תקלה מנעה נגינת ההמנונים במשחק הנבחרת

אוהדי הכדורגל בארץ מתלוננים לעיתים תכופות על כך שאצטדיון רמת גן משמש כבית של הכחול לבן. המרחק בין הדשא ליציעים והיציע המזרחי המזעזע מדכאים את היצרים ומעוררים געגועים לקריית אליעזר, בלומפילד וטדי. במשחק מול קרואטיה נקטה ההתאחדות בצעד מבורך המקובל מאוד בכל אירופה, כשהחליטה לצאת מהבית, ולארח בטדי. הכל נראה טוב, עד השריקה.

כבר במשחק הנבחרות הצעירות גילו מנהלי האצטדיון כי נגן הדיסקים אינו פועל, ומשהו אינו כשורה במערכת הכריזה. כתוצאה מכך לא נוגנו המנוני הנבחרות. התסריט במשחק הנבחרות הבוגרות היה ביזארי אפילו יותר. המנון הנבחרת הקרואטית שוב לא נוגן, ואילו את המנון הנבחרת הישראלית אילתר הקהל. השגריר הקרואטי לא אהב את האירוע חסר התקדים שהתרחש אל מול עיניו, ודרש כי ההמנון ינוגן. כיאה למוח היהודי, אסף מנהל אצטדיון רמת גן, אילן יבלובסקי ("יבלו"), את כל התושיה הקיימת בו, וניגן את ההמנון מנגן הדיסקים שבמכוניתו, כשמיקרופון מחבר את הצלילים למערכת הרמקולים שבתוך האצטדיון.

התמונה שנשקפה מהאצטדיון היתה חסרת תקדים: שחקני שתי הנבחרות עומדים מיוזעים באימוניותיהם, והאזינו להמנונים לפני פתיחת המחצית השניה.

החרפה לא הסתיימה כאן. בדקה ה-69 ביצע אברהם גרנט חילוף כשהכניס את קפטן בני סכנין, עבאס סואן, במקומו של וואליד באדיר. כנראה שהופעתו של סואן בנבחרת ישראל לא מצאה חן בעיני חלק גדול מבאי האצטדיון, והוא התקבל בצלילי בוז צורמים. קהל האוהדים, שמיותר לציין עם איזו קבוצה הוא נמנה, הגדיל לעשות כששרק בוז גם בכל פעם בה נגע סואן בכדור. נגיעתו הראשונה של קשר סכנין העמידה את פיני בלילי מול השוער הקרואטי. לאוהדים החמים זה לא ממש הזיז - הם המשיכו בשלהם.