"פתאום נפתח בור, ראינו אנשים נופלים עם השולחנות, עם התזמורת והרמקולים"

כשעתיים לאחר התמוטטות אולם החתונות ורסאי, ובני המשפחה שלא נפגעו באסון נותתרו המומים מהאסון. "הייתי בשולחן האחרון, השולחן שהיה לידי נפלו למטה", סיפר אחד מהאורחים, אפרים מירו, לערוץ 1. "אני ואשתי תפסנו את העמוד, חיפשנו יציאה. היינו באולם 700 איש, ונשארנו עומדים אולי 200 איש. פתאום נפתח בור, ובין האנשים שנפלו הגיסים והגיסות שלי. ראיתי אנשים נופלים ועפים באוויר. ראינו אותם נופלים, עם השולחנות, התזמורת הרמקולים".

מירו מספר כי גם לאחר ההתמוטטות, התקשו הניצולים לצאת מהבניין, והתקשו למצוא פתח יציאה. "היו דלתות נעולות, לכל דלת שלושה מנעולים, רצינו שיהיה לנו אוויר, היה מלא אבק, ולא פינו אותנו, לא היתה הצלה. צלצלתי למשטרה, אמרו שקיבלו הודעה, והם בדרך. לא היה מי שיחלץ אותנו. צעקתי על בעל האולם למה אין להם דרך לחילוץ. ביקשנו לפתוח את הדלת, ולא יכולנו, לבעל האולם לא היה מה לעשות. הוא השתתק. אנשים היו בהיסטריה, עלו עם הילדים במדרגות, וכשהתקרבו היו נופלות אבנים. הרצפה המשיכה לרעוד. בסוף מצאנו דרך בצד הדרומי, ברוחב 40 ס"מ, ועברנו דרך המדרגות לבניין ממול".

אורח אחר שהיה בחתונה, דרש ממהנדס עיריית ירושלים ליטול אחריות על האסון, ולהתפטר: "מהנדס העיר צריך לקחת את הדין ולהתפטר. לא יתכן שבונים בתים בצורה כזאת. לא ידעתי לאן ללכת. אני רואה אנשים משיטים ידיים לעזרה. ניסיתי קודם לתפוס את האנשים שקרובים אלי. התחלתי גם לקרוא לאנשים שאיבדו את הכיוון שלהם, בואו תעזרו לי".