422 מיליון שקל. אם אתם סוכני ביטוח, ומתפרנסים בעיקר ממכירת ביטוחי חיים, הרגשתם את זה עמוק בכיס. הסכום הזה מייצג את הירידה בהכנסות שלכם בתשעת החודשים הראשונים של 2004, לעומת תשעת החודשים הראשונים של 2003. 422 מיליון שקל הם ההפרש בדמי עמלה ששילמו חמש חברות הביטוח הגדולות בלבד לסוכניהן בשנה שעברה, לעומת השנה הקודמת.
הסכום הזה משקף רק את הנעשה בחברות הביטוח הגדולות, ורק את תשעת החודשים הראשונים של השנה. בפועל, אפשר להעריך בזהירות, הנזק גדול בהרבה. נתוני הרבעון הרביעי של 2004 הרי טרם פורסמו, כך שאפשר לצפות לירידה של יותר מחצי מיליארד שקל בפרמיות שקיבלו סוכני הביטוח בשנה האחרונה. וזה רק בשנה אחת.
ירידה בהכנסות
כמה אנשים סופגים את הנזק? על פי דיווחי הממונה על שוק ההון במשרד האוצר, במדינת ישראל רשומים 9,714 סוכני ביטוח. מתוכם, מספר סוכני הביטוח הפעילים העוסקים בביטוח חיים מוערך ב-3,000-2,000. חישוב פשוט יעלה שהנזק לכל סוכן הוא כ-200 אלף שקל בממוצע - בהחלט לא עניין של מה בכך. כך ירד במהירות זוהרו של אחד מענפי הביטוח הרווחיים והיציבים ביותר.
לירידה הדרסטית בהכנסות של סוכני ביטוח החיים שתי סיבות עיקריות. הראשונה והפחות דומיננטית נעוצה בהגבלת דמי הניהול שחברות הביטוח רשאיות לגבות מפוליסות ביטוח החיים המשתתפות ברווחים. כתוצאה מהקטנת דמי הניהול, קטן גם חלקם של סוכני הביטוח.
אבל הסיבה המרכזית היא הרפורמה בענף, שנכנסה לתוקפה בינואר 2004. כחלק מהרפורמה, נאסר על חברות הביטוח להמשיך לשלם לסוכנים עמלה גבוהה עם מכירת הפוליסה, אלא לפרוס אותה על פני שנים. כך למשל, סוכן ביטוח שמכר פוליסת ביטוח חיים המניבה כ-7,000 שקל לשנה, קיבל בדצמבר 2003 בין 2,000 ל-3,000 שקל במזומן מראש עם סגירת העסקה. בינואר 2004 ירדה העמלה על עסקה דומה בעשרות אחוזים. העמלה לא נעלמה, אלא פשוט נפרסה.
המשנה למנכ"ל כלל ביטוח, דני קהל, חישב שיעברו שלוש או ארבע שנים עד שהסוכנים יחזרו לאותה רמת הכנסה קבועה. "בתהליך הם לא יפסידו, אולי אפילו ירוויחו", הוא אומר. נשיא לשכת סוכני הביטוח, יוסי מנור, אמר: "
הצונאמי שעברה תעשיית הביטוח בראשית 2004 היתה מהלך מתמשך של האוצר לרפורמות, שנעשו בכוחניות רבה מדי וללא אח ורע, ללא הסכמות וללא פריסה של זמן".
גזירות חדשות
אלא שזוהי רק המנה הראשונה. מסקנות ועדת בכר מטילות גזירות חדשות על סוכני ביטוח החיים. הבנקים שייאלצו על פי המלצות הוועדה למכור את קופות הגמל וקרנות הנאמנות שלהם, קיבלו בתמורה את הזכות למכור בסניפיהן ביטוחי חיים.
בבנקים כבר נערכים למשימה במרץ רב, וחלקם - פועלים, מזרחי ובינלאומי - אף השלימו בשבועות האחרונים קורסים ראשונים בהכשרת פקידים למכירת המוצר החדש.
"זוהי תקלה מחשבתית חמורה ביותר, מנותקת מחשיבה גלובלית", טוען מנור. "החשיבה של לתת פיצוי לבנקים היא כישלון. אני מצטט את נגיד בנק ישראל לשעבר, דוד קליין, שאמר 'הבנקים מחסלים את כל המתחרים שלהם'. אם שר האוצר רוצה לחסל מגזר שלם של עצמאים שיבוא ויגיד. אין כאן תחרות נורמלית, הרי אנחנו לא רוצים לחסום אף מתחרה לגיטימי שיבוא וייכנס לענף".
גם קהל מתנגד להכנסת הבנקים לשוק ביטוח החיים. " רוצים להוריד מהבנקים את הריכוזיות ביד האחת, אבל ביד השנייה נותנים להם כלי משמעותי. מי שמכיר את הכלים השיווקיים של הבנקים יודע שאין ספק שהסוכנים ייפגעו משמעותית, ולא בטוח שהצרכנים ירוויחו מכך".
אז מה יהיה? קהל מנסה להרגיע: "רוב הסוכנים לא חיים רק מהכנסות עמלה לתפוקה שנעשתה באותה שנה. לאותם סוכנים שהיתה בעיה תזרימית עזרנו מאוד, נתנו להם מקדמות עמלה במתכונת של הלוואות כדי שיוכלו לגשר על פערי ההכנסות שלהם".