בפעם הראשונה שרב"ט טוני סטיבנס היה קרוב מדי לפיצוץ בעיראק, התפוצצה מכונית עמוסה בפגזי 155 מ"מ סמוך לנ"נ בו נסע, בדיוק ברגע שחמישה פגזים נוספים התפוצצו מתחת לצמיגי הרכב. כשהגיע פיצוץ מספר תשע, הפך שחקן הליגות הנמוכות בבייסבול לשעבר לקמע של מזל טוב ביחידתו, הגדוד הראשון של חטיבת המארינס השנייה, המסיירת ב"משולש המוות" שמדרום לבגדד.
כעת שנותרו רק שבועיים לתקופת שירותו בעיראק, אפשר לסלוח לחייל בן ה-26 אם הוא סופר את הימים קצת יותר מכל אחד מחבריו. אחרי הכל, האיש הפך שלא בטובתו למומחה בחוקי הפיזיקה. "למעשה,, כשאתה שומע את הפיצוץ, זה דבר טוב", אמר סטיבנס לסי.אן.אן, והסביר שמכיוון שהקול נע יחסית לאט, שמיעת הפיצוץ פירושה ששרדת אותו. "זה אומר שאתה עדיין במשחק".
שירותו של סטיבנס הציב אותו באזור המפורסם בשימושם של המורדים במטענים מאולתרים ומכוניות ממולכדות. המארינס המפטרלים בכבישי האזור רגילים להיתקל בשלוש או ארבע פצצות ביום, ולפעמים הרבה יותר. המטענים הללו תורמים לשיעור פציעה של אחד מכל חמישה נחתים במהלך שירות של שישה חודשים באזור. כוחות המשטרה והמשמר הלאומי העיראקי, המפטרלים באזור בכלי רכב לא ממוגנים, נהרגים מתקריות שבהן הנחתים רק נפצעים.
"אמרתי לך לא להיות על ידי"
נחתים רבים שרדו כבר שניים או שלושה פיצוצים, ואחד או שניים הגיעו לשבעה או שמונה. סטיבנס, עם תשעה, מחזיק בשיא שאיש אינו להוט לשבור. הרצף שלו החל בשמונה באוגוסט השנה. המחלקה שלו יצאה לבדוק דיווח על מתקפת מרגמות בעת שהיא נקלעה סמוך למטען הראשון ומעל לשני. הנחתים טיפלו בפצועיהם במה שהתברר מאוחר יותר כשדה מלא במטענים שטרם פוצצו.
מספר 2 הגיע למחרת בבוקר. המטען ההוא היה מקרר מלא בפגזי 155 מ"מ שהופעל באמצעות כבל שהונח על הכביש. חבר ביחידה של סטיבנס איבד כמה אצבעות. מספר שלוש הגיע בעת פטרול ופצע נחת אחר שישב בצריח של השריונית שלו. זה היה באוקטובר. (בין אוקטובר לסוף נובמבר עלינו על משהו כמעט כל פעם שיצאנו) אומר סטיבנס.
מספר 4 עבר ללא פצועים, בל מספר חמש גם פגע ברכב שלו וגם ניתק חוט חשמל "חי" שפגע בקולר מקטורנו של סטיבנס והשאיר לו קרעים וסימני חריכה כמזכרת. מספרים 6 עד 9 פגעו ברכבים אחרים בשיירות בהן נסע.
סטיבנס מספר שאיש לא נהרג בכל הפיצוצים אותם שרד, ומודה שהוא וחבריו נוהגים להתבדח על מזלו בכל פעם שזה קורה שוב, אבל רק אחרי שהם מוודאים שהכל בסדר. הוא אומר שאין לו מושג מה מציל את חייו. "רק להתפלל. זה כל מה שאפשר לעשות". את המוראל שלו מצילים הטלפונים והאינטרנט שהותקנו לאחרונה בבסיס הנחתים. "ככה אפשר להתקשר לאישה ולהגיד לה שהיה יום קל, אפילו שלמעשה שוב עלית על מטען".
סטיבנס, שהיה שחקן השנה בכדורסל בתיכונים במדינת מגוריו פלורידה, אומר שלמרות הפיצוצים, הוא היה מתגייס שוב. "באנו לכאן והשלמנו את השימה שלנו", הוא אומר בזמן שהמחלקה שלו מפעילה מטענים יזומים כדי להרוס כביש עפר במטרה למנוע מן המורדים להשתמש בו. "אאוץ'!" צועק נחת אחר, שרסיס של עפר עוקץ את פרק ידו. "אמרתי לך לא להיות על ידי", אומר לו סטיבנס, ושואל: "כמה ימים עוד נשארו לך?"