חדר הבן שייך לעומרי?

"חדר הבן" של הבמאי האיטלקי נני מורטי זכה בפרס דקל הזהב של פסטיבל הקולנוע ה-54 של קאן, שננעל אתמול. זאת הפעם השנייה שמורטי זוכה בפרס בקאן – ב-1994 הוענק לו פרס הבימוי עבור "יומני". "חדר הבן", העוסק בשבריה של משפחה לאחר מות בנה, הפך מיד לאחר הקרנתו ליקיר הקהל והביקורת בקאן, ומבקרי הקולנוע הכתירו אותו פה אחד כסרט הטוב ביותר שהוקרן. אתמול הסתבר כי גם חבר השופטים סבר כך.

הזוכה הגדול הנוסף והמפתיע של הערב היה ללא ספק "הפסנתרן" של האוסטרי מיכאל הנקה ("משחקי שעשוע"). הסרט, העוסק בתלמיד המפתה מורה שמרנית וחסודה לפסנתר, ושלא עורר הדים מיוחדים לאחר הקרנתו, זכה בפרס השופטים (הפרס השני בחשיבותו בקאן), בפרס השחקנית, איזבל הופרט, ובפרס השחקן - בנואה מג'ימל. ההישג המשולש חשוב במיוחד בשל האסטרטגיה המקובלת בקאן בשנים האחרונות לחלק פרסים לכמה שיותר סרטים. הנקה זכה בשנה שעברה בפסטיבל בפרס מיוחד מטעם השופטים עבור סרטו "קוד בלתי ידוע: סיפורים קטועים של כמה מסעות".

כצפוי, אהבו בקאן לבעוט בישבנו של הקולנוע האמריקאי הסטנדרטי והתעלמו מ"מולין רוז'", סרטו של באז לרמן שפתח את הפסטיבל, בו מככבת ניקול קידמן, ומ"שרק", סרט אמריקאי מצוייר שדווקא זכה לתגובות מלהיבות. הפיצוי ליבשת הקולנוע הגיע בדמות פרס בימוי משותף לגדולי הדור: האחים כהן (רשמית הפרס ניתן לג'ואל, החתום על הבימוי ושבעברו רשומים כבר שני פרסי בימוי ודקל הזהב עבור "ברטון פינק") עבור "האיש שלא היה שם", ודייוויד לינץ' (המחזיק כבר בדקלון אחד עבור "לב פראי") עבור "מאלהולנד דרייב".

בפרס התסריט זכה סרטו עטור השבחים של הבוסני דניס טאנוביץ', "ארץ של אף אחד". בפרס "מצלמת הזהב" לסרט ביכורים של במאי, זכה הקנדי זכריאס קונוק עבור "אתנארחואט, הרץ המהיר", סיפור על שני אסקימוסים. בפרס עבור הישגים טכניים זכה דו טו-צ'י עבור עבודת הסאונד שלו בשני הסרטים הטיוואניים "מילניום ממבו" ו"מה השעה שם?".

רבים הכתירו את יבשת המזרח למאכזבת הגדולה של השנה, לאחר שבשנים האחרונות התקדמה למעמד איכותי ויוקרתי בפסטיבל (ובעולם כולו עם "נמר דרקון") והשנה לא זכתה אף לא בפרס משמעותי אחד (ובשום פרס בכלל, מלבד "ההישג הטכני" הנ"ל). גם סרטו של הבמאי האירני עטור השבחים, מוחסן מחמאלבף, לא זכה בפרס כלשהו. קאן גם המשיך במנהגו ושלח הביתה את אבי הגל החדש הצרפתי, הבמאי ז'אן לוק גודאר, ללא פרס. אבל המאוכזבים האמיתיים של קאן השנה היו הצופים והמבקרים, שטענו כי הסרטים שהוקרנו בפסטיבל היו פחות אטרקטיביים ושוברי מוסכמות מבשנים עברו. אמרו? אז אמרו. גם אני אומר דברים שונים ומשונים ומעטים מקשיבים לי.

"חתונה מאוחרת", סרטו הישראלי של דובר קוסאשווילי, לא זכה גם הוא בשום פרס. הקבוצה הישראלית התנחמה בכמה שבחים ואף במגעים ראשוניים להפצת הסרט בארצות מספר. נקווה לטוב.