קראת את המתכון של סירקיס לעוגת הגבינה בנספח החילוני?

"טוב, תמשיך לקרוא" ("או חברותא או מיטותא", מתוך "לומדים שחוטים בשלוש בבוקר שוכחים לעתים שהם לומדים לבד")

"מגילת רות? לא נראה לי שקראו השנה את מגילת רות" ( "תנומה", מתוך רב המכר "מגילת רות צפויה להיכחד בעוד עשור, אם האנשים ימשיכו לישון בותיקין של חג")

"רעבתן? עוגות גבינה זו מצוות החג" ("שכחו מהדיאטה", מתוך "פתאום כולם מקיימים מנהגים באובססיה" חלק ג')

"דוד ויונתן, דוד ובת שבע - הסיפור האמיתי" ("אטרקטיבי", מתוך "רבנים ששיעוריהם נדחקו לשתיים בבוקר מחפשים דרך להביא יהודים לשיעוריהם")

'שבועות, מתן תורה ומה שביניהם" ("א-אטרקטיבי", מתוך "רבנים בלי יועץ קריאטיבי")

"אתחתן בעוד שלושה שבועות. לא שבועות השנה, לא שבועות שנה הבאה, אלא שבועות עוד שלוש שנים" (מתוך "דאום משדרג בדיחות בשווי שופר משומש לפינת הפואטיקה")

"שבועות, ל"ג בעומר, העיקר שיש גשר לחילוץ עצמות" (מתוך "עובדי ההוראה שוב חוגגים בבית בלי סיבה")


* נספח לגולש החילוני: הווי חג השבועות כולל אכילת עוגות גבינה, לימוד תורה כל הלילה ותפילת חג ארוכה הכוללת קריאת מגילת רות, בסיומו של ליל השימורים.


תסמונת דאום

בליל שבועות לומדים תורה כל הלילה. לומדים זו הגדרה כללית שחובקת בחיקה ניקורים חדים ויהודים המתעפצים למוות אליי סטנדר. מה שאמור היה להיות חג גדול לתופשי התורה, הפך לליל לימוד צפוי ושבלוני. שום דגש מיוחד, שום ציון אמיתי למועד הסגולי הזה. לומדים תורה באופן שגרתי (אך כל הלילה), ובבוקר אומרים - "שבועות". קינקי.

להבהרת טענתי אמשול משל בשווי שני קרוונים: גדעון קיל חיפש זמן רב מדי פועלת ניקיון למשרדו, אך ללא הואיל. בצר לו פסע לכוח אדם, אף שידע כי אלה עשקנים בני עשקנים. מנהל המשרד הציג בפני גדעון ארבע עוזרות, לפי דבריו שתיים מהן מנקות שהגיעו לארץ לפני חודשיים, אחת ישראלית קפדנית, והאחרונה מנקה בסגנון ספרדי. גדעון החליט לקחת את זו המנקה בסגנון ספרדי.

בבוקר למחרת הגיעה המנקה והחלה לנקות את המשרד. היא שטפה רצפות, ניגבה חלונות, שטפה כלים - כל מה שפועלת ניקיון סבירה אמורה לעשות. בסוף היום היא באה לומר לגדעון כי היא הולכת הביתה, וגדעון שלא יכל להתאפק אמר לה: ניקית יפה מאוד ואשמח אם תעבדי כאן באופן קבוע, רק מסקרן אותי לדעת, מה כל הקטע הזה של הסגנון ספרדי, את ניקית רגיל לגמרי?
"אה, זה", אמרה המנקה, שמה בצד את הדלי והמגב, רקעה ואמרה "אולה!".