רייס באסיה: תנסה להציג מדיניות אמריקאית אחידה

שרת החוץ האמריקאית, קונדוליסה רייס, הגיעה היום לקאבול לשיחות עם חמיד קרזאי, נשיא אפגניסטן. זאת, במסגרת מסעה בשש מדינות אסיה. השיחות יתמקדו בהעמקת הדמוקרטיה במדינה ובמלחמה בתעשיית הסמים המקומית. סחר ההרואין באפגניסטן נתפש על ידי הממשל כ"איום על יציבות העולם" והמדינה נמצאת "על סף הפיכה למדינת סמים". אזור גידול האופיום באפגניסטן שילש את גודלו בשנה האחרונה, אך לדברי שגריר ארה"ב באפגניסטן, זלמאי ח'לילזאד, ניתן לבלום את התהליך באמצעות דמוקרטיזציה של המדינה.

ככלל, רואה ממשל בוש באפגניסטן הצלחה בתחום מדיניות החוץ. "מאוד מרגש להתבונן בנעשה שם", אמרה רייס, "הבחירות לנשיאות נערכו, ובמדינה מתכוננים לבחירות לפרלמנט".

אמש אישר בית הנבחרים האמריקאי, לבקשת הממשל, תקציב של 570 מיליון דולר לשיקום אפגניסטן ו-66 מיליון דולר נוספים למאבק בסמים במדינה.

נתן גוטמן, "הארץ":

ביקורה הראשון של רייס במדינות אסיה, הוא במידה רבה ביקור של כיבוי דליקות. המתיחות בין הודו לפקיסטן, שאלת נפאל, האיומים הסיניים על טייוואן וכמובן בעיית צפון קוריאה, יעסיקו את שרת החוץ רייס בימים הקרובים, בעודה מנסה לנווט בין האינטרסים האזוריים הסותרים ולהציג מדיניות אמריקאית אחידה.

שתיים מן התחנות הראשונות במסע - הודו ופקיסטן - מייצגות את המצב העדין שבו נמצאת הדיפלומטיה האמריקאית בדרום אסיה. ההודים, בעלי ברית ותיקים של ארה"ב באזור, חשים בשנים האחרונות מקופחים נוכח ההתקרבות בין ארה"ב לפקיסטן, שכנתה ויריבתה של הודו. הנושא הנוכחי במחלוקת הוא מכירת מטוסי קרב אמריקאיים מדגם אף-16 מארה"ב לפקיסטן. ההודים מתנגדים נחרצות לעיסקה, אולם ארה"ב מעוניינת לקדם אותה. לפי פרסומים בארה"ב, עשויה ארה"ב להציע פשרה לפיה תמכור מטוסים כאלה לשני הצדדים וכך תניח את דעת שני הצדדים.

בשיחותיה של רייס באיסלאמבאד, היא תנסה להדק את הקשרים גם עם משטרו של פרבז מושארף בפקיסטן. ארה"ב רוצה בקידום תהליך השלום ההודי-פקיסטני ובהפסקת מירוץ החימוש בין שתי המדינות הגרעיניות, אבל גם רואה במושארף בן ברית חשוב במלחמה בטרור וידיד אזורי חשוב, במיוחד לאורך הגבול עם אפגניסטן. המטרה של רייס תהיה לנסות לחזק עוד יותר את הקשר עם פקיסטן, זאת מבלי להכעיס את הודו יתר על המידה.

כפי שקרה בעת פגישתו של הנשיא ג'ורג' בוש עם עמיתו הרוסי ולדימיר פוטין, כאשר הנשיא האמריקאי נאלץ להגן על העמדה התקיפה שהוא מציג בעניין קידום הדמוקרטיה בעולם, כך גם תצטרך שרת החוץ רייס להתמודד עם הבעיה בשיחותיה עם ראשי המדינה בפקיסטן. מצד אחד, משטרו של מושארף רחוק מלספק את הדרישות הבסיסיות של קידום דמוקרטיה לפי הקריטריונים האמריקאיים, אבל מהצד השני, ברור לארה"ב כי היא לא יכולה להפעיל עוד לחץ בעניין זה על מושארף, מחשש לקריסת שלטונו הפרו-אמריקאי.

הנושא החם השני שבו תאלץ רייס לטפל בביקורה באזור הוא סין. ערב צאתה של רייס לאסיה העביר הפרלמנט הסיני את החוק נגד פרישת טייוואן, חוק שארה"ב הגדירה כ"אומלל" ושמאפשר, לפחות באופן פורמלי, פעולה צבאית סינית מול הכרזת עצמאות טייוואנית. אלא שגם באזור זה מתקשה ארה"ב להציג קו תקיף מול ממשלת בייג'ין.

ארה"ב אמנם מתנגדת לחרחורי המלחמה הסיניים מול טייוואן, אבל חשוב יותר לה לשמור על סין כבת ברית חשובה שמחזיקה בתפקיד מרכזי בתיווך במשבר הגרעין הצפון קוריאני. התיווך הסיני בעניין זה חשוב כעת יותר מתמיד, נוכח סירובה של צפון קוריאה להשתתף בשיחות השש-צדדיות ולאור דרישת ממשלת פיונגיאנג לקבל התנצלות משרת החוץ רייס על שכינתה אותה "מאחז של רודנות". ערב צאתה לאסיה הביעה רייס תקווה כי ניתן יהיה לחדש את השיחות השש-צדדיות (בהשתתפות ארה"ב, סין, יפן, דרום קוריאה, רוסיה וצפון קוריאה), למרות שהצפון קוריאנים הודיעו כי הם מעוניינים רק בשיחות ישירות עם ארה"ב, לא בפורום אזורי נרחב. לפי שעה, אין עדויות לכך שהאופטימיות של רייס בעניין זה היא אכן מבוססת.

אל מערכת היחסים הסבוכה ממילא בין סין לארה"ב, הושלכו גם מרכיבים נוספים המסבכים את התמונה, בראשם שאלת זכויות האדם בסין וסוגיית מכירת הנשק מאירופה לסינים. בעוד ארה"ב מעונינת בשמירה על יחסים טובים עם הממשלה בבייג'ין, היא אינה יכולה להתעלם מהעדר ההתקדמות בשאלת זכויות האדם והדמוקרטיה במדינה וכן שמה דגש על רצונה להשאיר בתוקפו את אמברגו הנשק המגביל מכירת אמצעי לחימה לסין. מדינות אירופה מעוניינות לבטל את החרם, אבל האמריקאים סבורים כי אין זה הזמן לשלוח מסר חיובי כל כך לממשלת סין. בשיחותיה בבייג'ין תיאלץ שרת החוץ רייס להסביר למארחיה כיצד ארה"ב מעוניינת בהידוק היחסים עם הסינים ובהכרה בתפקידם האזורי החשוב, תוך שמירה על מדיניות ביקורתית כלל-עולמית כלפיהם.