ח"כים יקראו שמות יהודים "מיועדים לגירוש"

בכנסת החל הדיון המרתוני לקראת אישורו הצפוי של חוק "פינוי-פיצוי" מחר בקריאה שנייה ושלישית. בגלי צה"ל דווח, כי במהלך היממה הקרובה צפויים לנאום יותר מ-100 חברי כנסת וינומקו מאות הסתייגויות מן החוק. ההערכות הן כי הרוב שבו יאושר החוק יעמוד על כ-70 תומכים מול כ-40 מתנגדים.

כמה מחברי הכנסת של הימין מתכוונים לנצל את נאומיהם להקראת שמותיהם של 9,000 תושבי גוש קטיף ולהוסיף לצד כל שם את התואר "יהודי מיועד לגירוש". היוזמה נוסתה לראשונה על ידי חבר הכנסת אריה אלדד במהלך הדיון על תכנית ההתנתקות ובעקבות כך הוא קיבל הערה מוועדת האתיקה של הכנסת.


כתבי "הארץ", אלוף בן, גדעון אלון וצבי זרחיה מוסיפים:

הדיון היום ייפתח על ידי ח"כ אברהם שוחט (עבודה), שניהל את דיוניה של ועדת הכספים במרבית סעיפי חוק פינוי פיצוי. לחוק הוגשו מאות הסתייגויות על ידי חברי כנסת, שנועדו בעיקרם להגדיל את היקף הפיצויים למתיישבים המתפנים בסכומים גבוהים, וכן להתנות את ביצועו במשאל עם. הממשלה תנסה היום ומחר לדחות את כל ההסתייגויות האלה.

ראש הממשלה ייפגש היום עם ח"כ מיכאל איתן כדי לדון בהסתייגויות הממשלה לנוסח החוק, כפי שאושר שלשום בוועדת החוקה. הועדה החליטה לדחות ב-21 יום את הוצאת הצווים לפינוי היישובים מיום פרסום החוק ברשומות, כדי לאפשר לח"כים התומכים בקיום משאל עם להגיש לכנסת הצעת חוק בנושא.

הממשלה פועלת גם לדחות הסתייגויות לחוק שהתקבלו בוועדת הכספים ביוזמתו של ח"כ חיים כץ (ליכוד). ההסתייגות הראשונה קובעת, כי אם מעביד שיפונה מחבל עזה יפשוט את הרגל - המדינה תשלם את עלות הפיצויים לעובדיו. ההסתייגות השנייה קובעת כי העובד יקבל פנסיה מיום הפסקת עבודתו ובמקביל, יקבל דמי הסתגלות.

לאחר אישורה של הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית ופרסום החוק ברשומות, יוכלו המתיישבים להתחיל לקבל מקדמות על חשבון הפיצויים המגיעים להם. אתמול העריך שרון בוועדת חוץ וביטחון כי פינוי המתיישבים מחבל קטיף ומצפון השומרון יימשך כ-12 שבועות. לדבריו, הפינוי ייעשה על פי לוח הזמנים שנקבע מראש.

ביום ראשון יביא ראש הממשלה, אריאל שרון, שתי החלטות רבות משמעות לישיבת הממשלה: אישור עקרוני לפינוי ההתנחלויות ברצועת עזה וצפון השומרון, ואישור התוואי של גדר ההפרדה בגוש עציון ובדרום הר חברון. שילוב שתי ההחלטות נועד, כנראה, לנטרל התנגדויות ולחצים. ובתוך כך, העברת האחריות הביטחונית לידי הפלסטינים, שתוכננה להיום, תתעכב בשל מחלוקת שפרצה בדיונים בין קצינים ישראלים ופלסטינים.

שרון עיכב במשך זמן רב את אישור תוואי הגדר, בגלל רגישותו המדינית. ההחלטה שתובא לממשלה תציע "עיסקת חבילה": בניית הגדר בגוש עציון בעומק הגדה המערבית, והזזת התוואי הדרומי אל הקו הירוק. התוואי בגוש עציון צפוי לעורר התנגדות קשה של הרשות הפלסטינית ולעמוד למבחן בבג"ץ - כיוון שיספח לצד "הישראלי" של הגדר ארבעה כפרים עם 18 אלף פלסטינים, ועוד קרקעות רבות בבעלות פלסטינית. ואולם, אישור התוואי בצמוד להחלטה היסטורית על הורדת התנחלויות עשוי לעמעם את הביקורת הבינלאומית.