ועידה מיוחדת תדון בשינוי החוקה בניגריה

ועידה מיוחדת תתכנס בניגריה על מנת לדון ברפורמות בחוקת המדינה, כך דווח ב-BBC. הוועידה תארך שלושה חודשים וישתתפו בה כ-400 צירים. טרם נקבע מועד לפתיחת הוועידה. דובר מטעם הנשיאות אמר שלוועידה לא תהיה סמכות לקבוע את החוקה מחדש, אלא תוכל להעביר המלצותיה לנשיא. אם יאשר הנשיא את המלצות הוועידה, הן תועברנה לאישור הפרלמנט המרכזי ומועצות 36 המדינות המרכיבות את ניגריה. כל תיקון לחוקה דורש את אישור המחוקקים ואת הסכמתן של 24 מדינות לפחות.

ארגוני זכויות אדם ואזרח דורשים מזה זמן רב שייערך דיון ביחסי הקבוצות האתניות והדתיות השונות בניגריה. עם זאת, דרישתם היא שהחלטות הוועידה יובאו למשאל-עם. גם ההחלטה על זהות צירי הוועידה לא תואמת את דרישות הארגונים. תביעה נוספת היא שהצירים ייבחרו לפי קריטריונים אתניים ואזרחיים, אך נשיא ניגריה, אולוסוגון אובסנג'ו, מתעתד למנות 50 צירים בעצמו.

ארגוני זכויות האדם השונים התאגדו תחת ארגון-גג אחד והם דנים כעת באפשרות עריכת ועידה לאומית חלופית. בכך, נטען ב-BBC, שמו עצמם במסלול התנגשות עם ממשלת ניגריה.

כחצי מ-120 מיליון תושבי ניגריה הם מוסלמים, ובמחציתם השניה נוצרים. בניגריה, המדינה המאוכלסת ביותר באפריקה, מדוברות למעלה מ-200 שפות שונות.

החוקה הנוכחית של ניגריה נוסחה תחת השלטון הצבאי שהסתיים ב-1999. מאז נהרגו יותר מ-10,000 בני אדם בהתנגשויות על רקע אתני. התנגשויות כאלה קורות תכופות על רקע מאבקי שליטה על משאבים כלכליים כגון קרקעות. החלת חוקי השריעה המוסלמיים בצפון המדינה הציתה סדרה ארוכה של מהומות על רקע דתי. גם יושבי אזור הדלתא במדינה דורשים מזה זמן רב נתח גדול יותר מרווחי תעשיית הנפט באזורם.