הדיווחים בסוף השבוע האחרון מקנזס היו מבעיתים, כאילו נלקחו מסרט אימה: אשה רוצחת אשה הרה, חותכת את בטנה ומוציאה את עוברה, ולאחר מכן מציגה את התינוקת כשלה, בפני חברים, שכנים, ואפילו הכומר. החשודה, ליסה מונטגומרי, בת 36, מואשמת בחטיפה שתוצאתה רצח. התינוקת, שהוצאה מרחם אמה בובי ג'ו סטינט, שהיתה בחודש השמיני להריונה, במצב טוב.
לפי דיווח בעיתון "וושינגטון פוסט" בתחילת השבוע, יותר מאלף נשים הרות נרצחו בארה"ב בעשור האחרון, אך לדברי מומחים, רק במקרים מעטים ניסו הרוצחים לחטוף את העובר. כל אחד מהמקרים האלה היה שונה, אבל המרכיבים הפסיכולוגיים היו דומים: כמיהה נואשת לילד, המשולבת בנטיות פסיכופטיות או בהתמוטטות פסיכוטית, שיוצרים אשליה שיש לקחת את התינוק בכל מחיר, "להצילו" או "להשיבו" לאמו האמיתית.
פסיכיאטרים אומרים, כי אינם יכולים להגיע למסקנה חד-משמעית בעניין מונטגומרי, בלי לאבחן אותה. מונטגומרי, אם לשני ילדים בגיל העשרה, סיפרה באחרונה למכרים שהיתה בהריון עם תאומים, ועברה הפלה. לדברי פסיכיאטרים, עובדה זו עשויה לרמז על דיכאון שלאחר לידה.
"יש נשים שחשות שהיכולת להיכנס להריון ולהרות בסופו היא מרכיב הכרחי להיותן נשים מצליחות", אמרה גייל סלץ, מרצה לפסיכיאטריה בבית החולים הפרסביטרי בניו יורק. "חוסר היכולת להשלים הריון עלול להיות הרסני. אם נוסיף לכך תנודות הורמונליות, אנחנו עשויים לקבל אשה שמפתחת דיכאון שלאחר לידה ופסיכוזה, שעשויה לגרום לה לבצע מעשים לא הגיוניים שאינם אופייניים לה".
פסיכיאטרים אומרים שאשה אינה צריכה להיות באמת בהריון כדי שתחוש אובדן. במצב נדיר של הריון מדומה (Pseudocyesis) הבטן מתנפחת מעט בשל האמונה הכפייתית של האשה כי היא בהריון. "מרבית הנשים עושות זאת כדי לרמות את הבעל, והן לא רוצות לשים לזה קץ", אמר סול פארסטיין, מרצה לפסיכיאטריה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. "ואז מגיע הזמן שצריך להשיג תינוק". בדרך כלל, חוטפות הנשים במצבים כאלה תינוקות מעגלות או מפעוטונים.
סובלות מחוסר מוסריות וכמיהה לתינוק בכל מחיר
רצח מרמז על בעיות פסיכולוגיות עמוקות יותר, כפי שאפשר לראות מכמה מקרים שבהם נשים רצחו נשים הרות ולקחו את עובריהן. ב-1987 הרגה דארסי פירס מאורגון אשה הרה והוציאה את עוברה בניתוח קיסרי, תוך שימוש במפתח המכונית. פירס, שתוארה כאשה מרשימה ומתעתעת, אומצה בינקותה, והיתה נואשת לילד משלה, כדי "להוכיח שהיא אם טובה יותר מאמה המאמצת ומאמה הביולוגית", אמר מייקל סטון, מומחה לפסיכיאטריה משפטית באוניברסיטת קולומביה, שעקב אחרי המקרה.
ב-1995 נעזרה אנט ויליאמס משיקאגו בשני גברים כדי לרצוח אשה הרה, והשתמשה במספריים כדי להוציא את העובר מהרחם. סטון העריך כי לוויליאמס היתה תלות חולנית בחבר שלה, שרצה שיהיה לה תינוק. "המשותף (לשתי הנשים האלה) הוא שסבלו מחוסר מוסריות, מתחושה עמוקה של זכאות, וכמיהה להשיג את התינוק בכל מחיר", אמר. בדיווחים בתקשורת נמסר שמונטגומרי הציגה את התינוקת שחטפה בגאווה, כאילו הכל בסדר. לדברי פסיכיאטרים, עובדה זו בהחלט משקפת חשיבה הזייתית.
בין אם היא מתפתחת פתאום, בעקבות טרגדיה, או באופן הדרגתי, פסיכוזה עשויה לגרום לפנטזיות מסובכות על טוב ורע, ולקולות הפוקדים על האשה לנקוט פעולה מסוימת. מונטגומרי מצאה את הקורבן שלה באינטרנט: תמונה של בובי ג'ו סטינט בהריון מתקדם יכלה, לדברי פסיכיאטרים משפטיים, לעורר מחשבות ומזימות.
"במקרים כאלה נשים עשויות להזות ולחשוב: 'זה התינוק שלי בבטן של האשה הזאת. היא גנבה אותו, ואם לא אציל אותו, היא תהרוג אותו'. המוטיבציה לפעולה היא כה מכרעת עד שמאבדים את החיבור למציאות", אמר ג'ק גורמן, ראש המחלקה לפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה "מאונט סיני" בניו יורק. "קשה לאנשים שמעולם לא חוו דבר כזה להבין, אבל הקולות, ההזיות והדרישות הופכים למכריעים".