למפלגה מכובדת עם עבר מפואר דרושים: מנדטים

"בשנים הבאות מפלגת העבודה תשב באופוזיציה. הדרך היחידה לממשלה תהיה דרך ממשלת אחדות" - המשפט הזה אינו דברי רהב של ראש הממשלה, אריאל שרון. גם לא ניסיונות הצדקה לישיבה בממשלה של שר הביטחון, בנימין בן אליעזר, או שר החוץ, שמעון פרס. המשפט הזה מגיע מחיים רמון, ואולי ממחיש בצורה הטובה ביותר את תחושת חוסר האונים במפלגת העבודה: השילוב של אינתיפאדת אל-אקצה, שטרפה את האג'נדה המדינית של המפלגה, יחד עם החזרתה של שיטת הבחירות הישנה, הוא קוקטייל שההנגאובר שלו יכול להתרחש רק בישיבה כמעט נצחית בספסלי האופוזיציה.

יותר ויותר אנשים במפלגה טוענים כי ביטול חוק הבחירה הישירה לראש הממשלה, בו תמכו רבים, הוא מכה שקשה יהיה להתאושש ממנה. הקול החזק והברור ביותר בעניין נשמע מכיוונו של ח"כ חיים רמון, שהיה היחיד מבין חברי סיעתו שהתנגד בהצבעה בכנסת לחזרה לשיטת הבחירות הקודמת. לדבריו, אין לעבודה מהיכן לקחת מנדטים: העולים נוטים ימינה, החרדים מזמן אבודים, לחילונים יש אטרקציות מעניינות יותר, מה גם שחלקם – מצביעי שינוי למשל – נוטים ימינה.

מקורבו של רמון, ח"כ איתן כבל, אמנם מתנגד לבחירה הישירה, אך מודע לבעייתיות שיש למפלגה בשיטה החדשה-ישנה: "ב-99' היו מצביעי ליכוד שהצביעו ברק. לא תמצא ליכודניק שיצביע אמת". בכירים נוספים מעדיפים למנות את חסרונותיה של השיטה הקודמת. ח"כ אופיר פינס טוען כי לו היו נשארים בשיטה הקודמת מפלגת העבודה היתה מתרסקת עם 15 מנדטים, ואז גם אם ראש הממשלה היה מטעמה, הוא היה נידון לחיי סבל קואליציוניים שתקופתו של ברק נראית כמו חלום ורוד לעומתם.

אחרים מביאים את ניצחונו של רבין ב-92' כהוכחה ניצחת לכך שאפשר לנצח גם בלי בחירה ישירה. ח"כ אברהם שוחט, שעבר אי אלו מערכות בחירות בחייו, סבור כי הכל תלוי במצב המדיני והביטחוני. אנשי רמון טוענים לעומת זאת כי ב-92' הימין היה מפולג, קמפיין "מושחתים נמאסתם" החד פעמי היה אפקטיבי מאוד, ורצח הלנה ראפ מבת-ים גם פעל נגד שמיר. למרות הנסיבות האלו, ניצח רבין בהפרש זעיר, וגם זה בזכות מפלגות הימין כגון התחיה, שלא עברו את אחוז החסימה.

מאין תבוא הישועה? ח"כ שלמה בן עמי מאמין כי כדי שהשמאל יחזור לשלטון, צריך לבוא שינוי מהותי: "צריך לבנות את הדברים אחרת. לא בניית מנהיג שמשדר לכולם, אלא יצירת בסיס למפלגה סוציאל-דמוקרטית, שתהיה בעצמה קואליציה של קבוצות מיעוט. 'ישראל אחת' היתה רעיון טוב של ברק. הביצוע היה כושל. בקואליציה צריכים להיות מזרחים, רוסים, ערבים, איגודים מקצועיים, כשהדבק המלכד הוא חברתי-עדתי. רק יצירת מחנה כזה תיתן סיכוי לנגוס במחנה הימין. מפלגת העבודה היא גוף שבשנים האחרונות אין בו מחשבת עומק".

כדי ליצור חזון כמו זה של בן-עמי צריך שנים של עבודה קשה והרבה מעוף. את שניהם קשה למצוא בימים אלה במפלגת העבודה.