AL מערב: טיול קליל בדיסנילנד

AL מערב:
בית האמריקן ליג מערב הוא הבית הקטן בליגה ומורכב מארבע קבוצות בלבד מה שהופך אותו לתחרותי ואיכותי במיוחד. בשנים האחרונות התחרו בינהן סיאטל, אנהיים ואוקלנד על ראשות הבית כשבדרך כלל אוקלנד יוצאת כשידה על העליונה אם כי בפלייאוף היא כשלה שנה אחר שנה. בשנה שעברה, לעומת זאת, הסתמן שינוי כאשר סיאטל נחלשה ולא היוותה איום על הצמרת ודווקא טקסס הציגה התקפה אטרקטיבית והיתה תחרותית לאורך כל העונה לאחר שנים של דשדוש בתחתית הבית. את הטון בבית נתנו אנהיים ואוקלנד שהלכו ראש בראש עד קו הסיום כשבסופו של דבר אנהיים מנצחת בפוטו פיניש רק כדי להיות מודחת בסיבוב הראשון של הפלייאוף.
גם השנה צפוי הבית להיות מרתק כאשר סיאטל שהתחזקה התקפית בפגרה, אוקלנד שפירקה את צוות המגישים האיכותי בליגה וטקסס שתנסה להמשיך את קו ההשתפרות מהעונה הקודמת ינסו לזנב באנהיים שתמשיך להיות הקבוצה הבכירה בבית.

נוסדה: 1961 (כל.א אנג'לס), משנת 1997 באנהיים. שינו שוב את שמם השנה ל-"לוס אנג'לס אנג'לס מאנהיים" כדי להגדיל את פלח השוק שלהם אבל אנחנו נמשיך להתייחס אליהם כאנהיים מטעמי נוחות.

תארים: אליפות אחת (2002)

אצטדיון: אדיסון אינטרנשיונאל פילד (נוסד 1982)

תקציב שנה שעברה: $ 100,534,667

שנה שעברה: לאחר עונת פוסט-אליפות מאכזבת ב-2003 עשו האנג'לס את המהלך המתבקש ובאמצעות תקציב בלתי נגמר (שלישי בליגה אחרי שתי הגדולות מהAL מזרח) הביאו את וולדימיר גררו הנפלא ממונטריאול ואת המגיש ברטולו קולון משיקגו. בעוד קולון התמקד בטחינת המבורגרים ואיכזב רוב העונה (ERA של יותר מ-5) הרכישה של גררו הוכיחה את עצמה מייד. ריצה מרשימה בשבוע האחרון של העונה בעיקר בזכותו של אותו גררו הביאה את האיינג'לס לפלייאוף על חשבונה של אוקלנד שם הם נכנעו כמעט ללא תנאי 3-0 לאלופים שבדרך מבוסטון.

העברות בולטות: דיוויד אקסטיין (SS) שוחרר וחתם בסנט לואיס ובמקומו הגיע אלוף העולם הטרי מבוסטון אורלנדו קבררה. הסוגר טרוי פרסיבל עזב לדטריוט ואסטבן יאן עשה את הדרך ההפוכה. בטרייד עם הקבוצה החדשה של וושינגטון נשלח חוזה ג'וליאן (OF) ובתמורה הגיעו חואן ריברה (OF) ומאיסר איצוריס (SS).

לשים לב: לאנהיים ישנם הרבה שחקנים מצוינים אבל רק אחד ששווה לבדו ביקור בעיר (מלבד דיסנילנד כמובן). עם אחוזי חבטה של 0.337, 39 הום ראנס ו126 RBI הפך ולדימיר גררו ליחידת חיסול של איש אחד וזכה בתואר הMVP לאחר שלקח, כמעט לבדו, את אנהיים לפלייאוף בעונה שעברה. אם גררו יישאר בריא אין שום סיבה שלא ימשיך את היכולת מהעונה שעברה ויהפוך כל משחק של המלאכים לשווה צפייה.

אז מה יהיה: ההגשה לא התחזקה אבל בהתקפה עדיין נמצא החובט הטוב באמריקן ליג ואנהיים כבר הוכיחה ב-2002 שאפשר לזכות באליפות ללא הגשה פותחת דומיננטית. היחלשות של היריבות לחטיבה לעומת התחזקות של הינקיס והרד סוקס כמעט ומכתיבים שכפול של עונה שעברה. התחזית: 95-100 נצחונות, מקום ראשון בבית והדחה בשלב הראשון של הפלייאוף.

נוסדה: 1901 כפילדלפיה את'לטיקס. מאז 1968 באוקלנד, עם מעבר בקנזס סיטי מ55-67

תארים: 9 אליפויות (1910, 1911, 1913, 1929, 1930, 1972, 1973, 1974, 1989)

אצטדיון: נטוורק אסושיאטד קוליסאום, או בקיצור - הקולוסיאום (נוסד 1968)

תקציב שנה שעברה: $ 59,425,667

שנה שעברה: לאורך כל העשור הנוכחי שלטו האייס בחטיבה המזרחית של הAL ללא מצרים, תוך שהם משתמשים בנוסחה קבועה – פיצ'ינג חזק, החתמת שחקנים יעילים במחיר נמוך וסיום עונה חזק תוך עקיפת כל יריבותיהם על קו הסיום. גם שנה שעברה נראתה דומה כשבעזרת שלושת המגישים האסים שלהם (מארק מאלדר, טים הדסון ובארי זיטו) והתוספת של המגיש הצעיר ריץ' הרדן הצליחו האייס להציג את ההגשה השניה בטיבה באמריקן ליג בנוסף להתקפה יעילה שהתאוששה מעזיבתו של מיגל טחאדה, השורטסטופ והשחקן המוביל של אוקלנד בשנים האחרונות. אולם בחצי השני של העונה הדברים לא הלכו כמו שצריך - מאלדר, שנראה כמו מועמד לסיי יאנג בחצי הראשון, התדרדר פלאים ואוקטביו דוטל שהגיע מיוסטון והחליף בעמדת הסוגר את ארתור רוהדס לא סיפק את הסחורה. האייס אמנם נכנסו לשבוע האחרון של העונה ביתרון של 3 משחקים על אנהיים אך בהתפרקות לא מוסברת הפסידו את היתרון וסיימו את העונה משחק אחד מאחורי האנג'לס ומחוץ לפלייאוף בפעם הראשונה מאז 1999.

העברות בולטות: האייס היו כנראה הקבוצה הפעילה ביותר במהלך הפגרה כשהמהלך המשמעותי היה פירוק שלישיית האסים שלהם. המגיש הראשון מאלדר נשלח לסנט לואיס בתמורה למגישי הבולפן קיקו קלרו ודני הרדן ותופס המיינור ליג המבטיח דאריק בארטון. המגיש השני הדסון נשלח בטרייד לאטלנטה כשאת הדרך ההפוכה עושים המגיש המחליף חואן קרוז, מגיש הליגה הנמוכה דן מאייר ושחקן השדה צ'רלס תומאס. בטרייד נוסף עם פיטסבורג הגיע התופס ג'ייסון קנדל בתמורה למגיש הפותח מארק רדמן והסוגר ארתור רוהדס.

לשים לב: עם כל הכבוד לשחקנים של אוקלנד, הכוכב האמיתי של האייס הוא הג'נרל מנג'ר שלה, בילי בין. מאז הצטרפותו לקבוצה ב-97 שיכלל בין לשלמות את שיטת הMoney ball שעיקריה הם איתור שחקנים בעלי איכויות בהתבסס על מגוון רחב של נתונים סטטיסטים, חלקם לא סטנדרטים, והחתמתם על חוזים לא יקרים - שיטה המתאימה כמו כפפה לאוקלנד בעלת התקציב הנמוך יחסית. יכולתו של בין לבנות את האייס מחדש לאחר מתיחת הפנים (יש יאמרו מכירת חיסול) שעברה בפגרה, תקבע האם תחזור הקבוצה מהצד הזנוח של מפרץ סן-פרנסיסקו לדומיננטיות שלה ולא פחות מכך – האם בין הוא אכן גאון כמו שכולם אומרים.

אז מה יהיה: לאייס יש שורה של שחקנים צעירים ומבטיחים שנותנים מקום לאופטימיות אולם גם לשחקנים הטובים ביותר לוקח זמן להתרגל לליגה של הגדולים ועונה פיננסית לא תהיה מילה גסה השנה. אנהיים התחזקה השנה אבל לשאר היריבות לבית יש בעיות משלהן ולהן אין בילי בין כדי לפתור אותן. התחזית: 75-80 נצחונות ומקום שני בבית.

נוסדה: 1961 כוושינגטון סנטורס, מ-1972 בטקסס.

תארים: אין. מעולם לא העפילו לוורלד סירייס

אצטדיון: ארלינגטון פארק (נוסד 4199)

תקציב שנה שעברה: $ 55,050,417

שנה שעברה: העשור הנוכחי היה גרוע מאוד לטקסנים שלאחר 4 אליפויות בית ב-6 שנים בסוף שנות התשעים, לא הצליחו לסיים אפילו עונה אחת עם מאזן מנצח בעשור הנוכחי. דווקא שנה שעברה, כשהיה נראה שהריינג'רס בדרכם לעוד עונה איומה, הפתיעה הקבוצה את כולם ונתנה עונה מצוינת שלא היתה רחוקה מלהסתיים בפלייאוף. למרות, ויש שיאמרו בזכות, עזיבתו לניו יורק של אלכס רודריגז - הMVP של עונת 2003 ואולי השחקן הטוב בליגה (ובלא ספק היקר בה עם חוזה של 250 מיליון דולר) הצליחה טקסס לייצר התקפה מצויינת (רביעית בליגה בראנס) ולהתמודד בכבוד עם אריות הבית. בסופו של דבר הכריע הפיצ'ינג הבינוני והנסיון העודף של הקבוצות האחרות את הטקסנים והם סיימו את העונה רק במקום השלישי אך עם הרבה אופטימיות.

העברות בולטות: ריצ'רד הידלגו, שחקן השדה מהמטס ואריק יאנג מסן דייגו, גם הוא שחקן שדה חתמו לשנה.

לשים לב: לריינג'רס היתה שנה שעברה התקפה מצוינת (שהשתפרה עוד עם צירופו של הידלגו) אך הגשה פותחת רחוקה מלהרשים. רק שני מגישים פותחים השיגו יותר מעשר נצחונות (רוג'רס ודריס) ולכל המגישים הפותחים ביחד היה מאזן מפסיד עם ERA עלוב של 5.16. הבולפן המצוין של טקסס בחסות עונת פריצה של הקלוזר פרנסיסקו קורדרו הצליחו לחפות על חולשת הפותחים אך יהיה להם קשה להמשיך בכך לאורך זמן. הריינג'רס לא חיזקו את רוטציית הפותחים שלהם בפגרה ועל קני רוג'רס המזקין, כריס יאנג הצעיר, צ'אן הו פארק המנוסה וחבריהם לשפר את משחקם בשתי דרגות אם קבוצתו לשעבר של הנשיא בוש רוצה להמשיך בקו העליה שלה.

אז מה יהיה: הפריצה של העונה הקודמת לא באה כתוצאה מקבוצה שנבנתה לאורך זמן אלא נראתה יותר כמו הצטרפות של הרבה מאוד גורמים ליצירת קבוצה מנצחת שבעיקר רצתה להוכיח שהיא יכולה להצליח בלי הכוכב הגדול שלה. קשה לראות איך טקסס תצליח לשחזר את עונה קודמת בלי שיפור בהגשה וכשהיא כבר לא האנדרדוג ולכן חזרה לבינוניות של שנות האלפיים היא אופציה ריאלית. התחזית: 70-75 נצחונות ומקום אחרון בבית.

נוסדה: 1977.

תארים: אין. מעולם לא העפילו לוורלד סירייס

אצטדיון: סאפקו פילד (נוסד 1999)

תקציב שנה שעברה: $ 81,515,834

שנה שעברה: לאחר 4 שנים רצופות שבהן לא ירדה מ-90 נצחונות בעונה (כולל העונה הסדירה הטובה בהיסטוריה, 2001 עם 116 נצחונות) השיג הגיל את סיאטל המזדקנת והיא נתנה עונה איומה בכל קנה מידה. הגשה חלשה ללא מגיש עם מעל עשרה נצחונות ובמיוחד התקפה גרועה בה אף שחקן לא התקרב ל100 RBI עשו את שלהם והמרינרס לא היו במירוץ לראשות הבית מפתיחת העונה ועד סופה. גם עונה מדהימה של איצ'ירו סוזוקי ששבר שיא בן יותר מ-70 שנה והעמיד את שיא החבטות לעונה על 262 לא עזרה הרבה כדי להמתיק את הגלולה.

העברות בולטות: אדריאן בלטרה (3B) הגיע מלוס אנג'לס לאחר עונה מדהימה, ריצ'י סקסון (1B) מאריזונה חתם לארבע שנים ופוקי ריס הגיע מבוסטון לאחר שמקומו בבסיס השני נתפס ע"י מארק בלהורן ויתפקד כשורטסטופ, תפקיד בו זכה פעמיים בגולד גלוב.

לשים לב: אדריאן בלטרה נתן עונת קריירה שנה שעברה במדי הדודג'רס ולולא יכולתו האימתנית של בארי בונדס היה זוכה ללא ספק בMVP של הנשיונל ליג. בשני משחקים פחות מהעונה שלפניה הוסיף בלטרה כמעט מאה נקודות לאחוזי החבטה שלו ויותר מהכפיל את מספר הראנס וההומרים שלו וכל זאת ברגע האמת – כשהחוזה שלו עומד לפוג. אין ספק שבלטרה יוסיף לסיאטל כוח התקפי רב שהיא חסרה בעונה הקודמת אבל אין שום ערובה לכך שבלטרה יצליח לשחזר את העונה הקודמת, עכשיו כשיש לו חוזה מובטח להרבה שנים ביד. אם סיאטל רוצה לחזור להיות כח משמעותי בבית היא תהיה חייבת את בלטרה של שנה שעברה ולא את זה של השנים שלפני.

אז מה יהיה: ההתקפה של סיאטל עלתה מדרגה בקיץ האחרון וליין אפ שכולל את איצ'ירו, סקסון ובלטרה יכול להפחיד כל מגיש. ההגשה, לעומת זאת, לא שופרה במאום ויורדי הים יאלצו לסמוך על אותם שחקנים שלא לקחו אותם רחוק שנה שעברה. זה יכול לעבוד אבל זה ייקח עוד קצת זמן. התחזית: 75-80 נצחונות ומקום שלישי בבית.