עוף לנו מהעיניים, נודניק

"אני הולך!" צועק מוכר הארטיקים בים, רק כדי לדשדש לעברכם שוב כעבור חמש דקות, תוך שהוא מתיז לכם חול בעיניים ומחרבן את השיזוף, והכל בשביל להציע לכם את אותו "שוקו קסטה לימון" עבש שכבר דחיתם בנימוס חמש פעמים בשעה האחרונה.

כזה הוא מיודענו אהוד ברק, גיבור מערכות ישראל. בניגוד לביבי נתניהו, שהתנהג בצורה אגואיסטית לא פחות, אך נשאר באמת ובתמים בלבם של רבים מחברי הליכוד ומתפקדיו, בשובו של חוטף המיקרופונים איש אינו מעוניין, לא חברי מפלגתו ולא מצביעיו הפוטנציאליים.

ודאי קשה לו, לברק, להתמודד עם חוסר הצדק הזה. אחרי שגבר פעם אחת על יריבו המיתולוגי מהסיירת בקרב ראש בראש, הוא נאלץ לחיות עם העובדה שביבי הוא בכל זאת מחזר הרבה הרבה יותר מוצלח ממנו. אבל עם כל הכבוד לתסכוליו של מתקן השעונים ופורץ המנעולים, מה אנחנו אשמים?

תבין, מר ברק: מלכתחילה אף אחד לא ממש אהב אותך במיוחד – לא במפלגת האבודה ולא בשאר השמאל. בעבודה לא שכחו לך את הדורסנות, או את העובדה שהשארת מפלגה עם מנגנון חרב וחובות עתק. בשמאל לא שכחו לך את ההתבטאות שלפיה אתה מרגיש קרוב יותר למתנחלים מאשר לשלום עכשיו. גם כשכאילו אהבו אותך משמאל למרכז המפה הפוליטית, היו אלה נישואי נוחות. רצו להעיף את ביבי, ואתה היית האיש שיכול היה לעשות את זה. התאהבות מסחררת מעולם לא היתה שם.

כשנבחרת, המוני אנשים רקדו מאושר בכיכר, והיו מוכנים לאמץ אותך ללבם. רק דבר אחד הם ביקשו: ממשלה בלי חרדים, לראשונה זה שנות דור. יכולת לעשות זאת בכמה צירופים שונים, אבל אתה התעקשת להיות ראש ממשלה של כ-ו-ל-ם, והוכחת שאין לך מושג איך עושים את זה. עצבנת את אנשי המחנה שלך ואת המחנות האחרים בצורה שווה, סירבת להבין את חשיבותם של יחסי אנוש, ועמדת על זכותך להתייחס למורכבות האדירה של תפקידך בפשטות מחשבה של המאה ה-19. כמו מנגנון של שעון, חשבת שזה.

ואז, אחרי שקיבלת בראש בבחירות, במקום להישאר ולעזור להרים את הרסיסים, פרשת לך מעשה אפנדי לעשות לביתך – ואיזה בית, באמת תיסלם. מעניין באמת, אם כבר מעלה את העניין הזה של מושחתים, מאיפה יש לבנאדם שחי 30 שנה על הכנסה של קצין בצה"ל ושר (משכורות יפות, אבל לא הון גדול) כסף לבנות פתאום וילה במיליון וחצי דולר? תמיד סירבת להסביר מאיפה הגיע המימון לבית הזכוכית היפה שלך, אז לפחות שים מחסום לפיך ואל תזרוק אבנים.

או שאתה רוצה לדבר על שחיתות פוליטית? אתה באמת רוצה? אחרי פרשת העמותות? אחרי שעשית בדיוק את מה שאתה והחברים שלך העברתם חוק נגדו, בגלל שזה היה כל כך פויה איך שביבי עשה את זה שלוש שנים קודם? אחרי הביזיון של הבוז'י שלך ששתק בחקירה כמו עבריין מהשורה כדי להגן עליך? אני לא חושב שאתה באמת רוצה לשוחח על זה. אולי לדבר, חד סטרית, אבל לא לשוחח.

עכשיו, לזכותך יאמר שהוצאת אותנו מלבנון, ועל כך באמת תקבל את התודה שלנו היום והרבה כבוד בספרי ההיסטוריה. בפרשה ההיא באמת הפגנת, במיטב המסורת של שנותיך כמחסל בשירות האומה, קרח בוורידים וביצים משיש. יופי. אתה גם מתגאה ש"קרעת את המסיכה" מעל פניו של ערפאת. יש בזה משהו, רק שאת זה עשית בצורה כל כך גמלונית שכולנו נקרענו.

בכל מקרה, ביצים גם שרון מפגין עם ההתנתקות, ככה שאין לנו צורך בסחורה הזו שלך. מה עוד יש לך למכור? חשבנו ככה. אז תעשה טובה. אנחנו לא צריכים אפילו שתתנצל. רק קח את החברה החדשה שלך, את הכסף הגדול שאתה מסרב לספר מה מקורו, כנס לאחד משרוולי המילוט מרבי קומות שאתה מוכר לאמריקאים ותתגלץ' לנו מהעיניים. המון תודה.