בסרט הזה הכל קצת שונה. מומלץ לפתוח את הצפייה ב"סקיי קפטן" עם מעבר זריז על התוספות המיוחדות ורק אז לצפות בסרט עצמו. לא חייבים לראות את כולן (אולי אחר כך תרצו להשלים), מספיק לראות את החלק הראשון בתוספות ואז אחרי הפסקה קצרה והפנמה של מה שרץ על המסך להתיישב מול המסך וללחוץ על Play.
ניו יורק. אי שם בשנות ה-30 של המאה הקודמת. פולי פרקינס (גווינת' פאלטרו, יפה וצינית מתמיד), עיתונאית חוקרת, עולה על מקרה חטיפה מוזר של מדען זקן וחביב, ביום בו מתפרסמת הכתבה קורה אירוע חריג בעיר - להקת רובוטים מעופפים ואימתניים מתקיפה את מנהטן והורסת את העיר ללא מטרה ברורה, פרנסי העיר המודאגים עושים את המעשה היחיד העולה על הדעת ומזעיקים את "סקיי קפטן", הטייס והאגדה (ג'וד לאו המיופייף להחריד), סקיי קפטן מגיע עם צי המטוסים הפרטי שלו ומצליח בחירוף נפש לגרש את לגיון הפלדה מהעיר, מכאן מתפתחת עלילה שלמה על מדען מטורף בשם טוטנקוף (הדמיית מחשב של לורנס אוליביה) שפיתח עולם עתידני על אי נסתר ובו מיטב הרובוטים והמוטציות האפשריות, מדענים נוספים נחטפים וערים נוספות ברחבי העולם מותקפות על ידי יצורי פלדה שונים ומשונים.
פולי הנמרצת וסקיי קפטן המסוקס (עד כמה שלאו יכול להיות כזה), יוצאים לחקור את העניין ועל הדרך להציל את העולם, תוך קבלת עזרה מטייסת בשם פראנקי (אנג'לינה ג'ולי, האישה והשפתיים) וטכנאי מחונן (ג'ובאני ריביסי). לא העלילה המקורית או המפתיעה מכולן, אבל... ויש אבל, אם תיישמו את ההמלצה מן הפתיחה תראו את הסרט באור שונה לגמרי. כי כל הסרט, כולו, למעט השחקנים האנושיים הוא הדמיית מחשב אחת גדולה.
"סקיי קפטן" כולו צולם במשך 29 יום בהאנגר ענק בעיר וואן נייס שבארה"ב, אחרי הצילומים נדרשו עוד שנתיים ומאה איש בכדי לסיים אותו והכל התחיל כשהבמאי קארי קונרן היה בן 14. במשך שנים חלם קונרן לעשות את הסרט, השם כבר היה מוכן:"the world of tomorrow ", הצד החזותי טופל בקפידה על ידי אחיו של קארי, קווין, מאייר מוכשר ויצירתי, כל מה שהיה חסר זה 150 מיליון דולר להרים את הפרוייקט באוויר, ומכיוון שאדון קארי לא טמבל הוא הבין שיצטרך למצוא פתרון זול יותר ליצירת הסרט ולכן החל לעבוד בבית על המחשב האישי ולפתח את התוכנות הויזואליות ליצירת הסרט, לקח לו שנתיים ליצור סרט קצר של 7 דקות שהן בעצם 7 הדקות הראשונות של הסרט (ניתן לראות את הסרט המקורי בתוספות) הבנוי כולו על בסיס מסך כחול כרקע. רק אז הוא התחיל לנסות לעניין את האולפנים בהשקעה, אולפני פאראמונט היו הראשונים להידלק על העניין ונתנו לקונרן אור ירוק להתחיל במלאכת ההפקה.
כמעט בכל פריים לאורך הסרט (אם מסתכלים טוב טוב) יש פאנץ' שהוכנס על ידי האנימטורים, כך שאם תסתכלו למשל על תקריב האמפייר סטייט בילדינג בתחילת הסרט תוכלו לראות את צלליתו של קינג קונג עומדת לה על חודו של המגדל (וזו רק דוגמה קטנה מיני רבות). הסרט כולו צולם בשחור לבן ורק אחר כך נצבע בטכניקת הטכניקולור שתורמת לאווירה המיוחדת כל כך שלו, הכל מונוכרומי בגוונים אפורים וחומים כאילו כמו פעם אבל לא ממש, בכלל כל הצד החזותי לחובבי העניין הוא פשוט מדהים, מהוקצע ומיוחד מאוד.
התוספות מגוונות, החל משני סרטוני מאחורי הקלעים שפשוט מעניין לראות, דרך סרט תיעודי קצר בסגנון "פרוייקט המכשפה מבלייר", פיספוסים (גם הם עם קריצה), ראיון עם קווין קונרן המאייר המספר על מקורות ההשראה שלו ועד לסרט הקצר המקורי שיצרו שני האחים (the world of tomorrow).
אז נכון אין פה משחק זוכה אוסקרים ועל העלילה לא נלמד בשיעורי קולנוע באוניברסיטה אבל הסרט הוא הראשון להשתמש בטכניקה שבקרוב שום סרט לא יוכל בלעדיה, ועל כך מגיע לו לא מעט קרדיט.
אז למי שרוצה ללמוד דבר אחד או שניים על קולנוע עתידני ועל איך מגשימים חלומות (גם אם זה לוקח 8 שנים) הסרט מומלץ בחום. ולפני סיום ספוילר קטנטן- הכוסית עם השפתיים, משחקת בסרט בערך 4 דקות אז אם היא הסיבה ללקיחת ה-DVD, עשו לעצמכם טובה ותבחרו סרט אחר להעביר אתו את הערב.
סקיי קפטן
10.2.2005 / 12:01