מלחמת הפרופסורים

פרופ' סנדו פיטרו ופרופ' חיים טל, עסקו בעבר במחקר משותף. בהמשך, הקים פרופ' פיטרו את חברת "קולבר". בתביעה שהגיש פרופ' טל הוא טען כי עמיתו עשה שימוש ללא ידיעתו בטכנולוגיה שפיתחו ביחד, ותבע את חלקו בחברה. במסגרת הסכם חשאי שנחתם בין הצדדים נסוג טל מדרישותיו.

חברת הביוטכנולוגיה "קולבר", שהתחילה את דרכה במעבדות בית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטת ת"א, גייסה בתחילת ספטמבר האחרון 7.25 מיליון דולר. הגיוס התאפשר בעקבות סיומו של סכסוך ארוך ומורכב בין שני פרופסורים מהפקולטה לרפואת שיניים: פרופ' חיים טל, ראש המחלקה למחלות חניכיים וראש הקתדרה להשתלות בבית הספר לרפואת שיניים, ופרופ' סנדו פיטרו, ראש המחלקה לביולוגיה אוראלית בבית הספר.

בשנים האחרונות ניהל פרופ' טל מאבק משפטי ארוך כנגד פרופ' פיטרו וחברת "קולבר". הפרשה החלה עוד בשנות ה- 80, אז ניהלו שני הפרופסורים העמיתים מחקר משותף בתחום הנדסת רקמות. בשנת 1994 הקים פרופ' פיטרו (ביחד עם דוקטור נוסף) את חברת "קולבר", שמוצריה מתבססים על המצאה הקשורה בשימוש ייחודי בחלבון הקולגן.

במרץ 2002 הגיש פרופ' טל תביעה משפטית כנגד פרופ' פיטרו וחברת "קולבר", בטענה כי טכנולוגיית הקולגן מבוססת על מחקרים שערך הוא עצמו ביחד עם פרופ' פיטרו. בכתב התביעה, שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב, התלונן פרופ' טל כי "קולבר" הוקמה בניגוד לידיעתו, ותוך הפרת זכויותיו וחלקו הראוי בהמצאה שהיה שותף לפיתוחה. פרופ' טל ביקש מבית המשפט שיורה ל"קולבר" להנפיק לו מניות בחברה, כך שיחזיק לאחר מכן בחלק זהה לחלקם של האחרים.

לדברי מנכ"ל "קולבר" איתי יצחקי, בראיון לעיתון "גלובס", ביקש פרופ' טל "חלק ניכר מרווחי החברה בתמורה לחלקו בפיתוח הטכנולוגיה של החברה, בשלב שהיא עדיין לא קמה. התביעה הייתה בעייתית מבחינתנו, כי היא מנעה מהחברה להשלים סבב גיוס הון שכבר היה כמעט חתום". בראיון ל"תזה" מספר פרופ' טל: "אני הייתי שותף למחקרים שהובילו לפיתוח הקולגן ונמשכו באוניברסיטה עשר שנים. בשנת 2002 הגעתי למסקנה שנעשתה כלפיי הונאה בגין אי כיבוד זכויות בנושא פיתוח מטריצת הקולגן, שפותחה באוניברסיטה".
הפרשה הסתיימה באוקטובר 2003, עם הגעת הצדדים להסכם חתום, אחרי משא ומתן ממושך שהתנהל במשך תקופה ארוכה. במסגרת ההסכם, קיבלה גם אוניברסיטת ת"א זכויות בחברת "קולבר", בתמורה להסכמתה לשחרר לממציאים את הפטנט, שהומצא במסגרת בית הספר לרפואת שיניים בתוך הקמפוס.

בתשובה לשאלות "תזה" סירב פרופ' טל לגלות מה קיבל בתמורה להסכמתו למשוך את התלונות. "התביעה חיכתה שנתיים בבית משפט, ובאותו זמן כבר החל מו"מ ביני לבין הנתבעים, בסופו הגענו להסכם, והתחייבתי לא לדבר עליו ולא למסור עליו מידע", אומר פרופ' טל, "ההסכם קיבל תוקף של פסק דין מחוזי". במסגרת ההסכם, קיבלה גם אוניברסיטת ת"א זכויות בחברת "קולבר".

במקביל להגשת התביעה הגיש פרופ' טל גם תלונה לרקטור האוניברסיטה כנגד פרופ' פיטרו, שכללה טענות קשות נגד עמיתו. לדברי פרופ' פיטרו, כל הטענות התבררו כחסרות בסיס. גם את התלונה הזו משך פרופ' טל כחלק מהסכם הפשרה. "אמרו לי - מכרת את עצמך, עניין אותך העניין האקדמי ועכשיו לא מעניין אותך כלום", אומר פרופ' טל בתגובה. "אבל קודם למשיכת התלונה הבהרתי לאוניברסיטה את כל מה שהיה ידוע לי בנושא, לרבות המסמכים הקשורים בפרשה, ועמדתי על זכותי להמשיך ולשתף פעולה עם האוניברסיטה אם אדרש. מרגע שהעברתי את התלונה לרקטור, תפקידי הסתיים".

בתגובה לפרשה אומר פרופ' סנדו פיטרו: "אוניברסיטת ת"א מעולם לא הייתה קשורה לחברת קולבר. ההמצאה עליה הייתה מבוססת קולבר בתחילת הדרך שוחררה על ידי האוניברסיטה לממציאים (ד"ר מתי נוף ואני) על פי נוהלי האוניברסיטה. העובדה היא שתביעתו של פרופ' טל נדחתה (בהסכמתו). אכן הוגשה תלונה לרקטור על ידי פרופ' חיים טל, והועלו בה תלונות רבות נגדי. כל הטענות ללא יוצא מן הכלל, לאחר בדיקה שנערכה על ידי שני גופים אוניברסיטאיים שמונו על ידי הרקטור, התגלו כחסרות בסיס, ובהתאם התלונה נגנזה".

דוברת האוניברסיטה, אורלי פרומר, שלחה ל"תזה" את התגובה הבאה: "במסגרת הליכים משפטיים שהתנהלו בבית המשפט בין הצדדים, בהם האוניברסיטה לא הייתה צד, הוצעה האפשרות להגיע לכדי הסכם כולל אשר יקבע את זכויות כל הנוגעים בדבר, לרבות זכויותיה של אוניברסיטת ת"א בחברת 'קולבר'. לזכויות אלו טענה האוניברסיטה מכוח החוק ומכוח תקנוניה, בעקבות שחרור ההמצאה (פטנט) לפרופ' פיטרו, אותו העביר פרופ' פיטרו לחברת 'קולבר'. בעקבות משא ומתן שניהלו הצדדים, קיבלה האוניברסיטה את המגיע לה בעקבות שחרור המצאה זו". בתשובה לשאלה בנוגע לתלונה שהגיש פרופ' טל לרקטור כנגד פרופ' פיטרו, מסרה הדוברת כי היא מנועה מלהגיב.