יוליה וילנה היו תמיד ביחד

"כמו כל יום שישי הן הלכו לדיסקו. יש רק דיסקוטק אחד לרוסים וכל החברים שלהם היו הולכים לשם. הן היו תמיד ביחד. לא דאגתי, רק תמיד אמרתי להן להיזהר", מספרת אלה נלימוב, אימן של יוליה וילנה, האחיות שנהרגו אתמול בפיגוע בדולפינריום. "בערב נסעתי עם חבר באוטו, שמעתי על הפיצוץ במועדון ואמרתי אוי ויי", סיפרה.

אלה לקחה את הבן שנשאר, סשה, וביחד הם התחילו את המסע בין בתי החולים. "נסענו לוולפסון, הן לא היו ברשימות. נסענו לדולפינריום, אולי החברים שלהם יודעים משהו. משם נסענו לבית החולים השני, לאיכילוב, ואז אמרו שאולי באבו כביר. בארבע בבוקר הגענו לאבו כביר ושם מצאתי אותן ברשימות. בשש זיהיתי אותן".

אלה עלתה לארץ עם שלושת ילדיה, יוליה, ילנה וסשה, ועם אמה הקשישה, פאני, מסיביר, לפני שש שנים. המשפחה התגוררה במספר דירות שכורות בדרום תל אביב, ועברה בין שכונת שפירא לשכונת התקווה, בה היא מתגוררת כיום, בלב השוק. האם עובדת במסעדה של משרד החינוך בתל אביב. ילנה למדה בכיתה י"ב בבית ספר "שבח", ויוליה עברה לבית ספר "מפתן". זה נראה כמו סיפור של קליטה קשה, אבל אלה אומרת שלא. לדבריה, היה להן טוב כאן. "לא היה קשה לעבור מרוסיה לישראל. כבר מההתחלה היו לבנות המון חברים, הן תמיד היו במצב רוח טוב", היא מספרת.

ילנה היתה שחומה ושקטה, ויוליה בלונדינית ועצבנית מאוד, מספרת אמא שלהן. הן תמיד היו ביחד, גם כשלילנה היה חבר. "אמרתי לה אתמול, בואי נלך למקום אחר", מספר בן, החבר שלה, "אבל היא התעקשה. התקשרתי אליה ב- 23:20, היא היתה עוד בחוץ. אמרה לי 'יש כאן המון רעש והשערים סגורים, אני אתקשר אליך כבר מבפנים'. אחרי חמש דקות ראיתי כמה ניידות, בניידת הבאה כבר הבנתי שהיה פיגוע". איציק, החבר שלו מספר שגם הוא ניסה לשכנע את האחיות ללכת למקום אחר. "ילנה אמרה שהיא צריכה להתפרק, מישהו בשמיים הבין את זה לא נכון". "היתה לה הרבה שמחת חיים", אומר בן. "היא היתה צריכה את זה".

הלוויתן של האחיות תצא מחר ב-10 בבוקר מביתן.