בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה הבוקר עתירה ייצוגית בסך 2.4 מיליוני שקלים, שהוגשה כנגד תוכנית הטלוויזיה "הכספת". בעתירה נטען כי בתוכנית נערכות הגרלות בניגוד לחוק. למרות דחיית התביעה, שהוגשה על ידי צופים שביקשו להשתתף בתוכנית, הותיר פסק הדין פתח לתביעות עתידיות כשמתח ביקורת על התוכנית.
בהכרעת הדין נכתב כי העותרים, ובראשם צבי גצל, נדרשו לשלם שמונה שקלים עבור כל פעם שהציגו מועמדות להשתתף במשחק. לטענתם, הרישום למאגר הצופים שמתוכם ייבחרו הצופים אליהם יתקשר צוות התוכנית, נעשה על ידי פנייה למספר טלפון המפורסם בתוכנית ובדרכים נוספות. כמו כן נטען בעתירה כי בחירת המתמודדים מהבית מתבצעת באופן אקראי מבין הנרשמים המבקשים להשתתף כצופים בתוכנית.
גצל טען עוד בעתירה כי שאלות הידע בשלב המיון הראשוני מהוות מס שפתיים בלבד ואינם מהווים מסננת. לפיכך הוא טען כי תכלית ההשתתפות במשחק היא זכיה בכסף, ולכן המשחק מהווה הגרלה ומשחק אסור בניגוד לחוק.
גצל ציין בתביעתו כי הוא נרשם למאגר הצופים שבע פעמים, ובאף אחת מפעמים אלה לא עלה בגורל ולא נבחר להתמודד. לכן, תבע גצל החזר של דמי ההשתתפות (שמונה שקלים כפול שבע פעמים), וכן של דמי ההשתתפות ששילמו שאר התובעים שלא עלו בגורל.
"בימינו מטשטש הגבול בין מותר לאסור"
המשיבים, חברת "שידורי קשת", חברת ההפקה "מנטה הפקות" ומנחה התוכנית ארז טל, ביקשו מבית המשפט לדחות את הבקשה בטענה כי שאלות הידע מהוות מרכיב דומיננטי במשחק. לטענתם, קבלת התביעה משמעותה הכרזה על ציבור שלם כעבריינים.
השופטת, רות שטרנברג-אליעז, קבעה בהחלטתה כי קיימות שתי מסגרות חוקיות לעריכת הגרלות להימורים: חוק העונשין וחוק הסדר ההימורים בספורט. "ההחלטה האם לסווג את הכספת כמשחק של ידע שהוא חיובי לכל הדעות או כהגרלה אסורה על פי דין, אינה קלה, ולצורך סיווג המשחק עלינו להידרש לפרשנות ההוראות הכלולות בחוק העונשין", כתבה השופטת. לדבריה, ההיתר לערוך הגרלות והימורים בספורט ניתן ברשיון שר האוצר, דבר המעיד כי המדינה רואה בהם אמצעי לניתוב הכנסות מהציבור אל הקופה הציבורית. כדוגמא נתנה השופטת את מפעל הפיס שמחויב להקים ולממן מרכזים קהילתיים מרכזי ספורט וכיתות לימוד.
לאחר שהבהירה את תכלית החוק הקיים בנושא ההגרלות, בדקה השופטת האם יוצרי התוכנית מפיקים רווחים מן המשחק. השופטת טענה כי גצל סבור שמטרת שידורי קשת היא גריפת רווחים, וקבעה כי "אין לומר שהמשיבים עושים שימוש לרעה במסך הטלוויזיה ומפעילים השפעה בלתי הוגנת על ציבור הצופים". היא ציינה כי "המשיבים לא הציגו מצג שווא לצופים, לפיו היחס הקיים בהגרלות של מפעל הפיס זהה ליחס הזכיה במשחק הכספת".
השופטת ציינה כי החליטה לדחות את הבקשה לאחר שהעותרים לא הצליחו להצביע על עילות המצדיקות את אישור התביעה הייצוגית. עם זאת, בהכרעתה מתחה השופטת ביקורת מסוימת על התוכנית, והותירה פתח לתביעות פרטיות בעתיד. "במציאות של ימינו מטשטש לעיתים הגבול בין מותר לאסור", כתבה השופטת. "גביית כספים מהציבור מותרת למטרה חברתית ראויה רק כאשר היא מתבצעת על פי דין, וכפופה לנורמות של המשפט המנהלי. תפקידו של בית המשפט לעמוד על המשמר ולהציב רף גבוה של סדר ציבורי אליו ישאפו הכל".