בית הספר "שבח מופת" בתל-אביב התייחד הבוקר עם זכר חמש תלמידות בית הספר שנהרגו בפיגוע הקטלני במתחם הדולפינריום שלשום. אתמול הודיעה הנהלת בית הספר כי היום לא ייתקימו הלימודים בבית הספר כדי לאפשר לתלמידים להתאבל על חבריהם וללכת ללוויות בבית העלמין ירקון ובגבעת ברנר.
בחצר בית הספר הדליקו התלמידים נרות זיכרון לזכר הקורבנות. אחת התלמידות אמרה לגלי צה"ל כי "זה כאב אחד גדול. כל נר מסמל בן אדם". מאות מתלמידי בית הספר החלו להגיע למקום אתמול בצהריים. בבית הספר ביקרו אתמול גם שרת החינוך לימור לבנת, ומנכ"לית המשרד, רונית תירוש. הן נועדו במשך שעה ארוכה עם המנהל, אבי בנבנישתי.
תירוש אמרה לוואלה! חדשות, כי צוות מיוחד של משרד החינוך מטפל בכל מערכת הייעוץ לתלמידי בית הספר, וכי נבדקת האפשרות לבטל את בחינות הבגרות שנועדו להיערך השבוע. אחת משתי האחיות שנהרגו בפיגוע למדה בבית הספר. אחיהן של שתי ההרוגות לומד בכיתה ט' במוסד.
מנהל בית הספר, ד"ר אבי בנבנישתי מסר לוואלה! חדשות, כי האסון מוכיח את שותפות הגורל עם העליה הרוסית. "מי שלא הבין עד היום שהם חלק מהחברה הישראלית נאלץ להבין את זה עכשיו בנסיבות קשות", אמר. לדבריו, צוות בית הספר יימצא במקום לאורך כל שעות היום והלילה.
תלמידה: ברוסיה צויין שלשום 'יום הילד' ואצלנו ילדים מתים
כ-85 אחוז מתלמידי תיכון שבח מופת בתל אביב הם בני העליה הרוסית. בעשור האחרון פיתח לעצמו בית הספר שם של תיכון אליטיסטי המיועד בעיקרו לאוכלוסיית יוצאי חבר העמים.
בחצר בית הספר מציינים באירוניה כי שלשום נחגג ברוסיה 'יום הילד הבינלאומי' המסורתי. תלמידת כיתה י"ב בבית הספר ויקטוריה קרופצ'ינסקי: "זהו צחוק הגורל. ברשתות הטלוויזיה הרוסיות שידרו אתמול משדרים מיוחדים לרגל יום הילד, ואצלנו ילדים מתים".
קרופצ'ינסקי עבדה שלשום בבית קולנוע במגדל האופרה הסמוך למקום הפיגוע. כמה מחברותיה יצאו לדיסקוטק, ורק בשעות הבוקר המוקדמות התברר לה כי הן חיות ובריאות. "קמתי בבוקר והתחלתי להתקשר לכל הכיתה שלי, לשמחתי ההרוגים הם לא מבני כיתתי".
איריס פנקס, מחנכת כיתה י7, ששתיים מתלמידותיה נהרגו בפיגוע, סיפרה כי השתיים היו חברות טובות, שבילו יחד זמן ממושך ויצאו אתמול לבלות יחד במועדון. שתי התלמידות היו עולות חדשות שהגיעו מרוסיה לפני קצת יותר משנה, ולמדו יחד גם באולפן. כמו רבים מתלמידי בית הספר, בחרו השתיים ללמוד במגמה טכנולוגית, במסלול רובוטיקה ומחשבים. פנקס אמרה שהמועדון היה אהוד במיוחד על בני הכיתה, כמו גם על רבים מתלמידי בית הספר, משום שנחשב "מקום של רוסים, בו יכלו להרגיש בבית".