29 ישראלים נפצעו באתרים שונים באורח קל עד בינוני. גם העעד אתמול, כשתי יממות לאחר האסון, כ-100 ישראלים עדיין נעדרים ולא יצרו קשר עם ישראל. ממשרד החוץ נמסר אתמול, כי יותר מ-500 ישראלים נוספים אותרו בוודאות על ידי נציגי משרד החוץ. לפי דיווחים מקומיים, כל 107 הישראלים ששהו באיי אנדמן, הסמוכים למוקד הרעש, אותרו בריאים ושלמים. באי קו-פיפי שבתאילנד ישנן 100 גופות, אך לא ברור אם יש בהם ישראלים. משרד החוץ מפרסם את הנתונים על הנעדרים באתר האינטרנט שלו.
סמנכ"ל משרד החוץ, ניסים בן-שטרית, אמר אתמול כי נציג של משרד החוץ הגיע לאיי אנדמן השייכים להודו, שם נהרגו כ-3,000 בני אדם, והוא פועל לרכז את הישראלים בעיר פורט-בלייר. משרד הפנים העביר לשגרירות בתאילנד 2,000 תעודות מעבר חד פעמיות, כדי לאפשר לישראלים שאיבדו את מסמכיהם לשוב ארצה. לא תיגבה אגרה על תעודות המעבר.
איש משרד החוץ, יגאל פלמור, אמר אתמול בראיון לקול ישראל, כי על פי ההערכה נמצאים כ-500 עד 600 ישראלים באזורים שנפגעו. "אנחנו עושים כל מאמץ כדי לא רק להגיע לאנשים אלה ולאתר אותם, אלא גם לאפשר להם, במידה והם רוצים בכך, להגיע לנקודות ריכוז, ומשם להוביל אותם לשגרירויות ולהעלות אותם על טיסות. כרגע אנחנו עדיין לא ערוכים לפרסם רשימות של שמות".
מדריך תיירים ישראלי מסר, כי שניים מחברי קבוצתו, ששהו בפוקט בזמן רעידת האדמה הקשה, עדיין נעדרים. בסך הכל דווח על שבעה נעדרים ישראלים בתאילנד. כמו כן, נמסר על מספר נעדרים ישראליים בסרי לנקה. למשרד החוץ הגיעו פניות הנוגעות ליותר מאלף ישראלים שעדיין לא יצרו קשר עם קרוביהם, ואולם מניחים שרובם המכריע לא נפגעו באסון.
קונסול ישראל בבנגקוק, יעקב דביר, מצא בבית החולים באי פוקט שבתאילנד קבוצה של 25 תיירים ישראלים עם מדריכם אבישי לוי, כשהם בריאים ושלמים. דביר הגיע לבית החולים כדי לבקר שישה ישראלים שאושפזו בו, שניים מהם במצב בינוני והשאר קל. חלק מהפצועים שוחררו שלשום, וחלקם הועברו לבית החולים המרכזי בבירה.
לדברי דביר, מספר הישראלים שנפגעו מגל הצונאמי באי נוסף בתאילנד, קו-פיפי, היה נמוך משמעותית, מכיוון שרוב הנופשים הישראלים נסעו למסיבת ה-FULL MOON הגדולה באי אחר, קו-פנגאן, שלא נפגע מהגל. משרד החוץ שכר אוטובוסים לפינוי הישראלים מאזורי האסון בתאילנד.
שבתאי מג'ר היה בטוח ל-5 שעות שאשתו מתה
כתבי "הארץ" אייל אברהמי (פוקט) ויואב שטרן מוסיפים:
גליה משעל, בת 21 משדי חמד היא אחת מהנעדרים הישראלים. היא יצאה ביום חמישי למסע של חודש לאיי אנדמן ולהבאלוק, הנמצאים תחת נתינות הודית. לאביה אדמונד אמרה שיתכונן לחודש ללא תקשורת, שכן באיים יש מעט מאוד חיבורי אינטרנט או טלפון, במיוחד במחנות הנופש הזולים המקובלים. אדמונד היה נתון אתמול בלחץ גדול, וסקר במשך כל היום את אתרי האינטרנט שמספרים על האזור כדי ללמוד עוד פרטים על המקום. לדבריו, הוא עשה זאת מתוך תחושת פחד ענקית. "הבהלה גדולה. תחושת חוסר האונים, העובדה שאני לא יכול לעשות כלום - היא תחושה קשה מאוד. אני חושש שהאי שבו נמצאת בתי נשטף לחלוטין", הוא אמר אתמול בקול שבור. גליה יצאה למקום עם קבוצה של כ-18 ישראלים, ואף אחד מהם לא יצר קשר. איי אנדמן שטוחים ולא גדולים ועל כן ההערכה היא שגלי הצונאמי שטפו אותם וגרמו נזק גדול. "אין לי איך לאסוף מידע נוסף, וגם גורמים הודים רשמיים לא יודעים כיצד לעזור כי פשוט אין קשר עם האיים. אני ממתין לחדשות", הוא אמר.
שבתאי מג'ר, בן 65 מתל אביב, ואשתו, שרה, הגיעו לתאילנד כדי לחגוג את יום נישואיהם ה-45. אתמול בבוקר יצאו השניים לביקור באי הפסטורלי קו-פיפי בדרום תאילנד, אך החופשה הרומנטית נקטעה בפתאומיות בעקבות גל הצונאמי שפגע באי.
ממיטתו בבית החולים "בנגקוק" שבפוקט, שם אושפז כשהוא סובל מחבלות יבשות, סיפר אתמול מג'ר כי בשעות הבוקר הגיעו הוא ורעייתו לאי. "זמן קצר אחרי שירדנו מהסירה ראיתי שהים פשוט נעלם ואמרתי לאשתי שמשהו לא בסדר ושאנחנו צריכים לברוח", סיפר מג'ר. "התחלנו לרוץ עד שהגענו למלון קטן של שלוש קומות ליד החוף. פתחתי את הדלת ונכנסנו שנינו פנימה וחשבתי שניצלנו, אבל אז היה בום נורא חזק ופתאום הגל העצום שטף אותנו. הקירות התמוטטו ונקברתי תחת המון מים. ניצלתי רק כי היה שם כיס אוויר", אמר.
כאשר מג'ר נשאל לגבי גורלה של אשתו, שפתיו החלו לרעוד: "אני חושב שהיא הלכה", אמר. ואולם, כשעה לאחר מכן התברר כי אשתו ניצלה והיא מאושפזת בבית חולים אחר בעיר. הבשורה המשמחת הגיעה אליו כחמש שעות אחרי שנפצע.
מתברר כי רעייתו שרה, חשבה אף היא כי איבדה את בעלה, לאחר שראתה את הבניין קורס עליו. "קראתי 'שמע ישראל' וזה מה שהציל אותי", סיפרה לגלי צה"ל. שרה, שאינה יודעת לשחות, נסחפה עם הזרם אך הצליחה להיאחז בקרשים ובמוטות במבוק.
אהרן לוי עדיין לא יודע מה עלה בגורל אשתו
אחד מהפצועים שהקונסול דביר פגש, היה ירון וייס, 28, מכפר ורדים, שהגיע עם אשתו, לילך, לפוקט אחרי טיול ארוך בניו זילנד. אתמול בבוקר הם יצאו מהמלון לים והלכו לארוחת בוקר, שבסיומה ביקש וייס לחזור לחדר. לדבריו, הדבר הציל את חייו: "זה היה כמו בסרטים. ראינו את המים מתקרבים לעברנו כשהם גורפים אחריהם עצמים גדולים. נמלטנו לאיזה בר ועלינו בו על השולחנות, המים הגיעו עד לגובה הרגליים שלנו. כשהמים ירדו התחלנו לחזור למלון ואז הגיע הגל השני. הוא שטף את שנינו ונסחפנו במורד הרחוב יחד עם מכוניות, עצים גדולים ואני לא יודע מה עוד. נפצעתי ברגליים אבל לא הרגשתי כלום, כי הייתי בטוח שלילך טבעה ורק על זה חשבתי. תאילנדי אחד משך אותי לגג של בניין. התחלתי לצעוק "לילך, לילך" ואז שמעתי אותה עונה לי, והבנתי שהיא ניצלה". וייס הופרד מאשתו בשלב הפינוי, אבל אינו יודע אם נפצעה בכלל ואם כן באיזה אורח - אך הוא מאושר לדעת שהיא בחיים.
הקונסול דביר קיבל מצוות בית החולים רשימה נוספת של ישראלים מאושפזים, וכבר במסדרון פנתה אליו אחת מהם, אסתר עילם. עילם ובעלה, משה, היו בקו-פיפי, כאשר היכו הגלים הגדולים. הבעל נפצע באורח קל עד בינוני ברגלו ואשתו נאלצה, יחד עם ישראלים נוספים, להרימו כדי להרחיק אותו מקו המים בשל החשש מגלים נוספים. לבסוף הגיע הפינוי והשניים הועברו לפוקט. "אני לא יודעת לשחות ואני סובלת גם מקלסטרופוביה. הגל סחף אותי לים, כשאני נאחזת בדלת של ארון. אני לא מבינה איך הצלחתי להישאר בחיים", מספרת עילם. עילם עצמה נפצעה באורח קל מחבלות. היא, כמו גם פצועים ישראלים נוספים, הביעו את חששם כי כיוון שנשארו בחוסר כל אחרי שכל רכושם נסחף לים, לא יוכלו לחזור הביתה. חלקם אף התקשו לצלצל לבני משפחותיהם בישראל. "אני נמצאת כאן בלי כסף ובלי אוכל ואני לא יודעת מה לעשות. קודם אספתי בקבוקים של מים ממקררים במלון מרוב שדאגתי", אמרה עילם.
בקומה השלישית של בית החולים שוכב אהרן לוי, בן 62, סמוך לילד תאילנדי שצווארו קובע בסד. הוא לא זוכר את המכה שספג מהגל, אולם הוא דואג מאוד לאשתו אסתר, שאותה לא ראה מאז שסחפו אותם המים. "כל מה שיש לי זה את החולצה ואת המכנסיים האלה. הארנק שלי נעלם ואפילו את השם של המלון שהיינו בו אני לא זוכר. אין לי מושג איך אצליח למצוא כאן את אשתי", אומר לוי. מצבו של לוי, שנפגע ברגליו, מוגדר קל עד בינוני.