דו"ח אמנסטי: ישראל אלימה, אירופה גזענית והגלובליזציה נצלנית

ארגון זכויות האדם העולמי "אמנסטי" פירסם היום דו"ח השופך אור על הפרות חמורות של חירויות הפרט ברחבי העולם. חלק מרכזי מהדו"ח, המתייחס לשנת 2000, מוקדש לעבירות שבוצעו במזרח התיכון בכלל, ועל ידי כוחות הביטחון הישראליים בפרט.

הדו"ח מאשים את ישראל ב"שימוש מופרז בכוח קטלני". עורכיו מפרטים את הריגתם של כ-300 פלסטינים בידי זרועות הביטחון, רובם באופן "בלתי חוקי". לפחות 100 מההרוגים היו ילדים ונערים מתחת לגיל 18. כמו כן מטיל הדו"ח אחריות על ישראל בגין פציעתם של כ-10,000 פלסטינים. רוב הפצועים וההרוגים, נכתב בדו"ח, נפגעו כשיידו אבנים והשתמשו בקלעים במהלך הפגנות.

ישראל "השתמשה בכוח קטלני מופרז, ירתה בכדורי מתכת מצופים גומי ("כדורי גומי" בלשון דובר צה"ל) ותחמושת חיה, לרבות כדורים במהירות גבוהה - בקוטר 5.56 מ"מ, לעבר המפגינים", קובע הדו"ח. כוחות הביטחון מואשמים ב"פגיעה מכוונת והוצאה להורג ללא משפט" של פלסטינים.

הדו"ח מציין גם את תקיפות חיל האוויר וחיל הים, שעשו שימוש ב"כלי נשק כבדים - לרבות מסוקים, סטי"לים וטנקים - להפציץ באופן רנדומלי אזורים פלסטיניים", מהם נורתה אש.

עורכי הדו"ח מפנים אצבע מאשימה גם כלפי הרשות הפלסטינית. הדו"ח מדגיש כי ארגונים צבאיים הקשורים ליו"ר הרשות, יאסר ערפאת, תקפו חיילים ואזרחים בשטחים. גם ארגוני האופוזיציה ברשות - החמאס והג'יהאד האיסלאמי, לא נעלמו מהדו"ח. הם הואשמו בהריגת 16 אזרחים ישראלים בפיגועים.

לדברי עורכי הדו"ח, "אף אחד ממקרי ההרג לא נבדק כיאות, ורק כמה נתיחות לאחר המוות בוצעו על ידי הצדדים כדי לקבוע כיצד נהרגו (הקורבנות)". הארגון קורא לחקירה בינלאומית של הפרות זכויות האדם בישראל ובשטחים, לרבות אזורים הנתונים לשליטת הרשות.

המזרח התיכון כולו, עולה מהדו"ח, אינו מהווה מודל לשמירה על זכויות האדם: עיראק צויינה כמי שהוציאה להורג מאות אסירים פוליטיים והואשמה בהיעלמותם של מאות חשודים אחרים בניסיון הפיכה. גם יחסה של בגדאד לכורדים לא זכתה לשבחים; הארגון גינה את הגירוש בכוח שכפו העיראקים על מיעוטים לא ערביים, רובם כורדים.

ערב הסעודית, נכתב בדו"ח, נוקטת ב"הפליה חמורה" נגד נשים. המדינה הואשמה במעצרים שרירותיים ובהרשעת פעילים פוליטיים תחת נהלים חשאיים. כמו כן מואשם הממשל הסעודי באיסור על קיומן של מפלגות פוליטיות ואיגודים מקצועיים. האשמה בדבר הפליה נגד נשים הופנתה גם נגד כוויית, בה מערכת המשפט הכשילה מאבק ציבורי לזכויות הצבעה לנשים.

גם איראן אינה אבירת זכויות האדם לשנת 2000. הדו"ח מאשים את הממשלה בטהרן בהמשך החזקה של אסירים פוליטיים בבתי הכלא. טהרן אחראית גם למשפטים לא צודקים ולדיכוי חופש הביטוי - במספר פעולות למעצר עיתונאים וסגירת עיתונים.

השכנים מסוריה לא יוצאים נקיים מהדו"ח אף הם: על דמשק רובצת אשמת המעצרים הפוליטיים והיעלמותם של מאות מתנגדים למשטר שנעלמו בשנות השבעים והשמונים - ומאז גורלם לא נודע. עם זאת, הדו"ח מציין לטובה שחרור של כמה אסירי מצפון במדינה, רובם במסגרת חנינה נשיאותית בחודש נובמבר.

שתיים נוספות משכנותינו מופיעות בדו"ח בהקשרים שליליים: מצרים מואשמת בדיכוי קבוצות אופוזיציה ולבנון במשפטי שדה של אנשי צד"ל.

הדו"ח השנתי של הארגון מצביע גם על גזענות גואה באירופה. כמה מדינות הואשמו בכישלון "לחקור עינויים באופן עצמאי ובלתי תלוי". מהדו"ח עולה חשש לגורלם של פליטים ומחפשי מקלט ביבשת.

האשמות חמורות במיוחד בדבר עינויים הופנו כלפי בלגיה ושוויץ. גם גרמניה לא זוכה לשבחים: הדו"ח מציין מקרה התאבדות של מחפש מקלט בשדה התעופה בפרנקפורט, כיוון שהוחזק בתנאי מעצר קשים.

משטרת צרפת אחראית לעינויים על רקע גזעי. בדו"ח מודגש "הפטור האפקטיבי מעונש שהעניקו בתי המשפט הצרפתי לקציני משטרה, בעיקר במקרי מוות במעצר", כמקור לדאגה. כוחות הביטחון בטורקיה, לעומת זאת, מואשמים בעינוי, אונס ותקיפה מינית של עצירים. "העבריינים", כותב הדו"ח, "בקושי הובאו בפני משפט", בעוד שכמה מהם זכו לקידום.

ספרד מואשמת בעינוי עצורים של המחתרת הבסקית שהוחזקו בבידוד. צ'כיה אחראית לעינויים של עשרות אנשים שהואשמו בהשתתפות בהפגנות נגד הגלובליזציה בפראג. על ספסל הנאשמים בהפרת זכויות אדם הועמדה גם איטליה.

הדו"ח מותח ביקורת חריפה גם על הגלובליזציה: מזכ"ל אמנסטי, פייר סיין, אמר כי השקפת העולם שהבטיחה "סדר עולמי חדש שיביא חירות ושגשוג לכל", התגלתה ככוח עושק עובדים, שהביא חוסר יציבות כלכלית למדינות רבות. הדו"ח מציין כי ההכנסה לאדם ירדה בשנת 2000 ב-80 מדינות, לעומת ההכנסה בשנת 1999. מנגד, הדו"ח רואה גם את החיוב בגלובליזציה ומציין את לידתן של תנועות המחאה שעושות שימוש באינטרנט ובטכנולוגיות מתקדמות אחרות.

ארגון אמנסטי נוסד בשנת 1961, לאחר שהעיתון הבריטי "אובזרוור" פירסם מאמר מאת עורך דין שקרא לשחרור "אסירי מצפון", הכלואים בשל דעותיהם או מוצאם. 40 שנה מאוחר יותר, הארגון מעסיק צוות של כ-350 עובדים ותקציבו עומד על כמעט 28 מיליון דולר. עד כה חשף הארגון את קורותיהם של 47,000 אסירי מצפון.