1.האם פסק הדין שנתת היום היא שירת הברבור של העשייה המשפטית שלך? האם אתה גאה בה? האם שנתך לא נודדת כאשר אתה מעלה בדעתך את עשרות תלמידי המשפטים שישובו ויתהו על נאמנותך לעיקרון חזקת החפות - שלפיו אדם חף מפשע עד אשר הוכחה אשמתו מעל לספק סביר?
2.האם זה סוג הספק הסביר שהיית מאחל לשופטי בניך שלך, אילו נתפסו על ידי המשטרה ונמצאו מודים אחרי מעצר ממושך (ואלים)?
3.האם העובדה שדו"ח קארפ לימד אותנו שהתביעה העלימה את דוח השב"כ שקבע, שאין מניע לאומני לנאשמים, ושההודאות הוצאו כנראה באלימות, האם לא די בכך כדי להעלות ספק סביר בלבך ?
4.האם העובדה שנציב משנה בדימוס עזרא גולדברג התפטר מתפקידו בעקבות התיק של דני כץ, ואמר בקול רם וצלול באוזני כל מי שרק מוכן היה להקשיב לו: "תפרו להם תיק" לא מעלה ספק בלבך?
5.האם העובדה, ששיניו הקדמיות של אחד הנאשמים נפלו במהלך החקירה, ועדותו של מעבידו לשעבר לפיה היו לו שיניים ביום שבו נלקח למעצר לא מעלה ספקות בלבך?
6.והאם הצלקת (של הכאה במגלב) על גופו של הנאשם השני לא מעלה ספק בלבך?
7.האם העובדה שהשחזור של מותו בחנק של הנרצח בתהליכי השחזור המצולמים של הנאשמים אינו עולה בקנה אחד עם הדוח הפתולוגי גם הוא לא מעלה ספק סביר בלבך?
8.האם העובדה שיש חמש הודאות של נאשמים, ולמרות חמש ההודאות לא הצליחה המשטרה להביא שום ראיה מוצקה אחת אינה מטילה איזה שהוא ספק סביר בלבך?
שאלות לכבוד השופט מצא
דבורה זילברשטיין
3.3.2005 / 18:15