נקודת מבט

הסרט נקודת מבט, או בשמו המקורי "The United States of Leland" הוא אחד הסרטים החזקים שראיתי השנה. הוא מסוג הסרטים שעוד חושבים עליהם אחר כך. הסרט לא הגיע לבתי הקולנוע בארץ וזאת למרות איכותו ואיכות השחקנים המשתתפים בו. מספיק שנאמר קווין ספייסי, לנה אולין, מישל וויליאמס, ריאן גוזלין והופעה קצרה של שרלין פן בכדי לתמוה.

ריאן גוזלין ("היומן") משחק את לילנד בחור צעיר ומוטרד שרואה את העולם סביבו קצת אחרת מהרגיל. מהצד נראה כאילו הבחור מעט אוטיסט אבל כשהוא מדבר יש המון הגיון בדבריו. לילנד יושב באגף השמור בבית מעצר לנוער על רצח, רצח מזעזע שביצע כאילו ללא סיבה נראית לעין.

הסרט עוקב אחרי כל האנשים הקשורים ללילנד; אביו (קווין ספייסי) סופר מצליח ומוערך, אותו לא ראה שנים, מגיע בעקבות כך לעיר בה הוא עצור; אמו (לנה אולין) אובדת עצות בביתה ועסוקה בעיקר בלהתחמק מהתקשורת; משפחת הנרצח, שהיא בעצמה לא ממש נורמלית, מנסה להבין מה קרה, איך קרה שדווקא בנם המפגר שלא הזיק לאף אחד נרצח בצורה כל כך ברוטאלית, ועוד על ידי החבר של בתם בקי. היחיד שמנסה להגיע ללילנד הוא המורה שלו בבית המעצר, פרל (דון צ'ידל), הצדיק היחיד שמנסה להבין מה גורם לבחור המבריק והרגוע הזה לקחת סכין ולדקור ילד חסר אונים, ועוד 20 פעם. נראה על פניו כי בסרט הזה כבר היינו, אך לא כך הוא, אם הדברים כה פשוטים, איך זה שבסופו של הסרט הדמות היחידה שמעוררת הזדהות היא לילנד?

כולם דפוקים, כולם אגואיסטים, כולם מסתירים את האמת שלהם ועוטפים אותה בסיפורי אלף לילה ולילה, או כמו שאומר לילנד לפרל באחת מהסצנות החזקות יותר "איך זה שתמיד כשעושים משהו רע מיד מוסיפים את המשפט: אני רק בנאדם, וכשעושים משהו טוב, נאצל לא משתמשים בו?". לכולם יש אינטרסים חבויים, אפילו המורה המבין והתומך מתכנן לדפוק קופה מהספר שיכתוב על סיפורו של לילנד.

הבמאי והתסריטאי הוא ברני מוריס, זה הסרט השני שלו ואני צופה שבהחלט לא האחרון. קווין ספייסי שהפיק את הסרט עשה עבודה טובה, אמנם הוא לא הפך לשובר קופות אבל הוא בהחלט שווה כל דקה. העריכה טובה, הצילום מעניין, במיוחד הקטעים בהם משחק לילנד בלראות דברים משתי נקודות מבט על ידי עצימת עין אחרת בכל פעם. המשחק משובח, חלק מהשחקנים מגיע מז'אנר אחר לגמרי ונותן הופעה מצויינת ( בקטגוריה זו קריס קליין היפיוף מסדרת "אמריקן פאי" ישובח לטובה) אפשר להתווכח על סצנות מסוימות אבל ממש לא שווה להיות קטנוני.

לגבי התוספות להם חיכיתי בשקיקה אחרי הצפייה בסרט, אני יכולה לחכות עד מחר מכיוון שהן אינן. אם יש משהו מתסכל זה כשאין תוספות לסרט כזה טוב, כל כך רציתי לראות ראיונות מאחורי הקלעים, או איך הגיעה ההשראה לבמאי. לראות את תהליך הצילום ואולי ללמוד דבר אחד או שניים, זה לא יקרה עם הסרט הזה וחבל.