החתן לפצועים: "סליחה, רציתי שזה יהיה היום השמח בחיי ובחייכם"

החתן אסף דרור, שבמהלך חתונתו באולמי ורסאי בירושלים אירע אסון ההתמוטטות, עבר במהלך הלילה מחדר לחדר בבית החולים "ביקור חולים", מבקר את הפצועים, ומבקש מהם סליחה. "אני מאוד מתנצל, רציתי שזה יהיה היום השמח בחיי ובחייכם".

מצבה של הכלה, קרן יוסף, שהגיעה אף היא לאחר האסון לבית החולים, הוא בינוני. שמלת המלמלה של הכלה, שנחתכה ממנה בעת שהגיעה לבית החולים, מונחת בחדר הטיפולים, כשהיא מכוסה בכתמי דם.

מנהל בית החולים "ביקור חולים", משה כהן, סיפר על החתן אסף דרור: "אחרי שהוא סעד את הכלה במשך שעתיים, הוא אמר פתאום שהוא חייב למצוא את השמלה. לקחתי אותו להיכן שהיא הייתה מונחת, הוא מישש אותה עד שמצא מגן דוד מוכסף שתפור עליה. הוא סיפר שאתמול תפר למכנסיו ולשמלה מגן דוד". מנהל בית החולים סיפר שהחתן והכלה נראו לו בהלם, אך לא בכו. "אני בכיתי, אבל הם לא", הוא אמר.

700 חוגגים הגיעו אמש להשתתף בחתונה באולם ורסאי בשכונת תלפיות בירושלים. בסביבות השעה 22:45 בלילה, קרסה התקרה, עד לקומה התחתונה.

צלם הווידאו שצילם את החתונה, אבירם חסון, שיחזר הבוקר את הרגעים שקדמו להתמוטטות התקרה באולמי ורסאי בירושלים: "הייתי מכוון למרכז הרחבה עם העדשה, ומה שקורה באותו רגע - אני מסתכל על הרצפה ומרגיש שמשהו לא בסדר. כאילו האדמה זזה ואחרי שניות הכל צונח". בראיון לערוץ 2 הוא סיפר כי המצלמה, שייתכן שתיעדה את אותם רגעים, "עפה ונעלמה".

חסון סיפר כי הוא חש עוד קודם לאסון כי משהו אינו כשורה. "מתחילת האירוע אמרתי לצלם השני שמשהו לא בסדר. הרצפה היתה עקומה, הרגשתי את זה. פתאום אני מרגיש את האדמה זזה, כמו לבנים שכל אחת זזה לכיוון אחר, ואז חושך, נפילה, עצירה באמצע - כי עצרנו בין הקומות, ומצאתי את עצמי, וזה לא ייאמן, על הרגליים. הייתי בחצי עמידה, קמתי, הלכתי לראות אם הכל בסדר, ויצאתי החוצה. לקחתי אוויר וניסיתי לעזור".

אורח בחתונה, אפרים מירו, סיפר לערוץ 1: "הייתי בשולחן האחרון, השולחן שהיה לידי נפלו למטה. אני ואשתי תפסנו את העמוד, חיפשנו יציאה. היינו באולם 700 איש, ונשארנו עומדים אולי 200 איש. פתאום נפתח בור, ובין האנשים שנפלו הגיסים והגיסות שלי. ראיתי אנשים נופלים ועפים באוויר. ראינו אותם נופלים, עם השולחנות, התזמורת הרמקולים".

מירו מספר כי גם לאחר ההתמוטטות, התקשו הניצולים לצאת מהבניין, והתקשו למצוא פתח יציאה. "היו דלתות נעולות, לכל דלת שלושה מנעולים, רצינו שיהיה לנו אוויר, היה מלא אבק, ולא פינו אותנו, לא היתה הצלה. צלצלתי למשטרה, אמרו שקיבלו הודעה, והם בדרך. לא היה מי שיחלץ אותנו. צעקתי על בעל האולם למה אין להם דרך לחילוץ. ביקשנו לפתוח את הדלת, ולא יכולנו, לבעל האולם לא היה מה לעשות. הוא השתתק. אנשים היו בהיסטריה, עלו עם הילדים במדרגות, וכשהתקרבו היו נופלות אבנים. הרצפה המשיכה לרעוד. בסוף מצאנו דרך בצד הדרומי, ברוחב 40 ס"מ, ועברנו דרך המדרגות לבניין ממול". אורחת אחרת בחתונה: "פתאום הרגשתי כמו רעידת אדמה. הכל פשוט נפל עלינו".

עדת ראייה סיפרה: "היו אורות של די-ג'יי ופתאום היה מסך סמיך. הסתכלתי על הרוקדים, ופתאום כל הרצפה נפלה כלפי פנימה. הייתי בהלם, היה רעש של נפילה וזה הגיע אלי. נסתי על נפשי לכיוון החלונות ושם חיכיתי חצי שעה. היו מלא אנשים שירדו ליציאת החירום אבל היא היתה חסומה. היה שם חשוך והיה חשש שהאנשים ירמסו אחד את השני. פחדנו שהכל יתמוטט עלינו. כשיצאתי והסתכלתי על מה שקרה, הסיטואציה הראשונה שעלתה לי בראש היתה של צור בשנת 82'. ככה זה נראה מבחוץ".

אורח נוסף שהיה בחתונה, דרש ממהנדס עיריית ירושלים ליטול אחריות על האסון, ולהתפטר: "מהנדס העיר צריך לקחת את הדין ולהתפטר. לא יתכן שבונים בתים בצורה כזאת. לא ידעתי לאן ללכת. אני רואה אנשים משיטים ידיים לעזרה. ניסיתי קודם לתפוס את האנשים שקרובים אלי. התחלתי גם לקרוא לאנשים שאיבדו את הכיוון שלהם, בואו תעזרו לי". אחד מהמחלצים נשמע אומר: "אנשים חיים צועקים לעזרה מתחת לאדמה"

מור כרמל, בת 25, חברתה הכי טובה של הכלה קרן, מאושפזת בבית החולים "ביקור חולים" עם פציעות בידיים ובאגן, וככל הנראה היא סובלת משבר ברגל ובידיים. מור סובלת מכאבים קשים.

מור מספרת כי היא חברתה של הכלה מאז כיתה ז', והיא עזרה לה בכל ההכנות לקראת החתונה. מור סיפרה על השתלשלות האירועים שקדמו לאסון: "הגענו לאולם, הרצפה נראתה לי קצת בשיפוע. קודם היה בור ואחריו עליה, בור ואחריו עליה. לא זכרתי את זה מאירועים קודמים, אבל לא ייחסתי לזה משמעות. האולם היה מלא מאוד, לפחות 600-700 אנשים. כבר היתה חופה. ואחרי המנה העיקרית זה קרה. חשבנו שזה פיצוץ, או פיגוע או רעידת אדמה, לא ידענו מה לחשוב".

מור שוכבת על מיטת של בית חולים עם פיגמה של בית חולים, כשהיא מאופרת בקפידה, ורואים כי היא השתתפה בחתונה. לדבריה, היא טרם הספיקה לשוחח עם הכלה, אולם החתן ביקר אותה.

בעל האולם, דודו עדי, אמר לערוץ 1 כי באולם היתה חתונה אחת "הרצפה קרסה בבת אחת, עם הרוקדים אל הקומה השלישית, ויחד הם נפלו לקומה הראשונה ואז לחניון. ההתמוטטות של הקומה הרביעית גרמה להתמוטטות של שאר הקומות. הכל קרס פנימה, נשארו רק קירות מסביב", סיפר.

אחת העובדות בבית החולים "ביקור חולים", מירה שטרית, סיפרה כי אתמול היא השתתפה בחתונה אחרת באולם ורסאי, ותוך כדי ריקוד חשה שהרצפה רועדת. "אמרתי לחברה שלי את זה, והיא אמרה לי, 'זה לא ייתכן, זה מהתופים'. והנה אני פה. לא העלתי בדעתי שדבר כזה יכול לקרות", סיפרה בתדהמה.