המועמד לר"מ עיראק: לא תהיה איסלאמיזציה

איברהים אל-ג'עפרי, רופא כללי ואב לחמישה שהפך אתמול למועמד המוביל לתפקיד ראש ממשלת עיראק, אומר שהפסקת האלימות המשתוללת במדינה עומדת בראש סדר העדיפויות שלו, וכי כוחות ארה"ב יישארו בעיראק כל זמן שנוכחותם תהיה נחוצה כדי להשיג מטרה זו.

בראיון בלעדי לסוכנות הידיעות איי.פי. דיבר הפוליטיקאי השיעי, שנמלט ממסע דיכוי של סדאם חוסיין נגד בני עדתו ב-1980, גם על ניסוח חוקה קבועה לארצו.

"איסלאם צריך להיות דת המדינה הרשמית, ואחד המקורות העיקריים לחקיקה, יחד עם מקורות נוספים שאינם פוגעים בהלך הרוח המוסלמי", אמר אל-ג'עפרי, המכהן כרגע כסגן הנשיא הזמני של עיראק, שהתגורר בלונדון עד להדחת סדאם חוסיין.

לדבריו, הוא תומך בזכויות נשים, כולל הזכות להיבחר כנשיאה או ראש ממשלה, כמו גם זכויות הגדרה עצמית וזכויות פרט לכל עיראקי.

הראיון נערך בביתו של ג'עפרי, בתוך "האזור הירוק" – המתחם המבוצר שבשליטת ארה"ב בלב בגדד. אמנות איסלאמית, בעיקר ערבסקות מוזהבות של פסוקי איסלאם, עיטרו את הקירות. דגל עיראק התנוסס על כן מאחור. על שולחן העבודה שלו נמצא מחשב.

אל-ג'עפרי, יו"ר מפלגת "דעווה", הפך למועמד המוביל לראשות הממשלה לאחר שיריבו העיקרי, עאדל עבד אל-מהדי ממפלגת "סקיר"י" (המועצה העליונה של המהפכה האיסלאמית בעיראק), פרש מן ההתמודדות. אחמד צ'לבי, לשעבר חביב הפנטגון, שמאז הספיק להסתכסך עם הממשל האמריקאי ולהתידד עם איראן, עדיין מתמודד על התפקיד, אבל סיכוייו נחשבים לקלושים.

"יש לנו שני מתמודדים על מועמדות הברית (של המפלגות השיעיות), אחמד צ'לבי ואיברהים אל-ג'עפרי, אבל אל-ג'עפרי הוא שיהיה ככל הנראה מועמד הברית", אמר חומאם חמודי, דובר של ברית המפלגות השיעיות, שזכתה ככל הנראה במעט יותר ממחצית מושבי האסיפה הלאומית. (בתחילת דווח שהברית זכתה ב-48% מן הקולות, אולם לאחר שקלול מחדש של הקולות שהוטלו עבור מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה, עברה הברית השיעית את קו 50 האחוזים).

אולם צ'לבי ממשיך להיות מועמד אפשרי של פשרה, ועשוי להיבחר במקום אל-ג'עפרי אם זה יעורר התנגדות רבה מדי בקרב הכורדים, שזכו ב-26% מן הקולות, או בקרב הסונים, שכמעט אינם מיוצגים באסיפה הלאומית עקב החלטתם להחרים את הבחירות, אולם השתתפותם בתהליך נחוצה בכל מקרה בכדי למנוע את התחזקות המורדים.

הברית זוכה לברכתו של האייתוללה הגדול עלי אל-סיסתאני, מנהיגם הרוחני של השיעים בעיראק. אחד מעוזריו של סיסתאני אמר לאיי.פי. אתמול, כי איש הדת מסרב להביע תמיכה פומבית במועמד מסוים לראשות הממשלה, אולם הודיע בעבר שיתמוך באל-ג'עפרי.

אל-ג'עפרי עצמו, שהשיב לשאלות המראיין בערבית, אמר שעסקאות שסוכמו לאחרונה בין המפלגות הדתיות בברית, הצביעו על ניצחונו הצפוי. "אני שומע דברים מכאן ומשם, אבל אני לא יכול לומר מה מידת הקונצנזוס שהושגה עד כה", אמר. "אני מרגיש שחלק מאחינו השתכנעו, אבל בניית קונצנזוס אורכת זמן".

כאמור, אל-ג'עפרי הצהיר כי אם יאושר מינויו לראשות הממשלה, משימתו הראשונה תהיה לנסות לשים קץ לאלימות המעכבת את התאוששות המדינה מעשרות שנות מלחמה ורודנות. "המצב הביטחוני הוא הדבר העיקרי והדוחק", אמר. "דם נשפך, והארץ נמצאת תחת התקפה. ומה יקרה אם נבקש שהכוחות הללו (של ארה"ב) ייצאו מעיראק?".

עם זאת, אל-ג'עפרי מקפיד לשמור על ריחוק מסוים מן הכיבוש האמריקאי. הוא החרים פגישה שארגנה ארה"ב בעיר ההיסטורית אור באפריל 2003. הוא סירב להצעת הכוחות האמריקאים להגן על שלומו בעת שכיהן במועצה השלטת שמינו האמריקאים לאחר הכיבוש. עם זאת, הוא אכן כיהן במועצה וגם כסגן נשיא בממשלה שהחליפה אותה.

בראיון אמר ג'עפרי כי הוא שותף לרצונם של הכורדים במבנה פדרלי לעיראק החדשה. "אני מחפש חוקה שתשקף בבהירות את הרכב האוכלוסיה העיראקית", אמר. לדבריו, על חוקה כזו "להיות מבוססת על כבוד כלפי אמונותיהם וחירויותיהם של כל העיראקים". עם זאת, הוא מתנגד לכל כוונה לפצל את עיראק ליותר ממדינה אחת, כפי שעולה ממשאל העם הלא מחייב שנערך בחבל הכורדי, בו הביעו 95% מן הנשאלים את רצונם בעצמאות. "פדרליזם אין פירושו התנתקות ממדינת הלאום", אמר.

למרות שהוא עומד בראש מפלגת דעווה, המהווה חלק מן הברית שזכתה לברכת אנשי דת כמו סיסתאני, חלק ג'עפרי בראיון על המצע הרשמי של מפלגתו.

דעווה תומכת במפורש ב"איסלאמיזציה" של החברה והמדינה בעיראק, כולל החלת חוקי השריעה (ההלכה האיסלאמית). אל-ג'עפרי ביטל את הסתירה המשתמעת בין הצהרותיו למצע זה, באומרו "התיאוריה שונה מן המציאות".

אל-ג'עפרי נולד ב-1946 בכרבלא, אחת הערים הקדושות לשיעים, ולמד רפואה באוניברסיטת מוסול. הוא הצטרף למפלגת דעווה ב-1966, אולם נמלט מעיראק ב-1980 לאחר שסדאם החל לעצור את מנהיגי המפלגה. "ביום שעזבתי את עיראק, אנשי הביטחון של סדאם פשטו על בית החולים בו עבדתי", הוא אומר.

הוא שינה את שמו מאל-אושייקר לאל-ג'עפרי, מחשש שהמודיעין העיראקי ירדוף אותו. הוא נמלט דרך סוריה ובילה את 10 השנים הבאות באיראן לפני שעבר ללונדון כדי להצטרף לאופוזיציה הגולה של עיראק. "כשעזבתי את עיראק, דלתות העולם היו סגורות בפנינו", הוא אומר. "לא כמו עכשיו".

ועדת הבחירות של עיראק לא תאשר את תוצאות הבחרות באופן סופי עד שיישמעו כל הערעורים – תהליך שעלול לקחת ימים או אפילו שבועות. היום הוא המועד האחרון להגשת ערעורים, ועד כה מסרה ועדת הבחירות על שש תלונות.

מרגע שהתוצאות יאושרו סופית, הממשלה הנוכחית חייבת לקבוע לוח זמנים להעברת השלטון לממשלה החדשה. לא נקבע בחוקה הזמנית כמה זמן תהליך זה חייב לארוך, והוא עלול להיות תלוי בעסקאות בין המפלגות השונות.

בנוסף לבחירת ראש ממשלה ואישורו, האסיפה תשמש כבית מחוקקים, אולם תפקידה העיקרי הוא לבחור ועדה שנסח חוקה קבועה. על פי החוקה הזמנית, ניסוח החוקה הקבועה חייב להסתיים עד ה-15 באוגוסט, ואז הוא חייב לעמוד לאישור כלל העיראקים עד ה-15 באוקטובר. אם תאושר החוקה הקבועה, ייערכו בחירות לאסיפה לאומית קבועה שתחליף את זו שנבחרה לפני שבועיים. אם ידחו המצביעים את החוקה שתוצע להם, האסיפה הלאומית תפוזר וייערכו בחירות חדשות לאסיפה זמנית חדשה, שתנסה שוב לנסח חוקה.