צא בחוץ - סיפורים מהפריפריה של העולם

בסרי לנקה מוכיחים הבודהיסטים שכל דת יכולה להידרדר לשחיתות, סיאוב וצביעות – במיוחד אם היא מעורבת בפוליטיקה. לנזירים הבודהיסטים שם יש מפלגה, ובניגוד לדימוי של הבודהיזם כתורה השואפת לשלום, הרמוניה ושביל הזהב, מצטיינים חברי ה"ג'תיקה הלה אורמאיה", ("מפלגת המורשת הלאומית") בהתנגדות חסרת פשרות לכל הסדר שהוא במלחמת האזרחים ארוכת השנים בין הסינהאלזים השולטים באי למחתרת הנמרים הטמילים. "הממשלה חייבת למחוץ אותם", אומרים נציגי המפלגה. "הם לא נציגים של הטמילים, יש להשמיד אותם", ו"יש להפציץ אותם כמו שארה"ב הפציצה את עיראק" הם רק כמה מהציטוטים המסופקים ללא היסוס על ידי מי שמתיימרים לדבר בשם העקרונות של גואטמה בודהא, "המואר". "אם פירושו של דבר הוא מלחמה, לאף אחד לא צריכה להיות בעיה עם זה", אומר עוד מנהיג המפלגה, למקרה שלמישהו היה ספק בעמדותיו.

המפלגה נחושה גם למנוע את ניצולה של נוסחא שעבדה היטב כל-כך במחוז אצ'ה שבאינדונזיה – איחוד הצדדים הנצים סביב משימת הסיוע לנפגעי הצונאמי כדי להחיות תהליך שלום תקוע. "הנמרים הם ארגון שמוסיף לפגוע באנשיו שלו, ולכן אין לתת להם שום תקציבים ושום סיוע", מתעקשים הנזירים של "המורשת הלאומית". בלי להיכנס בכלל לדיון על טיבה של מחרת "נמרי השחרור של טמיל אילם" (שעל מאבקם והסכסוך בסרי לנקה אפשר לקרוא בקישור המצורף להלן), מתמיה לכאורה לשמוע שדווקא חסידי הבודהא נוקטים בקו כה קיצוני ושוחר מלחמה. אבל למעשה אין להתפלא. בניגוד לתדמית הצנועה והרוחנית של נזירים בודהיסטים, המוכרת מסיפורי זן ומתרבות פופולרית לסוגיה, בסרי לנקה מזכיר הממסד הבודהיסטי הרבה יותר את הכנסייה הקתולית באירופה – גוף ממסדי שבע ושמרני, השולט בשטחי קרקע אדירים, הסמוך זה מאות שנים על שולחן השלטון. מעניין מה הדלאי לאמה, למשל, חושב עליהם.

ה"פלמס בלוק" (הגוש הפלמי) בבלגיה היתה תמיד מפלגה אירופית ימנית-קיצונית טיפוסית: "נמאס מהזרים" ו"צריך מנהיג חזק". בנוסף, וכיאה לחוסר סובלנותה כלפי רב תרבותיות, הטיפה המפלגה לעצמאות לפלנדריה – החלק דובר הפלמית של בלגיה. אבל מאז שבית משפט לערעורים הותיר על כנו את הפסיקה שהמפלגה היא גזענית, לקחו ראשיה את הביקורת ברצינות ועשו מאמצים להשיל את התווית החמורה הזו. הצעד הראשון היה שינוי השם ל"פלמס בלאנך" (האינטרס הפלמי). הצעדים הבאים היו קצת יותר מעניינים – לפחות למראית עין. לפני כמה שבועות סיפרנו כאן על הברית ההולכת ונרקמת בין המפלגה לבין חלק מהיהודים בבלגיה, המונעים על ידי חששם מהמוסלמים.

עד כאן זה עוד היה הגיוני, אבל השבוע הפתיעה הפלמס בלאנך כשהודיעה שתריץ בבחירות הקרובות מועמדים מוסלמיים. "זה צעד שחשבנו עליו רבות", אמר ראש הסיעה בפרלמנט, חרולף אנמאנס. "לא רצינו סתם עלי תאנה, ועכשיו מצאנו מועמדים רציניים וראויים", הוסיף. לטענתו, יש לא מעט מוסלמים מתונים המצביעים עבור מפלגתו כאות מחאה נגד המוסלמים הקיצונים. היהפוך גזען עורו ופאשיסט חברבורותיו?

בוונצואלה נראה שהנשיא השמאלן, הרעשן והנמהר הוגו צ'אווז, ממש נחוש בדעתו להיכנס לעימות עם ארה"ב. בעבר דיווחנו על היציאות התמוהות של צ'אווז, שטוען שנשיא ארה"ב ג'ורג' בוש מנסה לחסל אותו – לא רק פוליטית, שזה דווקא נכון, אלא פיזית ממש. השבוע עשה צ'אווז כותרות פעמיים. הפעם הראשונה היתה כשהצהיר שהוא מתכוון להחרים אדמות מארבע חברות זרות במדינה במטרה לחלקן לנזקקים. חוק שהעביר צ'אווז ב-2001 מאפשר לו לעשות את זה, אבל גורמים זרים במדינה חוששים שמדובר בפתיח להחרמות סיטונאיות בנוסח רוברט מוגאבה, נשיא זימבבואה.

הפעם השנייה היתה כשגורמי מודיעין אמריקאיים הביעו דאגה ממטרתו של משלוח בן 100 אלף רובי קלצ'ניקוב שהזמינה. "אם זה מיועד להגנה עצמית, כמובן שכל מדינה רשאית לעשות כרצונה, אבל אם זה מיועד להפצת חוסר יציבות, זה סיפור אחר", אמר הגנרל בראנץ בראדוק, ראש הפיקוד הדרומי של ארה"ב. דאגתה של ארה"ב נובעת מכך שצ'אווז אינו מחמיץ הזדמנות להכריז על התנגדותו למדיניות החוץ שלה – כך למשל לאחרונה, כשהצהיר שהוא תומך בזכותה של איראן לנשק גרעיני. אם צ'אווז ימשיך כך, הוא יצליח בסוף לספק לשנוא נפשו ג'ורג' בוש עילה לתת לו בראש.

בדרך כלל תפקידה של אופוזיציה הוא להכריח את הממשלה להתפטר ולהביא לבחירות חדשות, בהן תוכל לשוב ולנסות לעלות לשלטון. בבוליביה מסרבת האופוזיציה להניח לנשיא, קרלוס מסה, להתפטר ולהקדים את הבחירות, הקבועות ל-2007. "אנו והמפלגות האחרות סבורים שהקריאה להקדמת הבחירות מנוגדת לחוקה", אומר מנהיג האופוזיציה איבו מוראלס. אבל נראה שאי הרצון של האופוזיציה בהקדמת הבחירות נעוץ יותר בשאיפה לכפות על היריב לספוג את אשמת המשבר הכלכלי העובר על המדינה – משבר שהאופוזיציה יודעת ככל הנראה שאין לה פתרון עבורו. בינתיים הסכימה האופוזיציה להעברת חוק שהנשיא מסה דרש, שאמור להקל על גורמים זרים להשקיע במשק האנרגיה של המדינה.

ברחבי דרום אמריקה יש כעת גל חריף של התקוממות נגד חוזים נדיבים המסופקים לחברות זרות, הן התחומי השירות והן התחומי המחצבים, כך שיוזמתו של מסה אינה נטולת סכנה פוליטית. בכל מקרה, נראה שמנוסח בוליבי של "התרגיל המסריח" אין לו סיבה לחשוש – אף אחד לא רוצה את הג'וב שלו כרגע.

נציב שירות בתי הסוהר, רב גונדר יעקב גנות, בוודאי חושב לעתים שלא תיתכן מערכת כליאה עלובה ובלתי מתוקצבת כמו זו שבראשה הוא עומד. אבל הוא יכול להתעודד ממצבו של שירות בתי הסוהר היווני. הסוהרים היוונים עומדים לפתוח בשביתה, בדרישה שיחליפו להם את כלי הנשק המיושנים. מסתבר שהכלאים היוונים חמושים באקדחי פרשים אמריקאיים, שהונפקו בשנת 1911. חנויות עתיקות היו שמחות לקבל אותם, והכלאים היוונים היו שמחים לתת אותם, שכן על אף ערכם ההיסטורי, הם כבר לא ממש בטיחותיים.

"האסירים לא מפחדים לברוח, כי הם יודעים שלא נעיז לירות בהם", אומר נשיא איגוד הכלאים, גיורגוס קוסטיקאס.

אתמול מלאו שנתיים לפרוץ המלחמה בעיראק. האלימות ממשיכה להשתולל במדינה ולקטול חפים מפשע מדי יום, ולמרות המפגן הדמוקרטי המרגש של הבחירות, עדיין אין ממשלה בעיראק, עקב חילוקי הדעות המהותיים בין השיעים לכורדים על היקף האוטונומיה של האחרונים והיקף החקיקה האיסלאמית שרוצים לבצע הראשונים.

כדי להשלים את התמונה – ארגון בינלאומי למלחמה בשחיתות, טראנספארנסי אינטרנשיונל, הזהיר השבוע בדו"ח מקיף שאם לא יינקטו צעדים דחופים, מבצע השיקום המקרטע של עיראק יהפוך לשערוריית השחיתות הגדולה בכל הזמנים – כזו שתגמד אפילו את שערוריית "נפט תמורת מזון", וכזו שאי אפשר יהיה לתלות באו"ם המשוקץ.

שבוע טוב, וברוכים הבאים לשנה השלישית של המלחמה.