בנק לאומי לביהמ"ש: גבינו עמלות מחיקת שיעבוד בניגוד לחוק

בנק לאומי הודיע לאחרונה לביהמ"ש המחוזי בתל אביב כי הוא מקבל את עמדת בנק ישראל לפיה גבה במשך השנים עמלת מחיקת שיעבוד שלא כדין, וכי בכוונתו להשיב את הכסף ללקוחות מהם נגבו הסכומים.

הבנק הודיע על עמדתו במסגרת דיון שנערך בבקשה לאישור תביעה ייצוגית בהיקף של כ-20 מיליון שקל שהגיש לפני כשנה עו"ד ארז רוזנבוך, בה טען כי הבנק גובה עמלת ביטול שעבודים שלא כדין ובניגוד לחוק הבנקאות.

התובע טען באמצעות עו"ד יצחק אבירם כי בשנת 1994 נטל הלוואה שהובטחה במשכון רכבו, וכי למרות שההלוואה נפרעה במלואה בשנת 1998 הבנק לא הסיר את השעבוד על הרכב במועד.

לפיכך, פנה התובע לבנק בדרישה כי השיעבוד יימחק והבנק אכן ביטל את השיעבוד אך חייב אותו בעמלה בסך 174 שקל בגין ביצוע "ביטול שיעבוד קבוע על כלי רכב". התובע טען בתביעתו, כי מדובר בפעולה פטורה מאגרה, וכי לבנק אין כל הוצאה למחיקת המשכון והוא מגלגל על לקוחותיו הוצאות שלא קיימות כדי ליצור רווחים משמעותיים.

בכתב התשובה שהגיש הבנק, הודה הבנק למעשה כי גבה את העמלה והעריך את הסכום שנגבה בגין העמלה במהלך השנים בכ-12 מיליון שקל, וכי מדובר בכ-69 אלף לקוחות. עם זאת, טען הבנק כי לתובע אין עילת תביעה אישית, וכי התביעה לא ראויה לדיון במסגרת תביעה ייצוגית.

כאמור, בדיון שהתקיים לאחרונה בפני השופט אמנון שטרסנוב הודיע בא כוח הבנק, עו"ד לוינבוק, כי בניגוד לעמדה שהציג בנק לאומי בכתב התביעה, ולאחר שהדבר נבדק עם בנק ישראל, עמדת בנק ישראל היתה כי הבנק גבה עמלות שלא היה צריך לגבות.

"קיבלנו את עמדת בנק ישראל, ויש הסכמה עקרונית להחזיר את העמלה שאסור היה לגבות לפי עמדת בנק ישראל", אמר עו"ד לוינבוק לביהמ"ש, והוסיף כי השאלה שהתעוררה כעת היא איך מאתרים את האנשים להם צריך להחזיר את הכסף, ומה הסך הכולל שצריך להחזיר להם.

לוינבוק אמר לביהמ"ש כי הבנק החל במגעים עם בנק ישראל לקבוע פרוצדורה מוסכמת לאיתור האנשים ומספרם, אך מפאת השביתה בבנק ישראל שנמשכת זה 4 חודשים לא ניתן לסיים את המגעים. לפיכך, הוסכם על דחייה עד לסיום המגעים עם בנק ישראל לפתרון הסוגיה. (תא 02240/00)