעיר והמוכשר, שיתחיל לפלס את דרכו בעולם המקצוענים העונה.

אז מה יהיה: ההתקפה של פילי תמשיך להיות נשק יעיל. צפו לעונה מצוינת של תומה, עם לפחות 40 הפצצות מעבר לחומה, ולעונה מעולה של אבריו, עם תרומה בכל התחומים. גם שאר ההתקפה לא תכזיב. ההגשה, לעומת זאת, היא כבר סיפור אחר. לפילי אין "אס" אמיתי. ג'ון ליבר יהיה סולידי,אבל לך תדע מה יוליד יום עם טיפוסים כמו מאיירס ווולף על התלולית. מעבר לכך, השאלה האם ווגנר יישאר בריא, תרחף מעל הבול פן של פילי כל העונה, ולא בטוח שהתשובה לשאלה הזו היא חיובית. בקיצור, צפויה עונה לא רעה, אבל מאכזבת יחסית, למרות שהמאזן לא צפוי להיות שלילי.

תחזית: 80-82 ומקום רביעי בבית.

נוסדה: 1969 (כמונטריאול אקספוס).

תארים: אין.

אצטדיון: RFK סטדיום (נוסד ב- 2005)

תקציב שנה שעברה: 43,197,500 דולר

משהו על המועדון: שמחה וששון בוושינגטון. שנים ארוכות אחרי שהסנאטורז עזבו את העיר, הבייסבול חוזר לוושינגטון. באמת לא הגיוני שעיר הבירה של אומת הבייסבול לא תחזיק קבוצה, ומה שבטוח הוא שבוושינגטון, הגם שאין מדובר בעיר בייסבול "קלאסית", יהיו יותר קליינטים למשחק מאשר בתחנה הקודמת של המועדון, במונטריאול. אין מה לעשות, במונטריאול אוהבים הוקי ולא ממש אוהבים בייסבול, והקהל פשוט לא הגיע, ובעקבות זאת גם שחקנים טובים לא רצו להגיע, או שמיהרו לעזוב.
עכשיו, בעזרת הקבוצה שהייתה במונטריאול, שאיבדה כוכב ענק כמו ולאדימיר גררו, ופיצ'רים כמו חאוויר ואסקז, מנסים בוושינגטון לבנות קבוצה שתביא את הקהל ואת הגאווה לעיר. זה עדיין רחוק מלהיות זה, אבל לפחות יהיה לאנשים בעיר קצת טוב על הלב.

שנה שעברה: מונטריאול הייתה הקבוצה החלשה ביותר בבית. העזיבה של גררו, ופציעות של שחקנים אחרים, יחד עם היעדר עומק בסגל של הקבוצה, גרמו לכך שלמרות פתיחה סבירה, הקבוצה לא הצליחה להגיע לשום מקום. אם אפשר לציין נקודות אור, אז הפיצ'ר הותיק ליבאן הרננדז נתן עונה יוצאת מן הכלל והפך את עצמו ל"אס" לגיטימי, אחרי שרבים פקפקו ביכולותיו. לצערם של אוהדי האקפוז המעטים, פיצ'רים כמו טוני ארמאס וטומו אוקה שהראו ניצוצות לא רעים נפצעו במהלך העונה, ולא הצליחו לממש את הפוטנציאל. ב"בול פן" המצב היה אפילו יותר גרוע, והאקפוז לא הצליחו למצוא קלוזר, והחליפו את הנושא בתפקיד הזה בקצב שצביקה פיק מחליף ילדות בית ספר. בסופו של דבר, צ'אד קורדרו הצליח למצב את עצמו כקלוזר של הקבוצה, ועשה עבודה סולידית עד תום העונה, אבל היה רחוק מלהיות אחד הקלוזרים המובילים במשחק.

בהתקפה, חוזה וידרו (B2), שהיו שמועות רבות על עזיבתו, נשאר בקבוצה, אבל פתח את העונה בצורה מזעזעת, ורק יכולת משופרת בחצי השני של העונה מנעה ממנו התבזות. מי שהפתיע לטובה הייתה בראד וילקינסון (OF) ששיחק היטב לאורך העונה ומיצב את עצמו כאחד השחקנים המובילים של הקבוצה. ניק ג'ונסון (B1), שהובא מהינקיז על תקן של הבטחה גדולה, לא הפסיק להיפצע, ובכלל לא מעט אנשים בקבוצה התחילו לאבד את הסבלנות לגביו. בסך הכל, לא היו הרבה רגעים גדולים להתקפה של האקספוז.

העברות בולטות:

פיצ'רים: אסטבן לואייזה שנתן עונה אדירה לפני שנתיים וחזר לעצמו בעונה שעברה הגיע כשחקן חפשי, ולא צפוי לחולל גדולות ונצורות. כמו כן, החתימו הנשיונלז את אנטוניו אוסוקה, ריליבר סולידי ששיחק בסן דייגו. הנשיונלז לא איבדו אף פיצ'ר משמעותי במהלך הפגרה.

חובטים: חוזה גיליין (OF) שחקן מוכשר מאד, אבל עם ראש דפוק, שנזרק בבושת פנים מאנהיים חתם בקבוצה, ואם יצליחו לסדר לו את הראש שם (מה שעומד בספק גדול), הרווח שלהם יהיה לא קטן. בנוסף, החתימו הנשיונלז את ויני קסטילה (B3) המיתולוגי שנתן עונה אדירה בקולורדו - הבעיה היא שכולם נותנים עונות אדירות בגן העדן לחובטים ב"קורז פילד", והמעבר לוושינגטון צפוי להחזיר את ויני שלנו לקרקע, לבינוניות הרגילה שלו. הנשיונלז ויתרו על שירותיו של טוני בטיסטה (B3), שהיה מפגיז סביר של הומרים, אבל אחוזי החבטה שלו היו עלובים למדי. לא הפסד כל כך גדול.

לשים לב: טרמל סלאדג' (OF) נחשב לכשרון גדול, ויהיה מעניין לעקוב העונה אחר ההתפתחות שלו כשחקן.

בנוסף, ארמאס הפיצ'ר חוזר מפציעה ארוכה, ונראה בריא מתמיד. אם הוא יצליח להישאר בריא סוף סוף פעם אחת, מה שמוטל בספק, כמובן, הוא יוכל להראות סוף סוף את הכשרון הגדול שטמון בזרוע שלו.

אז מה יהיה: אף אחד לא מצפה ליותר מדי מהנשיונלז, והם אכן לא צפויים לעשות יותר מדי, מה גם שהבית שלהם יהיה לא קל העונה. צפו לעונה טובה של ווילקרסון ווידרו ואולי גם של גיליין בהתקפה. ליבאן ימשיך להיות סולידי וארמאס ואוקה צפויים לתת לו קונטרה סבירה,אם יהיו בריאים, אבל זה לא יספיק ליותר מדי, וה"בול פן" חלש מדי ויגרום ללא מעט דפיקות לב לאוהדי הנשיונלז. בקיצור, מתחילים לבנות שם משהו נחמד בוושינגטון – נקווה בשבילם שעוד כמה שנים הם גם יוכלו להנות מהישגים.

תחזית: 97-65 ומקום אחרון.