שלושה חודשים וחצי לאחר תבוסתו של אהוד ברק בבחירות וחודשיים וחצי לאחר כינון ממשלת האחדות של שרון, בשמאל מתחילים להראות סימנים של התעוררות מההלם. המחאה שכמעט ולא נשמעה לצעדי ראש הממשלה, אריאל שרון, מתחילה להישמע בטונים גבוהים קצת יותר גבוהים. עוד מעט, מבטיחים בשמאל, יהפכו משמרות המחאה להפגנות של מאות ואלפי אנשים. אפילו ההודעות לעיתונות של חברי כנסת מהשמאל, בעיקר ממרצ, הולכות ונעשות קיצוניות יותר, כשעיקר האש מופנית לא רק לראש הממשלה אלא גם לשריו הבכירים, שמעון פרס ובנימין בן אליעזר.
"השבר שבו אנו נמצאים הוא משולב", מסביר חבר הכנסת רן כהן (מרצ). "מצד אחד נוצר קרע במשא ומתן עם הפלסטינים ומצד שני היתה המפלה בבחירות. אלו אירועים טראומתיים מבחינת השמאל שהכניסו אותנו לתחושה קשה". כהן מציין עם זאת כי בזמן
האחרון הוא מבחין בניצנים של התאוששות, שדווקא הולכים וגדלים עם התגברות הלהבות. "נדמה שככל שהאלימות הקטלנית רוצחת והורגת, וככל שהערוצים של התקווה להסדר נסתמים, בשמאל וגם ובמרכז גובר הרצון למצוא דרך אחרת".
ואולם, במחנה השלום למוד המחאות, יודעים כי לא די בראיונות לוחמניים לתקשורת או בנאומים נוקבים, וכדי שהמחאה תהיה אפקטיבית צריך בראש ובראשונה להוציא את האנשים לרחוב.
מזכ"ל שלום עכשיו, מוריה שלומות, מספרת כי כמות הפניות מצד הציבור שמגיעה לתנועה הקוראות לקום ולעשות מעשה הולכת וגוברת, ובעיקר בא הדבר לידי ביטוי לאחר הפצצת מטוסי צה"ל בשכם ובעזה בסוף השבוע שעבר. "מצב הרוח הזכיר את זה שהיה בתחילת
המהומות באוקטובר. אנשים הבינו שלשרון אין תוכנית לביטחון ושלום ולכן יש רצון עז להביע מחאה", היא אומרת. שלומות מציינת את כינוסה של "קואליציית השלום" לפני כשבוע, בה נכחו חברי כנסת מהשמאל וחברי תנועות חוץ פרלמנטריות, כעוגן שממנו
ייצאו הפעילויות הבאות. בשלב הזה עדיין מדברים על משמרות מחאה מול בתיהם של ראש הממשלה ושר החוץ, אולם בשבוע הבא כבר מתוכננת הפגנה גדולה יותר בכיכר פריס.
ועדיין, את ההתלהבות ממהרים לצנן חברים אחרים בגוש השמאל, שטוענים שיש עוד זמן עד להפגנות ענק בכיכרות. "הציבור עדיין לא בשל" מסביר ח"כ מוסי רז (מרצ), "יש שינוי איטי וכעס על מדיניות הממשלה, אבל זה ייקח עוד כמה שבועות או חודשים. קשה
להפגין כשיש מלחמה". חברו לסיעה, אבשלום וילן, מגדיר את מצב העניינים במשפט אחד: "התקפת המטוסים עושה רעש בתקשורת, אבל פיגוע כמו שהיה בנתניה שותל את כולם לתוך האדמה". רן כהן מסביר כי למרות שחלק מהאנשים טוען שלכאורה אין קשר בין
פיגוע לבין הפגנה שמוחה כנגד היעדר מדיניות ממשלתית, הדברים כרוכים אחד בשני. "כשיש פיגוע אתה מרגיש כעס, פגיעה, שכול, אתה לא יכול לצאת ולקרוא לשלום". לתזה הזו שותפה, לפחות בחלקה, גם שלומות. "כשיש הפגנה", היא אומרת, "בסופו של דבר, הכל תלוי מה יהיה בבוקר של אותו יום".
השמאל מתעורר
לירון מרוז
23.5.2001 / 13:04