ארבעה מנהיגים מקומיים בגוש קטיף, המייצגים את מרבית תושבי הגוש, מנהלים כבר מספר שבועות מגעים חשאיים עם לשכת ראש הממשלה, אריאל שרון, בכדי להגיע להסכם לפיו יוגדלו סכומי הפיצויים לתושבי הגוש, ובתמורה יתפנו התושבים ללא מאבק וללא התנגדות. ב"ידיעות אחרונות" דווח, כי הנציגים נפגשו פעמיים עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אילן כהן, לקראת פגישה עם שרון, כנראה בשבועות הקרובים.
בין המנהיגים שניהלו את המגעים היה איציק איליה, סגן ראש המועצה האזורית חבל עזה ויו"ר מזכירות צפון החבל (הכולל את ניסנית, אלי סיני ודוגית). איליה, תושב נווה דקלים, משמש גם כיו"ר מזכירות פאת שדה וחבר מזכירות מורג. איליה אישר את הדברים בראיון לקול ישראל, ואמר כי הממשלה "מגלה אטימות ביחסה למפונים, ולא יזמה הדברות עימם". לדבריו, הפיצויים על מפעל חיים של 30 שנה אינו מספק ואינו מתחשב בהיבט הפסיכולוגי של העקירה. מתנגדי תוכנית ההתנתקות, ביניהם אבי פרחן מהיישוב אלי-סיני, דרשו מאיליה להתפטר מתפקידו בעקבות הדברים.
יחד עם איליה מנהלים את המגעים גם גדעון אלון - יו"ר מזכירות גדיד ואחד החקלאים הגדולים בגוש, עמרם איטח - יו"ר מזכירות בדולח, ואהרן חזות - יו"ר מזכירות גן אור.
אין לנו כל ברירה אחרת
ביום ראשון השבוע, במהלך ישיבה סוערת ביישוב גדיד שבמרכז גוש קטיף, בהשתתפות עשרות תושבים, הועלו טענות קשות נגד המנהיגות הפוליטית של המתנחלים, שמצד אחד לא הצליחה לעצור את ההתנתקות, ומצד שני לא דאגה לפיצוי ראוי לתושבים. התושבים טענו כי הם מרגישים שהפקירו אותם לגורלם, "המנהיגים הרדימו אותנו", טענו המשתתפים בישיבה, "על מנת שנהיה כל כולנו במאבק ולא נתעסק בפיצויים. איש לא דאג עבורנו לפוליסת ביטוח".
יואב אלול, תושב גוש קטיף, אמר: "לא רצינו להגיע למצב הזה, נמנענו, דחינו את זה, אבל עכשיו אין לנו כל ברירה אחרת". דבריו מייצגים את הלכי הרוח בקרב התושבים. במשך החודשים שבהם התקיימו הדיונים לקראת חקיקת חוק פינוי-פיצוי נמנעו תושבי הגוש לשתף פעולה עם משרדי הממשלה שדנו בסעיפי החוק, מפני שהתמקחות על גובה הסכום היוותה עבור מנהיגי המאבק הסכמה והכרה בפינוי.
החוק שהתקבל לבסוף בכנסת לפני חודש קבע, כי סכום הפיצויים יעמוד על כ-4 מיליארד שקל, כולל העסקים באזור התעשייה ארז. ההרגשה בקרב המתיישבים בגוש היא כי הם קופחו, ולמעשה המדינה מפקירה אותם לגורלם בלי שיקבלו פיצוי שיאפשר להם פתיחת דף חדש.
לאחר קבלת החוק החליטה המנהיגות המקומית בגוש לפעול בעצמה להגדלת הפיצויים. נציגיה פנו לעו"ד שי גרנות, שמשמש כיועץ המשפטי של המועצה האזורית חוף עזה. גרנות טען, כי האפשרות היחידה לשינוי חוק פינוי-פיצוי היא התערבות של שרון, שיורה לממשלה להעביר הצעה לתיקון החוק.
לפיכך החליטו המנהיגים המקומיים לנסות להגיע להסכמה עם ראש הממשלה על הגדלת הפיצויים, כשבתמורה יתחייבו כי הפינוי יעבור בשקט, ללא בעיות. מנהיגי המתנחלים מודעים לכך כי פרסום המו"מ על הפיצוי יגרום לתסיסה ועשוי אף לסמן את תחילת סופו של המאבק, אבל לדעתם מדובר בצעד שנובע מחוסר ברירה. הם רואים בכך קרש הצלה למשפחות רבות, שלדעתם החוק כפי שהוא כיום מותיר חסרות כול.
"כולנו לא רוצים להתעסק עם העניין הזה, עם הגועל נפש הזה, כולנו לא רודפי בצע", אמר איציק איליה ל"ידיעות אחרונות". "רובנו הולכים לחוסר תעסוקה, לערפל כבד, לחוסר ודאות של מה יהיה איתנו. לדעתי, 80-70 אחוזים מהאנשים לא ימצאו תעסוקה, בוודאי לא ברמה שהיתה להם".
אלול הוסיף: "חיינו בבועה שלא יקרה כלום, והלוואי שלא יהיה כלום. אבל היום אנחנו חייבים לדאגו לעצמנו. אין לנו ברירה אם יילכו לקראתנו, אנחנו ניתן שקט".
כבר לפני כשבועיים דווח, כי להערכת רבים בגוש קטיף, אחד הבלמים לסחף של ממש לעבר פינוי מרצון הוא חוק הפיצויים, שמעניק פיצויים נמוכים יחסית. לפי החוק, שנראה כי לא ישתנה מהותית, משפחה ממוצעת בגוש קטיף תפוצה ב-170 עד 300 אלף דולר. סכומים כאלה, אומרים בגוש, לא מאפשרים לשחזר את רמת החיים שהיתה, ועלולים לדרדר חלק מהמשפחות למצוקה של ממש. "מי שמתגורר בבית קטן, ולוקח משכנתה, נמצא בצרה אמיתית", אמר עו"ד אייל שטרנברג, המייצג כמאה משפחות בגוש. "אם יגדילו את הפיצויים, הפינוי יהיה הרבה יותר קל ממה שנדמה".