פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בלעדי לוואלה! חדשות: הרוצחת אביבה גרנות מדברת

      "הייתי מעדיפה גזר דין מוות, אבל בקרנבל של יפי הנפש נגד השיחרור יש ריח של נקמה". לקראת השחרור מהכלא מדברת גרנות על החרטה, השיקום והתקווה

      מאת: שלומי בוצ'צ'ו

      15 שנים חלפו מאז הורשעו אביבה גרנות וחווה יערי ברצח התיירת האמריקאית מלה מלבסקי ז"ל ממנה גנבו 50 אלף דולר. במארס 85' נסעו שלושתן לאזור חוף תל ברוך בתל אביב. יערי וגרנות שחששו שהגניבה תתגלה, הלמו בראשה של מלבסקי במערוך ולאחר מכן דרסו את גופה פעם אחר פעם.

      במשך השנים נקצב עונשן פעמיים ולאחרונה הוחלט על הפחתת שליש מהעונש, על התנהגות טובה. יערי יצאה לחופשי היום. גרנות תשתחרר בעוד יומיים. בשבת האחרונה יצאה לחופשה לצורך סידורים אחרונים, במהלכה הסכימה להעניק לוואלה! חדשות ראיון ראשון ובלעדי.

      את חשה ששילמת את המחיר?
      "האמת שהייתי מעדיפה גזר דין מוות. אני לא אומר לך שישבתי בחינם, אבל על טמטום לא משלמים כל כך הרבה שנים. זה לא היה רצח מתוכנן ומפלצתי, זה היה משהו של שתי מטומטמות.
      בכל הקרנבל הזה של יפי הנפש נגד השחרור, יש ריח של נקמה. אז או שנלך לפי עין תחת עין או שבאמת מנסים לשקם את הבנאדם. אני מאמינה בשיקום".

      והיום את אדם משוקם ?
      "היום לא יכול לקרות לי שאני אפילו אלך במעבר חציה ברמזור אדום. מבחינתי זה קרה בגלגול אחר. עברתי שש שנים של טיפול פסיכולוגי קליני בבית הסוהר, מאוד קשה. אני יוצאת לדרך חדשה, כשאני אדם טוב יותר. אבל 14 שנה עושות אותך מכוער אם תרצה או לא תרצה.
      אני בת 53. נכנסתי לכלא בגיל 39. אני יוצאת אדם מבוגר. יש לי הרגשה שאלוהים סלח לי, בעצם העובדה שיצאתי שפוייה מהתופת".

      את חשה חרטה על מה שעשית ?
      "זה משהו נורא, פשוט נורא. אני מדברת רק בשמי. בשבילי חווה יערי לא קיימת.
      עד ליום הזה לא מצאתי את האומץ לפנות למשפחת מלבסקי ישירות לבקש סליחה. תאמין לי, אם הם יתנו לי שתי סטירות וירקו לי בפנים אני אבין ואקבל אותם".

      מה תכניותיך להמשך ?
      "אני עדיין לא יודעת. אני אעשה את הכל בקטן. שכרתי דירה באזור שינקין בת"א. אני אמשיך לעבוד במוסכי "משה אלדן" בשכונת הרכבת. בשבילי זה עוד סימן שאלוהים סלח לי, לשלוח אותי לאדם כמו אלדן זה זכייה לדורות. להתחיל בגיל 53 עם סטיגמה כזו, זה לא קל בכלל. אבל אני אופטימית. יש לי את הבת שלי ואת דובי שמוליק שקיבלתי ממנה. כשנסעתי איתו באוטובוס, שאלתי את הנהג אם אני צריכה לשלם עליו כרטיס. הנהג פשוט צחק. הדובי איתי שמונה שנים והוא החבר הכי טוב שלי".

      הסדרה "זינזאנה" דומה למציאות כפי שחווית אותה?
      "לא, מה פתאום. הלוואי שהיה כך בכלא. בסדרה כל אחד בא לכלא, עושה פוזות על המנהלת. בכלא יש משמעת. אם יש מצב קשה, לוקחים את האדם למחלקת בריאות הנפש. כלא זה לא "זינזאנה". בכל מקרה, אני מעדיפה את שינקין".