מה ההבדל בין נגה למאדים

ד"ר לורנס סאמרס, נשיא אוניברסיטת הרווארד, הוא מה שניתן לכנות "אדם רציני". חוקר בעל שם, שר האוצר בממשלו של ביל קלינטון, והאיש העומד בראש אחד המוסדות האקדמיים היוקרתיים ביותר בעולם זה כארבע שנים. אדם כזה שוקל את דבריו בכובד ראש, ואין להיחפז ולבטלם. לפיכך, כל אימת שאדם רציני שכזה משמיע אמירה שנויה מאוד במחלוקת, מנוגדת לחלוטין לעקרונות התקינות הפוליטית שהפכו קדושים בארה"ב של ימינו, ונושאת פוטנציאלית של תג מחיר גבוה עבורו, אומר העניין דרשני.

לפני ימים אחדים הדהים סאמרס רבים מעמיתיו בהרווארד ובכלל, כאשר טען כי לנשים יכולת מולדת פחותה משל גברים להצטיין במתמטיקה ובמדעים מדויקים. הדברים נאמרו בעקבות ניסויים, שבמסגרתם היטיבו ילדים ונערים לפתור שאלות מתמטיות ומדעיות מילדות ונערות. את הפרשיה הזו ניתן לבחון מנקודות ראות שונות, ובארה"ב כמעט מובטח שחלק ניכר מהדיון יוסט למשמעויות החברתיות שלה. הדוגלים בפמיניזם, או לפחות בשוויון, יטו מן הסתם לנסח ביקורות שונות על האמירה. יהיו מי שיטענו כי את המבדקים עצמם כתבו גברים עבור גברים, שגברים פירשו באורח שגוי את תוצאותיהם, וכיו"ב. יהיו מי שיאמרו שגם אם התוצאות נכונות, מן הבחינה החברתית זו טעות לפרסמם ועל ידי כך לתת תחמושת לגברים אלה, הסבורים מתוך אידיאולוגיה, כי נשים נחותות מהם; יהיה גם מי שיזרוק לחלל האוויר את המונח הטעון "אפליה מתקנת", ומניה וביה – מי שיראה בו פטרונות שגם היא מעידה על יחס מזלזל כלפי נשים...

הדיון החברתי כבודו במקומו מונח, אבל יתכן שהפעם לא יהיה תפקידו קונסטרוקטיבי, אלא להפך. כל מי שחי מספר סביר של ימים תחת השמש הזו חש כבר בעצמו, שישנם הבדלים בין גברים ונשים. אישית, תמיד היתה לי תחושה שנשים מיטיבות לפתור מגברים בעיות הדורשות יכולת ארגונית, שעה שגברים מיטיבים לפתור מהן בעיות המצריכות קואורדינציה ויכולת התמצאות במרחב. או, במלים אחרות: רוב הנשים שהכרתי יארזו מזוודה באופן יעיל, זריז וטוב יותר מרוב הגברים, אך הכרתי יותר נהגים טובים מנהגות טובות. מובן, שהתבוננויותיי שלי אינן בגדר מחקר מדעי, ואין להן שום משמעות סטטיסטית. ואף-על-פי-כן, הן השפיעו על אופי התייחסותי לנושא המגדרי, לטוב ולרע.

החשיבות בדברי סאמרס נובעת מכך, שדבריו דווקא כן מבוססים על מחקרים מדעיים, ושלממצאים שעליהם דיווח יש משמעות כזו. האידיאה שלפיה שוויון, שהוא כשלעצמו רצוי, אין פירושו בהכרח זהות, היא אידיאה נושנה. הבעיה היא, שאנו נוטים לפחד מלחקור את משמעויותיה כאשר משמעויות אלו הופכות לא נוחות באופן קיצוני מבחינה פוליטית, ואפילו מבחינת התקינות הפוליטית הנהוגה במקום ובזמן מסוים.

הרבה מאוד נכתב ונאמר על בעיות התקשורת בין המגדרים. הכל יודעים שהן קיימות, הכל סובלים מהן לפרקים. רבים מעוניינים בפתרונן ומשקיעים מרץ וזמן רבים בכך. יתכן שהגישה שגויה. כדי להבין כיצד לשפר את היחסים והתקשורת הבין-מגדריים יש להבין טוב יותר את מקורות השוני, ואת אופי השוני בינם. את זאת ניתן להשיג רק באמצעות מחקר מדעי, שיש להרבות בו, גם במחיר המזדמן של ממצאים, העלולים לגרום אי נוחות מסוימת לאחד מהם.