בכל שנה מתפרסם דו"ח הוצאות הח"כים מתקציב הקשר עם הציבור, וזוכה לכותרות משעשעות בכל כלי התקשורת. בכל שנה מסתכל האזרח הישראלי על ההוצאות, מתעצבן ותוהה: האם 11 אלף השקלים ששילם ח"כ רוני בראון עבור המחשב הנייד שלו הם לא שוד לאור יום? האם 1,989 שקלים ששילם מצנע עבור וילון ללשכה הוא לא מחיר מופקע מעט? ואיך בדיוק מסייע וילון לחיזוק הקשר עם הציבור? האם הוא לא עושה בדיוק את ההפך? הוצאת הכספים מתקציבה של רוחמה אברהם מעוררת תהיות דומות, שמסקנתן, ובכן: תמונות קשות, גדי.
על פי הדו"ח האחרון שפירסמה הכנסת, השקיעה חברת הכנסת אברהם 5,000 ש"ח בבניית אתר האינטרנט הרשמי שלה. ביקור באתר של הח"כית מספק דוגמה קשה לקלות הבלתי נסבלת שבה מבזבזים הנבחרים את כספי הציבור. במבט חטוף נראה האתר כמו פגר אינטרנטי אופייני: אתר שמישהו בנה, ואיפשהו באמצע נגמרו לו הכסף או הסבלנות.
הקשר עם הציבור לא עובד
כבר בכותרת הראשית של האתר מופיעות הראיות המפלילות לגבי מידת העדכון של האתר. התאריך: 10 באוקטובר 2004 מופיע סגול על גבי אפור-כחול (אופנת הסתיו דאז) כשואל מבקר מזדמן: "מה, כבר עברה כמעט חצי שנה? הזמן רץ כשלא משקיעים". מה קרה ב-10 באוקטובר 2004? אברהם נשאה נאום בנושא "השתלטות ערביי ישראל על אדמות המדינה ודרישתה להקמת ועדת חקירה פרלמטרית (הטעות במקור) בנושא". אכן אירוע מכונן.
גם מדור ה"חדשות" באתר מעיד על רמת העדכון בו, וכצפוי גם פה אין שיפור במצב: שוב הכותרת המוכרת מעמוד הבית על הנאום החד פעמי של הח"כית ורשימה לא מוסברת של סניפי בנקים המתמחים במתן הלוואות להון חוזר בערבות מדינה (כנראה קשור לאחת מיוזמותיה של אברהם).
מדור מרתק נוסף הוא המולטימדיה: כאן תוכלו לצפות בלא פחות מתמונה אחת שלמה של אברהם, עם הראש מוטה ב-30 מעלות שמאלה, בסגנון הבוס לשעבר - בנימין נתניהו (תוכלו גם להוריד את התמונה אם תמיד חלמתם על דסק-טופ בדמותה). עוד אפשר לצפות בקטע וידאו של רה"מ שרון מדבר על מפעל ההזנה (קשור לפעילותה של הח"כית). במדור המוזיקה, למרבה האכזבה, לא מופיעים קבצי MP3 של שירים אהובים על אברהם ואפילו לא איזה ג'ינגל בחירות קצבי, כמיטב מסורת המפלגה.
אך המדור התמוה ביותר הוא ללא ספק "החנות שלנו". מיותר לציין שהמדור אינו פעיל, והתמיהה גוברת: מה בדיוק התכוונה חברת הכנסת למכור לציבור? חולצות עם דיוקנה? אולי הבטחות לפי משקל? האופציה המגלומנית ביותר באתר היא הפיכתו לאתר הבית כאן אין צורך להרחיב.
הגילוי המסעיר והמקומם ביותר לגבי האתר הוא הקישור שמופיע בו לחברה שמציעה בניית אתרים בחינם, אותה חברה שבנתה גם את האתר של אברהם. מדובר בחברה המציעה תוכנה פשוטה של בניית אתר ב"צעדים", כלומר ללא כל צורך בידע טכני. כעת מתעוררות השאלות: אם האתר נבנה חינם אין כסף, על מה בדיוק יצאו אותם 5,000 שקלים. ואם מדובר באי הבנה, והכסף שולם תמורת בנייה, מדוע הופסקה המלאכה? כך או כך, מומחה לבניית אתרים אמר לוואלה! חדשות, כי 5,000 הם סכום מופקע עבור בניית אתר בסדר גודל כזה או עבור אחסנתו על שרתים.
ואברהם אינה לבד. אתרים דומים עם רמות עדכון משתנות יש גם לחברי הכנסת ארדן, בלומנטל, גבריאלי ועוד. בחינת הוצאות הח"כים הרלוונטיים מראה כי חלקם שילמו עבור אתר האינטרנט, סכומים משתנים ואילו ואחרים, כמו רוני בר-און ונעמי בלומנטל לא שילמו, או לא דיווחו על תשלום עבור השירות.
חברת הכנסת רוחמה אברהם לא השיבה לפניית מערכת וואלה! בנושא. אגב, הפניות לחברת הכנסת התבצעו בין השאר דרך אתר האינטרנט, באמצעותו היא אמורה לשמור על קשר עם הציבור.