מה נהיה עם - יוזמות השלום המושקעות?

ב-9 במרץ 2004 הונחה אבן הפינה למרכז האקדמי Bridging the Rift ("גישור על הפער") בגבול ישראל ירדן, שאמורה היתה לצמוח למרכז מדעי ענק לסטודנטים מישראל וממדינות ערב. הטקס היה מפואר ביותר: רכבת אווירית הביאה אורחים רמי מעלה מארה"ב, אליהם הצטרפו בכירים מהאקדמיה ומהפוליטיקה בירדן ובישראל, ויאיר דלאל הפליא בנגינתו בעוד.

בראש קרן BTR עומד מתי כוכבי, ישראלי החי בארה"ב, ואת החסות האקדמית מעניקות האוניברסיטאות היוקרתיות קורנל וסטנפורד. בזמן הטקס נמסר כי המרכז, שלצורך הקמתו יתרמו ירדן וישראל כל אחת 300 דונם משטחה, ייפתח ב-2009 ואמור להיות מעין "אזור השכלה חופשי", שעובדיו ייכנסו אליו באמצעות כרטיס מגנטי. "המטרה הסופית היא להקים מרכז מחקר שיעסוק נושאים הקשורים במזרח התיכון. כיום מדענים ישראלים וערבים צריכים להיפגש בארה"ב או באירופה. ייחודו של המרכז שלנו בכך שהוא לא יהיה בעל אוריינטציה ישראלית, ערבית או אמריקאית, אלא משותף לכל העמים", אמר כוכבי. "המרכז יתחיל את פעילותו במדעי החיים, שהם ניטרליים יותר, בהמשך נגיע גם להיסטוריה ולפוליטיקה".

בניין המרכז לא התקדם הרבה בשנה האחרונה, אבל העבודה האקדמית כבר שועטת קדימה. במשך שלושה ימים בינואר האחרון קיימו מדענים ירדנים וישראלים סקר מדעי תוך שהם חוצים שוב ושוב את הגבול, "ללא פספורט", מתלהב כוכבי. לדבריו, קבוצת המדענים מישראל ומירדן משתפת פעולה זה שנה וחצי, בתמיכה גלויה של המלך עבדאללה וראש הממשלה, אריאל שרון. "מבחינת שיתוף הפעולה האקדמי ההתפתחות היא חסרת תקדים", אומר כוכבי. "לפני שלוש-ארבע שנים עבדנו עם מדען אחד מירדן, כיום אנחנו בקשר כמעט עם כל העולם המדעי בירדן, כולל מדעניות ומדענים דתיים. זה חסר תקדים מבחינת האסטרטגיה של האזור עד כה". בקרוב, מבטיח כוכבי, יחלו בגיוס פוסט דוקטורנטים ודוקטורנטים.

תוכנית המבנה הוגשה כבר למנהל מקרקעי ישראל לצורך קבלת אישור בנייה, אך היא מתעכבת בגלל קשיים בין ישראל לירדן, האמורות להקצות כל אחת שטח מתחומה. עם זאת, כוכבי מאמין כי כבר ביוני השנה אפשר יהיה להתחיל לבנות. בינתיים ממשיכים לטוות את הקשרים. "אנחנו כבר במגעים עם עוד שלוש מדינות ערביות, מצרים ועוד שתיים שאין להן יחסים דיפלומטים עם ישראל, המעוניינות להשתתף בפרויקט. אנחנו רוצים לצרף לפרויקט את כל מדינות המזרח התיכון".

קצת לפני הטקס בערבה השיק גם ארגון "פה אחד" את יוזמת השלום שלו – ולשם כך הסתייע בלא פחות מאשר בג'ייסון אלכסנדר, הלוא הוא ג'ורג' מסיינפלד. אלכסנדר, שפעל למען היוזמה התנדבות, ניסה לשכנע את המוני בית ישראל והרשות והפלסטינית לענות על שאלון בן חמש שאלות לגבי הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ביניהן "האם את/ה מקבל/ת את גבולות 67' כגבולות הסופיים?; האם את/ה מוכן/ה לפינוי ההתנחלויות (מלבד גושי התיישבות) וכו'. התשובות היו אמורות לעבור עיבוד בידי מומחים ותוצאותיהן יוגשו לקברניטי המדינות, שיידרשו ליישמן. לדברי מולי פלג, יו"ר הוועד הישראלי של ארגון פה אחד (יש גם ועד פלסטיני ברמאללה וועד בינלאומי) "ההערכה שלנו היתה כי מרבית הציבור הישראלי והפלסטיני רוצים כבר לסיים את הסכסוך. אנחנו מאמינים שהחיבור צריך להיות בין העמים, ולא בין המנהיגים".

לדברי פלג, עד היום ענו על השאלון יותר מ-50 אלף ישראלים ומספר דומה של פלסטינים. מה עושים עם התשובות? "אנחנו מעדכנים את השאלון לפי התשובות שמתקבלות, ומציגים אותן לסיבוב נוסף של משיבים". לדבריו, עד עכשיו כ-68% מהמשיבים מסכימים על הנוסח, והבעיות היחידות שנותרו נוגעות לשאלת ירושלים ולשאלת הפליטים. פרט לשאלונים, המופצים בעיקר באמצעות האינטרנט, מרחיב הארגון את פעילותו לתחומים נוספים. הקמפיין לעידוד ההצבעה בבחירות ברשות הפלסטינית, בכיכובו של ריצ'ארד גיר, היה עבודה שלו, ובימים אלה מתחיל פרויקט מנהיגות בהשתתפות 50 אנשים מכל הארץ, שינסו להעביר אותנו בשלום את מה שפלג מכנה "הקיץ הטראומטי העומד בפנינו".

"המטרה שלנו היא להגיע למסה קריטית של מיליון וחצי משיבים מכל צד, שיעמדו מאחורי הנוסח של פה אחד. זו היתה החולשה של היוזמות הקודמות, כמו יוזמת ז'נבה והמפקד הלאומי, שלא לקחו על עצמן את הסיכון של פניה לעם, ולכן לא זכו ללגיטימציה. לאחר שנגיע למסה קריטית נניח את מסמך העקרונות על שולחן ראש הממשלה. המטרה היא לעקוד מחדש את המנהיגים אל הציבור שלהם", אומר פלג ומדגיש כי הם אינם קשורים בשום דרך לקריאות למשאל עם, אותו הוא מכנה "הזדמנות אדירה לאופורטוניזם". להערכתו העבודה על השאלונים תיארך עוד שנה-שנה וחצי. האם אתם לא חוששים שעד אז כבר יושג שלום בלעדיכם? "אשמח מאוד אם זה יקרה, אבל אני לא מאמין בזה", אומר פלג.