מספר הבנים בחינוך המיוחד כפול ממספר הבנות

מספר הבנים, הלומדים בחינוך המיוחד, גבוה ממספר הבנות כמעט פי שניים. כך מסרה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), שפירסמה לקט נתונים על תלמידים בחינוך המיוחד.

לפי הנתונים, השכלת האב קשורה לסיכוייו של ילד ללמוד בחינוך המיוחד: מי שאביו לא למד כלל (4.8% מהילדים) סיכוייו ללמוד בחינוך המיוחד גבוהים פי יותר מ-3 מסיכוייו של ילד שאביו למד 13 שנים ויותר (1.5% מהילדים).

בשנת הלימודים 2003-2002 למדו בחינוך המיוחד כ-42 אלף ילדים, שהם 3.1% מכלל התלמידים בארץ. חלקם של תלמידי החינוך המיוחד במגזר הערבי היה נמוך יותר מאשר במגזר היהודי, 2.4% לעומת 3.3%. גם בבתי ספר בפיקוח חרדי שיעור תלמידי החינוך המיוחד היה נמוך יחסית, ועמד על 2.3%.

בקרב ילידי אתיופיה שיעור הלומדים בחינוך המיוחד היה גבוה מאשר בקבוצות אחרות - 4.9%. על פי הודעת הלמ"ס, בקרב ילידי אתיופיה וילדים להורים ילידי אתיופיה נמצא שיעור גבוה של תלמידים עם לקויות למידה, משכל גבולי ופיגור קל.

שיעור הלומדים בחינוך המיוחד בקרב כלל הבנים בישראל היה 3.9%, לעומת 2.2% מהבנות. מדובר ב-27 אלף בנים לעומת 14 אלף בנות. בכל סוגי הלקויות מהווים הבנים רוב - הם מהווים 60% מהילדים שסובלים מפיגור קשה ו-81% מהילדים שסובלים מהפרעות התנהגותיות ורגשיות.

בבתי הספר המיוחדים סוג הלקות השכיח ביותר הוא פיגור בינוני, שממנו סובלים כ-1,800 תלמידים. רק אחריו לקות למידה, שממנה סובלים כ-1,300 מהתלמידים. ילדים עם פיגור עמוק לומדים כמעט כולם בבתי ספר מיוחדים וגם 83% מהילדים הלוקים בפיגור בינוני לומדים בבתי ספר אלה. הרוב המכריע של הילדים שסובלים ממשכל גבולי, חירשות ולקות ראייה, כמו גם עיכוב שפתי ולקות למידה, לומדים בבתי ספר רגילים.