הצעת חוק נגד שימוש פוליטי בשואה

חברת הכנסת יולי תמיר הגישה הצעת חוק האוסרת להשתמש בסמלים ובדימויים מתקופת השואה שלא לצרכי לימוד והנצחה. זאת, בעקבות כוונתם של מתנחלים מהרצועה לענוד טלאי כתום כמחאה על הכוונה לפנותם במהלך ההתנתקות. הצעת החוק מטילה קנס של אלף שקלים על מי שיפר את החוק. חברת הכנסת אמרה לקול ישראל: "השימוש בסמלים מתקופת השואה פוגע בניצולים, מוזיל את זכר השואה ופוגע במדינה".

יו"ר הנהלת יד ושם, אבנר שלו, יוצא אף הוא נגד השימוש בזכר השואה לצרכים פוליטיים. בהודעה שפירסם קורא שלו "להימנע בכל תוקף משימוש בסמלים ומושגים הלקוחים מהשואה, ובעיקר מעריכת השוואות מופרכות בין המציאות כיום לשואה. הכוונה לענוד טלאי כתום מעוותת את העובדות ההיסטוריות וגורמת לזילות זיכרון השואה", אמר. לדבריו: "חשוב שזיכרון השואה יהווה גורם מאחד בחברה הישראלית ולא להפך".

גם מרכז ויזנטל גינה את "הטלאים הכתומים": "תוכנית ההתנתקות אינה כרטיס חד כיווני לכבשנים", נאמר בהודעה שפירסם המרכז.

חבר הכנסת יולי אדלשטיין, ממורדי הליכוד, הודיע הבוקר למועצת גוש קטיף כי לא יוכל לשתף פעולה עם מאבק מסוג זה, אותו הגדיר: "רעיון מזוויע". חבר הכנסת יצחק לוי (מפדל) אמר הערב גם הוא, כי הוא מתנגד ליוזמת הטלאי הכתום. בגלי צה"ל דווח, כי לוי אמר "ההשוואה לשואה זו טעות, הטלאי הוא פרק אחר בהיסטוריה היהודית וקשה הרבה יותר מתוכנית ההתנתקות". לוי קרא לאנשי יש"ע להניח לטלאי. יושב ראש הכנסת לשעבר, דב שילנסקי, ניצול שואה, אמר הבוקר בראיון לגלי צה"ל: "אינני שבע רצון מהשימוש בטלאי הצהוב. למרות שאני שותף לכאבם, השואה היא ייחודית ובטלאי הצהוב, אותו גם אני ענדתי, מותר להשתמש רק במשהו שקשור לשואה".

אהרון צור, תושב גני טל שבגוש קטיף, אמר הבוקר בראיון לגלי צה"ל: "מישהו רוצה לזרוק אותי מהבית, לקחת את בית הכנסת שבו אני מתפלל ולשרוף אותו. להפוך את בית הכנסת שלידי למסגד, ואת בית הקברות שלנו, שיש בו למעלה מ-40 קברים - רוצים לחלל".

כתבי "הארץ" נדב שרגאי, יובל יועז ויואב שטרן:

יו"ר ועד רבני יש"ע, הרב דוב ליאור, הביע היום תמיכה בדבריו של ראש המועצה האזורית בנימין, פנחס ולרשטיין ומועצת יש"ע, לפיהם יש להיאבק בתוכנית ההתנתקות תוך הפרת חוק ואף במחיר ישיבה בכלא. הרב ליאור אמר כי הממשלה המתרקמת היא בבחינת "קשר רשעים ובזכות התעוררות הגבורה נזכה להנהגה על פי תורתנו והציבור ישמע להוראות גדולי הדור שכבר פסקו לרבנים ולכוחות הביטחון כיצד לנהוג למעשה". הרב ליאור ורבנים אחרים פירסמו בעבר פסק הלכה הקורא לחיילים לסרב פקודה בפינוי יישובים.

במועצת יש"ע נערכים להחתים אלפים על עצומה ברוח דבריו של ראש המועצה האזורית בנימין, פנחס ולרשטיין. בעצומה ייאמר, כי החותמים מתחייבים להגיע לגוש קטיף כדי למנוע את פינויו, גם במחיר של ישיבה בכלא. ההחתמה על עצומה תחל בימים הקרובים.

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הורה אמש לפרקליטות לפתוח בבדיקה של האיגרת שכתב ולרשטיין, ובה קרא לציבור "להפר בהמוניו את חוק הטרנספר ולהיות מוכן בהמוניו לשלם את מחיר ההליכה לכלא". מזוז קיבל את ההחלטה בהתייעצות בהשתתפות פרקליט המדינה ערן שנדר, ובכירים נוספים במשרד המשפטים. מועצת יש"ע החליטה אתמול בערב להתייצב מאחורי קריאתו של ולרשטיין להתנגדות לפינוי התנחלויות, אך הבהירה כי יש להימנע מפעולה שיש בה משום "המרדה, פילוג העם ואלימות מכל סוג שהוא".

מפכ"ל המשטרה, רב ניצב משה קראדי, הזהיר אמש מפני האפשרות, שהממשלה תיכשל בפינוי גוש קטיף בשל התנגדות הציבור. לדבריו, "אנחנו מאמינים שמול כל המטלות שיש לנו, חוסר היכולת לממש החלטת ממשלה יותר גרוע מכל דבר אחר. בכלל לא חשוב מה כל אחד מכם חושב על תוכנית ההתנתקות או על הפינוי, זה בכלל לא העניין. עצם העובדה שמדינה או ממשלה מקבלת החלטה ובסופו של דבר היא לא יכולה לממש אותה, מסוכנת להוויה שלנו במדינת ישראל, ומסוכנת לכל מדינה דמוקרטית. לכן, ברגע שהוטלה עלינו המשימה הזאת של ביצוע הפינוי במסגרת תוכנית ההתנתקות, אל תקלו בה ראש. זו משימה לא קשה בעצם התכנון, היא תהיה קשה מבחינת הביצוע שלה ביום יום".

קראדי, שדבריו באו בעיצומו של הוויכוח הציבורי סביב קריאתו של יו"ר המועצה האזורית בנימין, פנחס ולרשטיין, בעניין אי הציות לחוק "פינוי-פיצוי", הוסיף כי "הפינוי בגוש קטיף יהיה קשה יותר מהפינוי בימית", וזאת משום שימית לא נתפשה בקונסנסוס הישראלי כחלק ממדינת ישראל, בניגוד להתיישבות בגוש קטיף שנחשבה ליישוב הארץ. לדבריו, "אין בכלל מקומות להשוואה. ההתיישבות בגוש קטיף היא התיישבות שכולה אידיאולוגית ומתוך אמונה". קראדי אמר את הדברים במהלך הכנס השנתי של ראשי המועצות האזוריות וסגניהם בקיבוץ מעלה החמישה.

קראדי אמר אתמול, כי המשטרה החליטה שלא להצטייד באמצעי לחימה כלשהם לקראת הפינוי. לדבריו, "אנחנו לא נגיע עם נשק ולא עם אמצעים אלימים, את הפינוי אנחנו נעשה בידיים". לדבריו, באירועים חריגים - כמו התבצרות מתנחלים בבתיהם, או ירי מתנחלים על כוחות הביטחון - יטפלו כוחות צה"ל, שיהיו חמושים וערוכים לכך, ולא השוטרים.

לדברי המפכ"ל, עד כה לא ניכרה עלייה ברמת האיומים על אישי ציבור בשל תוכנית ההתנתקות. "אנחנו מניחים שהאיום על אישי ציבור, על פוליטיקאים ועל הר הבית יגבר, ככל שנתקרב למועד הפינוי", אמר קראדי לנוכחים.

המפכ"ל ציין, כי מלאכת הפינוי תוריד באופן משמעותי את כוח האדם המשטרתי שיעסוק בתחומי הפלילים. "בסך הכל ישתתפו בפינוי 5,000 שוטרים, מתוכם 2,500 שוטרים שיבואו מתוך העיסוק הפלילי פרופר, ומתחומי הקו הירוק. ברור לכם שמשימה כזאת לוקחת מאיתנו קשב של כמעט חצי שנה של עשייה עם סדר כוחות שיש לנו, או שאין לנו. זה אומר ששוטרים לא יתעסקו במשימות שלהם. צריך להגיד את המצב לאשורו".

קראדי גם התייחס להשפעת הגדר על היקף הגניבות. לדבריו, "אין לנו שום ספק שהשלמת הגדר תשפיע משמעותית על איכות החיים של תושבי מדינת ישראל, ובמיוחד היישובים הקרובים לקו התפר". קראדי ציין שבאזור שעליו מגינה הגדר צנח מספר עבירות הרכוש ביותר מ-12%, ואולם מנגד, מספר העבירות "בקצוות של הגדר" עלה בשיעור דומה. המפכ"ל העריך, כי שיפור המצב הביטחוני יביא לעלייה במספרם של האירועים הפליליים בתחומי ישראל בטווח הקצר. "בטווח הארוך, אני מאמין ומקווה שנתגבר על הדברים", אמר קראדי.