הסורי שרוצה לשכנע את ארה"ב לפלוש לארצו

אחמד צ'לבי, הפוליטיקאי העיראקי ששיכנע את מעצבי המדיניות בוושינגטון להפיל את סדאם חוסיין, מוליד חיקויים ברחבי האזור. קבלו את פריד ק'אדרי, גולה סורי בן 51, משכיל ורהוט, המתגורר באזור הבירה האמריקאית ומונה בין ידידיו רבים מבכירי המפלגה הרפובליקאית והתנועה הניאו-שמרנית – אותם אנשים שהביאו לכולנו את הבוץ העיראקי.

מזכיר משהו? כך בדיוק החל אחמד צ'לבי את מסעו המפותל והמרתק. בשנות ה-90', צ'לבי היה עוד מנהיג אופוזיציה ערבי בארה"ב, שקיבל כסף מהסי.איי.איי, הסתחבק עם דמויות מפתח במפלגה מרכזית בארה"ב וחלם שיום אחד יצליח לשכנע את מארחיו להפיל למענו את שלטון העריצות במולדת, בה לא ביקר קרוב לחמישים שנה.

מאז הספיק צ'לבי להגשים את משאלת לבו, להתגלות כשקרן שתימרן את מיטיביו לעשות כרצונו באמצעות זרם של מידע מפוברק, להיעצר, להשתחרר, לככב ברשימה השחורה של וושינגטון, להסתחבק עם איראן ולהיוולד מחדש כאחד העסקנים הבכירים במפלגת הגג שגרפה יותר ממחצית הקולות בבחירות ההיסטוריות בעיראק.

פריד ק'אדרי נולד בחלב שבסוריה ב-1954, למשפחה מבוססת ומשכילה. כשהיה בן עשר עקרה המשפחה לביירות, וכעבור 11 שנים החליטה שהמזרח התיכון קצת "מבולגן מדי" לטעמה, ועברה לארה"ב. ק'אדרי למד באוניברסיטה האמריקאית בוושינגטון די.סי. בעוד שאביו עבד עבור הממשלה הסעודית. לא ברור בדיוק מה עשה האב, אבל זה כנראה היה די חשוב - כיוון שכל המשפחה שלו קיבלה אזרחות סעודית. על פי הביוגרפיה הרשמית שלו, באתר מפלגת הרפורמה הסורית, הדרכון הסעודי של פריד הצעיר הוחרם ב-1987 לאחר שהביע את דעתו בזכות רפורמות דמוקרטיות בממלכה.

פריד הצעיר עבד עבור ענקית הטכנולוגיה EG&G, ומאוחר יותר פתח חברת טכנולוגיה משלו בשם .international TechGroup Inc, אותה מכר ברווח נאה. בשנת 2001, לאחר שילדיו גדלו ועזבו את הבית, החליט ק'אדרי להקים ממקום שבתו בגולת ארה"ב את "מפלגת הרפורמה הסורית", בראשה הוא עומד. כשנשאל על ידי כתבת המגזין "סלייט" מה הניע אותו, אמר ש"רציתי להחזיר משהו לקהילה". אשתו סיפקה את הצורך הזה בהצטרפות למועצת המנהלים של בית חולים לילדים. הוא רוצה להפיל ממשלה.

נכון לרגע זה, פריד ק'אדרי הוא מנהיג אופוזיציה ערבי בארה"ב, שמתרועע עם דמויות רבות השפעה במפלגת השלטון (ניוט גינגריץ', לשעבר יו"ר בית הנבחרים, ג'ין קירקפטריק, לשעבר שגרירת ארה"ב באו"ם וג'יימס וולסי, לשעבר ראש הסי.איי.איי). לא ידוע על תמיכה כספית שהארגון שלו מקבל מקופת הציבור האמריקאית, אבל איש לא יופתע אם יתברר שגם הפרט הזה בסיפור שלו מזכיר את זה של קודמו.

אולם היות ששמו של צ'לבי הפך למונח נרדף ל"תחמן המסכסך בין גורמים שונים לתועלתו הפרטית", נאלץ ק'אדרי להבהיר, במלים אלה ממש, שהוא אינו אחמד צ'לבי. "אני לא אחמד צ'לבי", היתה כותרת של אחת מהודעות האימייל האחרונות שלו.

התקדים של צ'לבי כובל את ידיו של ק'אדרי גם מבחינה נוספת: הוא נאלץ להיצמד לאמת. לא שצ'לבי המציא את שיטת ה"שקר כדי לעורר את המעצמה לפעולה" – שגריר כוויית בארה"ב עשה את אותו הדבר ערב מלחמת המפרץ הראשונה, עם סיפורי בדים על חיילים עיראקיים התולשים תינוקות מאינקובטורים – אבל הבושות שנגרמו לממשל בוש בעקבות השקרים של צ'לבי, על נשק ההשמדה ההמונית של סדאם, יצרו מציאות שבה מי שרוצה שארה"ב תעזור לו, כדאי לו להיצמד למה שאפשר להוכיח.

אלא שגם בתחום היחצ"נות-נטו יש לק'אדרי הרבה מה ללמוד מרבו. צ'לבי היה מקושר חזק עם עיתונאים בכירים בכלי תקשורת משפיעים – בראש ובראשונה ג'ודית' מילר מהניו יורק טיימס, אבל גם רבים אחרים. הקשרים של ק'אדרי מסתכמים בינתיים בעיתונים ימניים שמשכנעים רק את המשוכנעים ממילא, כמו ה"וושינגטון טיימס" ו"פרונט פייג'".

עוד שיעור שק'אדרי למד מתוכנית המשחק המוצלחת של קודמו, היא הטענה ששחרור סוריה יהיה עניין פשוט. כשם שצ'לבי הבטיח לחבריו הניאו-שמרנים שחיילי ארה"ב יתקבלו בפרחים ואורז, כך אומר ק'אדרי ש"בסוריה יש הרבה מתנגדי משטר טובים שאוהבים את ארה"ב, יכולים לעבוד עם ארה"ב ולחולל שינוי אמיתי".

ק'אדרי גם דואג לדגדג לניאו-שמרנים במקום הנכון כשהוא מצהיר על תמיכה בשלום עם ישראל. גם צ'לבי נהג לומר דברים דומים, לפני שהסתכסך עם ארה"ב וחש צורך להוכיח שאינו משת"פ של האויב הציוני (הוכחה שסיפק בין השאר בהדחת פוליטיקאי ממפלגתו על שהעז לתמוך בשלום עם ישראל).

אבל הדבר הכי חשוב שק'אדרי יכול ללמוד מאחמד צ'לבי הוא סבלנות. צ'לבי כיתת רגליו, לחץ ידיים ותפס לאלפי אנשים באוזן במשך עשר שנים ויותר לפני שתוכניתו, ההזויה לכאורה, הפכה למציאות. ק'אדרי משתתף במשחק המהפכנות הזה ארבע שנים בלבד. כרגע התיאבון האמריקאי לפלישות ומלחמות קצת שכך, בעקבות המפגש הכואב בין הפנטזיות למציאות. אבל אם תקראו בתחילת העשור הבא על פריד ק'אדרי, האיש שארה"ב מתכוונת להעמיד בראש "סוריה החדשה", תזכרו איפה ראיתם את שמו לראשונה.