יומן האקסיות

לכאורה יומן האקסיות נראה כעוד אחד מהסרטים המכונים לעיתים "ז'אנר בוורלי" (על שם הסדרה הדביקה והאלמותית) – כלומר, שעה וחצי של חיזורים-קשיים-הצלחה-גילוי נוראי-הכל מסתדר. העטיפה עם הצילום הזוגי, השם הטיפשי והשחקנים הצעירים והלא מהשורה הראשונה גם מגבירים את החשד. ובכן אין עשן בלי אש.

סטייסי (בריטני מרפי) מתחילה לעבוד כמפיקה זוטרה בתוכנית טוק-שואו רעשנית בהנחיית קיפי קאהן (קאתי בייטס), אבל חולמת להיות יום אחד אשת טלויזיה רצינית כמו דיאן סוייר. החבר שלה, דרק (רון ליוינגסטון) נוסע לכמה ימים מחוץ לעיר ומשאיר בטעות את היומן האלקטרוני שלו בבית. בדיוק באותו הזמן, בעבודה של סטייסי עולה רעיון להפקת ספיישל בנושא "האקסיות של החבר שלי". היא מנצלת את היעדרותו של דרק, ובעידודה של חברתה לעבודה בארב (הולי האנטר) היא מחטטת לו ביומן כדי לנסות לדלות פרטים על הנשים הקודמות בחייו, נושא שדרק לא מוכן לדבר עליו. תוך כדי שהיא משקרת לדרק היא נפגשת עם האקסיות שלו כשהיא מסתירה מהן את זהותה האמיתית, וכאן מתחילה שרשרת אירועים משעשעת עם סוף מפתיע ביותר.

למה לא: כי התקדמות העלילה איטית מאוד בהתחלה וקשה להחזיק מעמד עד הסוף. זה לוקח חצי שעה לפחות עד שמבינים את כל מערכות היחסים הסבוכות בין הדמויות, חוסר האמינות זועק לשמיים (כמו גם המשחק המוגזם של בריטני) ועד שמתחילים לקלוט את הפואנטה, הסבלנות עלולה להיגמר.

למה כן: כי זה אמנם יוצר רושם ראשוני של סרט אמריקאי טיפוסי מז'אנר סרטי הקולג' המטופשים, אך עם התקדמותו הוא הופך למהנה עד מאוד. אפשר לראות בו אפילו סוג של פארודיה על אותו הז'אנר. אם מצליחים להגיע לסוף- העלילה מקבלת זווית חדשה לחלוטין.

ואם אתם תוהים לגבי התוספות המיוחדות? אולי לדילן מקיי הפתרונות? אנחנו לא מצאנו כאלו.