מלך ירדן, עבדאללה השני, אמר כי מדינות ערב חייבות "להושיט יד" לישראל ולהבטיח לה גמול ממשי על הוויתורים שהיא נדרשת לעשות כלפי הפלסטינים. עבדאללה, שהתראיין לירחון "רבעון המזרח התיכון", בהוצאת מכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון, אמר עוד כי הדאגה הגדולה ביותר היא להבטיח שהמדינה שיקבלו הפלסטינים בסופו של דבר, תהיה בת קיימא. להלן חלק מהראיון הנרחב, המתפרסם בגיליון האביב של הרבעון.
"המשימה שלנו היא לשכנע אותם"
שאלה: ייתכן שסיומה של מלחמת עיראק ב-2003 ומותו של יאסר ערפאת פתחו חלון הזדמנויות לקידום יחסי ישראל והפלסטינים. מה הן חובות המדינות ערביות בנדון?
עבדאללה: "איך נכנס אבי המנוח לתהליך השלום? איך הצליח הוא לבנות מערכת יחסים מוצלחת עם יצחק רבין המנוח? היה זה משום שהוא שם את עצמו במקומם. מה רוצים הישראלים? ישראל רוצה להיות חלק מהאזור הזה, ממרוקו לאורך העולם הערבי. זהו המחיר שערבים צריכים להיות מוכנים לשלם. לישראלים צריכים להיות חופש תנועה ותחושה שהם חלק אינטגרלי מהאזור הזה. הקרבן שהם צריכים להקריב לשם כך הוא עתיד ברור לפלסטינים. אולם האם תשלום המחיר הזה מבטיח לישראלים שהם יקבלו את התמורה? ישנם ישראלים רציניים המתבוננים באזור ואומרים 'בסדר, נקריב את הקורבן הזה. נקבל את ההחלטה הקשה הזו, ונעבוד עם הפלסטינים כך שנוכל ליצור דו-קיום כלשהו עמם. אבל האם זה באמת ישנה את מערכת היחסים שיש לנו עם מדינות ערב'?
"המשימה שלנו היא לשכנע אותם. זה החל בירדן, והפך לאחר מכן ל'גישת שני הסלים' הירדנית-מצרית, שמאוחר יותר תורגמה לעמדתו של נסיך הכתר הסעודי עבדאללה, וזו הפכה להצהרת הפסגה הערבית בביירות ב-2002. אני חושב שיש לחזור ולבחון את הסוגיה הזו, ואנו כבר התחלנו בכך.
"היתה ועידת שלום בלונדון בתחילת מרץ. יש פסגה של מדינות ערב שבועיים לאחר מכן. אנחנו חייבים להושיט יד לישראלים ולא רק בנוגע לזה. אנחנו צריכים לראות אילו ערבויות נוכל להציע לישראל בנוגע למה שהערבים צריכים לעשות. עלינו להגיע לפסגת הליגה הערבית באלג'יריה עם נוסח ביירות משופר, הצהרה מציאותית לישראלים שזה מה שאנחנו יכולים לעשות, ומה עוד אנחנו יכולים לעשות".
שאלה: הצהרת ביירות לא השפיעה משום שהיא פורסמה ביום של אחד מהתקפות הטרור המזוויעות ביותר בישראל הפיגוע במלון פארק בנתניה בערב פסח ומשתתפי הפסגה בביירות לא אמרו דבר.
עבדאללה: "זו פוליטיקה. אנחנו מקווים שבאלג'יריה יהיה לנו יותר מזל. אבל הכדור נמצא במגרש שלנו. אנו אלה שצריכים להושיט יד לישראלים בצורה בהירה וחזקה בהרבה. דבר אחד טוב בנוגע להצהרת ביירות הוא שהיא נחתמה אפילו על ידי סדאם חוסיין. אז בעיה אחת השגת אחדות ערבית אינה משהו שעלינו באמת להטריד את עצמנו בנוגע אליו".
בוש קולט את המסר
שאלה: השנה הזו 2005 תעמוד בסימן ההתנתקות הישראלית מרצועת עזה ומצפון הגדה המערבית, לא בסימן מו"מ על הסטטוס הסופי של הפלסטינים. איך שומרים על המומנטום הפוליטי והדיפלומטי בידיעה שהמגעים בנוגע לסיום הסכסוך אינם עומדים על הפרק בזמן הקרוב?
עבדאללה: "זה היה אחד הדברים בהם דנתי עם הנשיא בוש בשיחה שניהלנו בארבע עיניים. אמרתי לו, 'אדוני, אתה ניסחת חזון של מדינה פלסטינית עצמאית ובת קיימא. הנקודה היא החלק של בת קיימא. אני מודאג מכך שתוך שנה או שנתיים לא נוכל עוד לדבר על מדינה פלסטינית בת קיימא'. אז במבט אל התמונה הגדולה, אם אין עתיד לפלסטינים, האם נגזור על האזור עוד כמה עשרות שנים של סכסוך בין ישראל לערבים, ישראלים לפלסטינים?
"ראש הממשלה שרון אכן רוצה שלום עם הפלסטינים, אבל יש גם חלק ממנו שלא היה מתנגד לחכות עשר שנים. האם באמת נוכל לסבול עוד עשר שנים? אבי נהג לומר שהוא רוצה שלום עבור ילדיו וילדי ילדיו. הוא דיבר עלינו. האם עליי להתחיל לומר כעת שאני רוצה שלום עבור ילדיי וילדי ילדינו? המזרח התיכון אינו יכול לחכות זמן רב כל-כך.
"בנוגע למדינה בת קיימא, אין לנו יותר משנתיים או שלוש שנים, לכל היותר. ואם אין עתיד לפלסטינים, איפה זה משאיר אותנו? אם אין לך מדינה פלסטינית בת קיימא, אז אני יכול לראות את הבעיה הישראלית-פלסטינית הופכת לבעיה הישראלית-פלסטינית-ירדנית. כפי שאמרתי לנשיא, בשיחה פרטית: בבקשה, אם יש מונח אחד שהייתי מבקש ממך להתמקד בו, זהו המונח בת קיימא".
שאלה: הנשיא התייחס ל"מדינה בת קיימא" בהצהרתו מהתשעה בינואר לאחר הבחירות הפלסטיניות, ואז הזכיר את המונח שוב למחרת, אולם אמר רק ש"חיוני שתהיה כלכלה בת קיימא ומערכת בריאות בת קיימא", מבלי להזכיר את עניין הטריטוריה.
עבדאללה: "הוא ואני יודעים למה הכוונה במונח בת קיימא, מפני שהוא אמר 'אתה מתכוון למפות?' ואני אמרתי: 'אדוני הנשיא, ממה שאני מבין, אתה מכיר את ההתנחלויות, הכבישים והמפות הרבה יותר טוב ממני'. אז כשהוא ואני דיברנו על זה, דיברנו על טריטוריה, והוא גם אמר: 'קלטתי את המסר'".
מערכת וואלה! חדשות מוסיפה: בנאומו בפני מטה נאט"ו לפני שבועיים, ביום הראשון לביקורו באירופה, דיבר הנשיא בוש במפורש על כך שהמדינה הפלסטינית העתידית חייבת להיות בעלת רציפות טריטוריאלית.