סטודנטית שהתאבדה בי-ם עברה אונס קבוצתי

הסטודנטית שהתאבדה אתמול במעונות הסטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים, עברה באחרונה טיפול במרכז לנפגעות תקיפה מינית. הסטודנטית סיפרה למתנדבות המרכז כי עברה התעללות מינית בתקופה מוקדמת יותר בחייה, כך נודע למערכת "חדשות הוט" בירושלים.

הצעירה, תושבת הצפון, סיפרה למתנדבת המרכז על מעשי התעללות מינית ואונס קבוצתי, ונראה כי התאבדותה של הנערה בת ה-21 קשורה לטראומה שחוותה, היות שבמכתב שהשאירה אחריה ביקשה להעביר את חפציה למקלט לנפגעות תקיפה מינית.

על סמך המכתב שהשאירה למרכז לסיוע לנפגעות תקיפה מינית, סבלה הנערה מפוסט-טראומה (כהגדרתה שלה) בעקבות ההתעללות המינית שעברה. במכתב היא מתארת "פלאשבקים מאוד קשים", שלא מאפשרים לה לשכוח את שעבר עליה, ומביעה מצוקה על כך ש"החברה הישראלית לא מוכנה להתמודד עם הפוסט-טראומה שלי, עם התעללות מינית... עם אונס קבוצתי".

עוד הדגישה הסטודנטית, כי היא מנסה בכל כוחה להתמודד ולהישאר בחיים, אך היא מתקשה להצליח בכך. "יותר מכל אני רוצה לחיות ולא לפגוע בעצמי, אבל אני לא יכולה לבד. אני צריכה עזרה", כך מסתיים המכתב. פרטים נוספים על המקרה יפורסמו היום ב-18:30 בערוץ 3 בכבלים.

הילה קרנר סולימן, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל, אמרה: "אנו מזועזעות וכואבות את מותה הטראגי, לאחר ייסורי נפש קשים. היא היתה אשה צעירה מקסימה, אינטיליגנטית ומוכשרת. נפגעת גילוי עריות שלאחר שנים של מאבק אמיץ לא עמדו לה כוחותיה.

"היא לא רצתה למות. היא רצתה לחיות והתחננה לעזרה. במשך שבועות היא ניסתה למצוא מקום טיפולי מתאים. בשירותי בריאות הנפש במדינת ישראל אין מקום המותאם לצרכים הייחודיים של נפגעות גילוי עריות ושל נפגעות תקיפה מינית קשה הסובלות גם שנים לאחר ההתעללות המינית מתופעות פוסט-טראומטיות.

"המכתב שהשאירה לנו הוא כתב אישום נוקב על כישלונה של החברה, שלא זו בלבד שלא הגנה עליה כילדה, גם לא טיפלה בה כבוגרת ונטשה אותה לבדה במערכה. היא כתבה את המכתב מתוך כוונה להעביר את המסר לכנסת ולמקבלי ההחלטות, ואנו רואות בו צוואה שמחייבת את רשויות הבריאות והרווחה להקים בדחיפות מסגרות ייחודיות לטיפול מקיף ומתמחה לנפגעות עבירות מין.

"היא סיימה את מכתבה במלים אלו: 'לחולי נפש עלינו לעזור כי הם זקוקים לעזרתנו. לנפגעות התעללות מינית עלינו לעזור כי אנחנו כחברה אפשרנו את הפגיעה בהן, ויש לנו את החובה לסייע להן, כלוחמות שחזרו משדה הקרב האכזר ביותר שהמציאה האנושות. אני רוצה לגדול ולהיות אזרחית טובה ולתרום למדינה. יותר מכל אני רוצה לחיות ולא לפגוע בעצמי. אבל אני לא יכולה לבד. אני צריכה עזרה'".