לפני כשמונה חודשים יצא פקד אסף רביד עם לוחמי מג"ב לפנות את המאחז הלא חוקי מצפה יצהר. אחד המתנחלים, שדחף אותו בכוח והפילו על הגב, גרם לו לשיתוק בפלג גופו השמאלי. עם התגברות החששות מאלימות במהלך יישום תוכנית ההתנתקות, החליט רביד להיחשף, ובראיון שמתפרסם הבוקר ל"מעריב" הוא מבקש מהמתנחלים לשמור על איפוק כדי למנוע נפגעים נוספים, מקרב המתנחלים והחיילים כאחד.
רביד, בן 29, היה קצין המבצעים של מג"ב קלקיליה בזמן פינוי המאחז. "זה היה הפינוי הראשון שלי", הוא מספר בראיון ל"מעריב", "כל הצירים היו חסומים. הכביש מלא סלעים, צמיגים בוערים ושמן שחור. המוני מתנחלים ישבו על הקרקע ואחזו זה בזה".
"התחלנו לפלס את הדרך למאחז בבוקר, והצלחנו להגיע לשם רק בצהריים. הייתי המום. אתה מגיע לשטח ורואה כיצד מתנהגים לחיילים שלך, שבשבילך הם כמו ילדים. יורקים עליהם, דוחפים אותם, מטיחים בהם 'אתם כלבים', 'אתם לא יהודים' ועוד קללות שאני מתבייש לחזור עליהן. הייתי חלק מצוות האבטחה, אבל 100 מטר לפני שהגענו לקרוואן עצמו העניינים התחילו להידרדר. אז החלטתי להצטרף גם אני לפינוי".
"התחלתי להרים אנשים כדי לאפשר לדחפור להתקדם. נעמדנו על טרסה בגובה מטר וחצי. גם אני הייתי על הקצה, וניסיתי בכל כוחי למנוע נפילה למטה, גם של הלוחמים וגם של המתנחלים". אך כוחו של רביד לא עמד לו, ואחד המתנחלים דחף אותו והפך אותו לנכה. "החיילים סיפרו לי שאחרי שהוא דחף אותי נפלתי אחורה, על הגב ועל הראש, ואיבדתי את ההכרה", הוא מספר על מה שהוא לא מצליח לשחזר.
אחרי סדרת צילומים ובדיקות התברר כי אחת החוליות בעמוד השדרה הצווארי שלו שבורה, וכי הוא סובל מפריצת דיסק. אבל אסף לא מחפש את האשם בדחיפתו ואומר, "האיש הזה לא רצה לדחוף את אסף רביד. הוא רצה לפגוע בלובש מדים. בשם המטרות ובשם האידיאולוגיה שלו המנוגדות לחוק הוא רצה לסכל את הפינוי. הסיבה שהסכמתי להיחשף היא כדי לנסות לעצור את האלימות הזאת. מבחינתי, ההתמודדות עם הפלסטינים הייתה קלה מההתמודדות עם המתנחלים".
רביד, שהעדיף שלא להתבונן מהצד בעוד חבריו מפנים את המאחזים הלא חוקיים, חזר לפני שבועיים למדים והצטרף אליהם בפינוי מאחז גבעת-להבה הסמוך ליצהר. "מה שראיתי שם שינה אצלי את הגישה כלפי המקרה שלי וכלפי אלימות בכלל. אותם אנשים ואותו תסכול - אבל אלימות הרבה יותר מסוכנת. עד אז לא שמעתי על מתנחלים שרוגמים באבנים לוחמי צה"ל ושוטרים. הגענו למצב שבו לוחם חושש לחייו ונאלץ לירות באוויר. זה פשוט מפחיד".
לקראת ההתנתקות, בעקבות ניסיונו המר, פונה רביד לתושבי גוש קטיף ומבקש: "זה תהליך שאפשר לעצור, אם לא תשלטו בזה, יהיו עוד הרבה 'אסף רבידים' משני הצדדים. אני סוחב איתי את הפינוי ביצהר יום יום, דקה דקה. עד היום שבו אתן את נשמתי לבורא. בכל בוקר שאני קם ורואה מקל הליכה ליד המיטה".
לוחם שהפך נכה כשפינה מאחז קורא לאיפוק
19.1.2005 / 11:22