ממשלת סודן ומיליציית הג'נג'וויד שבחסותה אינן אשמות ברצח עם, אולם הן ביצעו מעשי רצח המוני, עינויים, אונס וזוועות אחרות באזור דארפור, המצדיקים את העמדת האחראים לדין בבית הדין הבינלאומי בהאג. כך קובעת ועדה של האו"ם בדו"ח חדש.
הדו"ח, שפורסם אמש, יוצר מצב של עימות אפשרי בין הארגון העולמי לוושינגטון, המתנגדת לפעילות בית הדין הבינלאומי ודורשת שהאשמים בפשעים יישפטו במקום אחר.
השמדת עם" מוגדרת בחוק הבינלאומי כ"כוונה להשמיד קבוצת אנשים ממניעים לאומיים, אתניים, גזעניים או דתיים". אם היה האו"ם מחליט להגדיר את המעשים בדארפור השמדת עם, היה בכך כדי להעניק הצדקה מבחינת החוק הבינלאומי לכניסת כוחות בינלאומיים למדינה כדי לשים לדבר קץ.
המשבר בדארפור, בו נהרגו יותר מ-70 אלף איש ונפגעו בדרך זו או אחרת כשני מיליון, משך תשומת לב עולמית אבל גם עורר ביקורת על כך שמנהיגי העולם שוב עומדים מנגד בעת שעם שלם מושמד, כפי שאירע בקמבודיה, רואנדה ויוגוסלביה.
ובינתיים, הממשלה והמורדים חוזרים למו"מ
בעוד שארה"ב הגדירה את הטבח כרצח עם, החליטה ועדת האו"ם שאין הוכחה חותכת ל"כוונת רצח עם" כנגד תושבי דארפור. עם זאת, הודתה הוועדה שהזוועות שבוצעו שם היו מחרידות, והטילה את האשם על הממשלה, המיליציות והמורדים באזור.
"אין לפרש את הקביעה, כי לא נעשה ניסיון ליישם מדיניות של רצח עם, כמפחיתה בדרך כלשהי מחומרת הפשעים שבוצעו באזור", נאמר בדו"ח.
הדו"ח על דארפור מפרט שלל פשעים, כולל כישלון הממשלה להגן על אזרחים מפני התקפות המורדים, שימוש בכוח מוגזם והתקפות שנועדו לכפות על אנשים להימלט מבתיהם. הדו"ח מאשים את הממשלה בהצטרפות להתקפות ובשותפות לעבירות של מיליציית הג'נג'וויד. כמו כן מאשים הדו"ח את המורדים באלימות המונית.
"לא היה כל צורך צבאי בהרס ובהשמדה שנגרמו. מטרות ההרס בהתקפות הנדונות היו אזרחיות לחלוטין", קובעת הוועדה, שהכינה רשימה של "חשודים סבירים" בפשעים החמורים ביותר, הכוללת אישים מכל הצדדים המעורבים פקידי ממשלה, חברי מיליצית, מורדים ואפילו "קצינים מסוימים מצבאות זרים שפעלו על דעת עצמם". אולם השמות לא פורסמו בכדי להבטיח את תקינות ההליך המשפטי ובכדי להגן על עדים.
הוועדה לא פוסלת את האפשרות שבית המשפט ימצא בסופו של דבר שבוצעו מעשים של רצח עם בדארפור, וכי אנשים מסוימים יימצאו אשמים ב"כוונה של רצח עם". בדו"ח נאמר כי "חלק מהפשעים הללו עשויים בהחללט לעמוד בקריטריונים של פשעי מלחמה, ולאור התבנית השיטתית והנרחבת של הפשעים, הם ייחשבו גם לפשעים נגד האנושות".
הדו"ח פורסם במקביל להודעת ממשלת סודן ומורדי דארפור על חידוש שיחות השלום, שתקועות מאז חודש פברואר, בניגריה. שלוש ועידות שלום קודמות לא הצליחו לשים קץ לאלימות.
ארה"ב: "ישנן כמה אופציות"
מועצת הביטחון של האו"ם שוקלת בימים אלה את נוסחה של החלטה בנושא דארפור, הכוללת אפשרות לסנקציות, אמברגו נשק והקפאת נכסים של ממשלת סודן. בכירים בארה"ב אמרו גם כי הסיוע הכלכלי וההומניטרי לסודן יקושרו ליכולתה להפסיק את האלימות.
הוועדה ממליצה שמועצת הביטחון תפנה את נושא דארפור לבית הדין הבינלאומי לפשעי מלחמה בהאג, אולם המלצה זו עלולה כאמור להוביל לעימות בין האו"ם לממשל בוש, המתנגד בתוקף לפעילות בית הדין ועלול להשתמש בכוח הווטו שלו כדי לחסום הצעת החלטה שכזו.
בית הדין אמור לטפל במקרים הנוגעים לרצח עם, פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות שהמדינות המעורבות אינן מצליחות לפתור בכוחות עצמן. אולם ממשל בוש טוען כי בית הדין עלול לשמש לתביעות קנטרניות או פוליטיות נגד חיילים אמריקאיים. ארה"ב מפעילה לחץ על חברי מועצת הביטחון להקים בית דין חדש, שישפוט את פשעי חבל דארפור בשיתוף האיחוד האפריקאי. "העניין החשוב הוא שמבצעי הפשעים הללו יתנו את הדין", אמרה סגנית שגריר ארה"ב לאו"ם, אן פיטרסון, "וישנן כמה אופציות בנדון".
עמדה זו גוררת ביקורת מצד קבוצות מסוימות, הטוענות שהתנגדותה האידיאולוגית של ארה"ב לבית הדין עלולה לעכב את העמדתם של מבצעי הפשעים בדארפור, למרות שארה"ב היתה אחד הקולות המובילים לעשיית צדק בסודן.
הסכסוך בדארפור החל כשמורדים התקוממו נגד מה שתיארו כשנים של הזנחה ממשלתית ואפליה נגד סודנים ממוצא אפריקאי. הממשלה מואשמת בכך שהגיבה למרד זה במערכת-נגד שבה ביצעה מיליציית הג'נג'וויד פשעים בקנה מידה נרחב נגד האוכלוסיה האפריקאית.