יום טוב לעלות לגן עדן

אתמול הבטחתי לעצמי סופית מקום בגן עדן. ההוא שם למעלה ממש מאושר ומתמוגג מכל מה שעשיתי. זה התחיל בבוקר, כשנסעתי לאחד מסניפי רשתות המזון הגדולות. עשיתי קנייה לא קטנה בכלל, ובקופה הציעו לי לקנות את ה"טאטו" של "יומטוב" בחמישה שקלים שיועברו לילדים במצוקה. תרמתי. הרי רק עכשיו הוצאתי 700 שקלים על אוכל בשבילי, אז אני לא אתן חמישה שקלים לילד במצוקה? בטח שאתן.

אחר כך הלכתי לקנות לי ספר. בקופה הציעו לי לתרום 10 שקלים לילדים חולים. תרמתי. ואל תספרו לו למעלה שתרמתי מהשי לחג מהעבודה – אני חוששת שזה יפגע בסיכויי השיבוץ שלי בגן עדן.

בדרך חזרה הביתה, נתתי את הכסף הקטן שנשאר לי לנגן כינור, שבאמת ניגן בצורה מוצלחת ולסיום, עזרתי לשכנה המבוגרת מלמטה לסחוב את הקניות לפתח ביתה. ללא ספק יום מוצלח, שמבטיח לי מקום בגן עדן.

אבל אז הגעתי הביתה, פתחתי את הטלוויזיה וראיתי שהולך להיות ממש צפוף שם בגן עדן. מסתבר שכל עם ישראל התגייס ותרם ל"יומטוב". עד לסיום התוכנית הם גייסו יותר מ-11 מיליון ש"ח. שלא לדבר על כל המי ומי שהתגייסו למבצע הזה - החל מגדי סוקניק וכלה במנחם הורוביץ המזמר. אלה לא נותנים כסף וזהו - משתיקים את המצפון, הם ממש תורמים מהכישורים שלהם בשביל הילדים. בטח אלוהים ימקם אותם טוב בגן עדן. גם שם הם יהיו מפורסמים, יקבלו מעמד של כוכבים בשמים, לא סתם. ואני, עם החמישה שקלים שתרמתי בסופר, אפילו לא זכיתי שהשם שלי ייכתב במסך הטלוויזיה למטה, כמו כל אלו שתרמו יותר. יש לי תחושה שההוא שם למעלה לא יעריך את זה כל כך, וימקם אותי כמקום די שולי בגן העדן, אולי בקומת החניון.

אבל רגע. יש לי עוד סיכוי קטן. הרי עוד שבוע אקבל משכורת, וחלק לא קטן ממנה אתן למדינה. זה בטח יגיע לאלה שצריכים. או שבעצם לא? כי אם אני, וגם ההורים שלי, וגם החברים שלי, ושמעתי על עוד כמה שמשלמים מסים, נותנים חלק מהמשכורת שלהם למדינה, אז איך זה שעדיין צריך מבצעי גיוס כספים גדולים כאלה? יכול להיות שהכספים לא מוזרמים למקומות הנכונים? האם זה יתכן?

יתכן, ועוד איך. מבצעי ההתרמה האלה באמת נפלאים ומפתיעים בהיקפם. אני כל פעם מתפעלת מחדש איך עם ישראל כולו מתגייס יחד כדי להשתיק את המצפון שלו. הילדים האלה נמצאים בסיכון וצריכים כסף בשביל מעונות בהם יהיו בטוחים, וגם המשפחות שתרמנו להן אוכל לפני ראש השנה, וגם הילדים חולי הסרטן וגם וגם וגם... אבל האם אנחנו, שממילא משלמים מסים, צריכים לתרום את הכסף הזה? זה לא אמור להיות תפקידה של הממשלה, שבמקום לקצץ תקציבים למי שבאמת צריך את הכסף, אמורה רק להגדיל אותם, או לפחות להשאירם על כנם?

אני מאמינה לשר האוצר כשהוא אומר שאין כסף להעביר למוסדות הרווחה, פשוט מאוד כי התקציבים מופנים למקומות אחרים. ואני גם יודעת שיש כסף, כי אני מעבירה אותו מדי חודש לממשלה. בפועל, מוסדות שיקום לילדים נסגרים, בעוד "שקע ותקע" הנפלאים מפרסמים את המובן מאליו. והרי חברת החשמל מכניסה רווח נאה למדינה, לעומת מוסד שיקומי שרק מוציא ומוציא. ומי כמו בנימין נתניהו יודע, שגם אם הוא לא יעביר את הכסף למוסד, תמיד תהיה איזה זכיינית שתרצה להרשים את מועצת הרשות השנייה לפני המכרז. ולאף אחד לא אכפת. הרבה יותר נוח לנו לשבת בבית ולתרום קצת כסף דרך הטלפון מאשר לכתת רגלינו עד לבירה ירושלים ולהפגין שם מול הכנסת. קל יותר להוסיף עוד חמישה שקלים לקנייה הגדולה שעשינו, רק כדי שלא נצטרך לתמוך בויקי קנפו כשהיא צועדת (מקסימום נהנהן בהבנה כשנראה אותה בטלוויזיה).

כל החברות הגדולות שתורמות כל כך הרבה כסף, כל אנשי הבידור שמתגייסים כדי לשכנע את הצופים בבית שצריך לתרום כסף וגם כל האנשים בבית שתורמים בהמוניהם – כל אלה צריכים להפנות את המשאבים שלהם לכיוון של שינוי אמיתי במדינה הזאת. אם נמשיך לשתף פעולה עם הממשלה, שנוח לה מאוד שארגונים וולונטריים עושים בשבילה את העבודה השחורה, המצב רק ילך ויתדרדר. שלמה ארצי, באחד הפרומואים ל"יומטוב", אומר זאת מפורשות - אנחנו לא האחראים למשבר, אבל אנחנו גם לא יכולים להגיד את זה לילדים שמפחדים לחזור הביתה, כי מרביצים להם שם. אבל אנחנו גם לא יכולים להגיד להם שעכשיו נתרום להם כסף, ואחר כך, כמו שאומרים, "אלוהים גדול – יהיה טוב", כי פשוט לא יהיה טוב. המבצעים האלה לא פותרים את הבעיה, הם רק מרחיקים אותה מהעין. הם פחות או יותר בגדר האדוויל שאני לוקחת כל בוקר כדי לשכך קצת את הכאב. אין לנו ברירה אלא להשקיע את המרץ והכסף במציאת תרופה אמיתית למחלה הזאת.

פרויקט "יומטוב" ודומיו רצים כבר שנים, גם אם לא כהפקות ענק בטלוויזיה, והקריאה שלי עכשיו היא לא חדשה, היא נשמעת אחרי כל שידור כזה. תמיד יהיה מי שיטען שיש להפנות את הכסף לניתוח כירורגי של המדינה, אבל משום מה אתמול שוב שידרו את התוכנית, ושוב כולנו תרמנו כדי לא להרגיש רע עם עצמנו. אולי כדאי שסוף סוף באמת נעשה משהו עם הדיבורים? אז באמת יובטח לנו מקום של כבוד בגן עדן עלי אדמות.