מודיליאני

אמדאו ידידיה מודיליאני, צייר יהודי ממוצא איטלקי, נולד בליברנו, איטליה ב- 12 ליולי 1884,מת בפריז ב- 24 בינואר 1920.

סיפור חייו של אחד הציירים היותר מגוונים שחיו במאה ה-20, העבודות האקספרסיביות שמושפעות מהאמנות האפריקאית ומן הסגנון הגותי היו ייחודיות, פיוטיות ומלאות הבעה, מודי (כך נקרא בפי ידידיו) נהג לצייר בעיקר דיוקנאות ועירום וגם פיסל מדי פעם, כמו חייו הפרועים כך גם ציוריו מלאי רגש. כחולה שחפת, אלכוהוליסט ומשתמש מזדמן בסמים, מודיליאני לא לקח שבויים והשתדל לחיות לה וידה לוקה.

את אהובתו ז'אן פגש כשהיתה סטודנטית צעירה לאומנות, היא הקסימה אותו ביופיה המדהים, צווארה הארוך והשקט הנפשי שהקרינה, הוא הקסים אותה בכישרונו ואופיו הסוער, מהר מאוד נכנסה ז'אן להיריון וילדה את בתם. לפי הסרט אסר עליה אביה להיפגש עם מודיליאני ואיים עליה בשליחת בתה לאימוץ אם תפר את איסורו.

לפי הסרט אויבו הגדול של מודיליאני היה לא אחר מאשר פבלו פיקאסו, שהיה צייר מוערך ונמכר כבר בשנות ה-20, מודיליאני נהג להקניט את פיקאסו ולצחוק עליו בפומבי באופן קבוע ופיקאסו ניסה נואשות לזכות במעט כבוד מצידו של מודי ולהפוך לחברו. במציאות פעלו השניים במקביל ללא איזושהי עוינות, פיקאסו אף הקדיש למודי את אחד מציורי הקוביזם הנחשבים שלו וקרא לו על שמו.

אנדי גרסייה הבלתי נלאה מגלם את דמותו של מודי, רק אציין כי בסרט הנוכחי הוא מקסים, כריזמטי ונוגע ללב, את ז'אן המדהימה מגלמת אלזה זילברשטיין (יש קשר לאורלי?), שחקנית צרפתייה ואלמונית שאי אפשר להתיק את העיניים ממנה לכל אורך הסרט, הבמאי הוא מייק דיוויס המביים ביד בוטחת וברגישות רבה.

ואי אפשר ללא מילה או שתיים על הצילום בסרט, הצלם הוא גאי פרלי (המשתף פעולה באופן קבוע עם דיוויס) והעבודה שלו משקפת את התקופה ומעבירה אווירה בצורה נפלאה, בגוונים חומים וצהובים, ניגודים חריפים של צבע, אור וצל פשוט תענוג.

חוץ מיחסיו של מודי לסביבתו היוצרת הסרט הוא גם ובעיקר סיפור אהבה, בין האמן למוזה שלו ז'אן, יחסי אהבה שנאה, משיכה ודחייה, ז'אן ויתרה על חיי פאר בבית הוריה בשביל לחיות עם מודיליאני בחורבה בה חי, היא ויתרה על בתה בכדי להיות קרובה לאהובה, מתוך ידיעה שבלעדיו תמות, מודיליאני מצידו קיבל את אהבתה (ושוב הכל לפי הסרט) כמובנת מאליה, אין ספק שאהב אותה אך התקשה להראות זאת.

אמדאו ידידיה מודיליאני, צייר יהודי ממוצא איטלקי, נולד בליברנו, איטליה ב- 12 ליולי 1884, מת בפריז ב- 24 בינואר 1920, יום אחרי מותו (במציאות מת הצייר ממחלת השחפת, בסרט הסוף דרמטי קצת יותר), קפצה אהובתו אל מותה והיא בחודש שמיני להריונה.

סרט יפה ומעניין המתהדר בשורת שחקנים בהופעות מרשימות. אבל מה, נטול תוספות באשר הן.