מה נהיה עם – מפעל הברום המזהם

בסוף שנת 2003 פקעה סבלנותו של המשרד לאיכות הסביבה. לאחר הפרות חוזרות ונשנות של הנהלים, שנמשכו שנים, הוגש כתב אישום חמור נגד מפעל "תרכובות ברום" ומנהליו, שהואשמו כי במשך שנים חרגו מהתקן המותר לפליטת חומרים מסוכנים בכ-50 אלף אחוזים.

בכתב האישום נכתב, כי כבר ב-2001 הוגשה לבעלי המפעל התראה על החריגות, אך הם המשיכו בפליטת החומרים המתוארים בכתב האישום כ"חומרים מסוכנים, המזיקים לבריאות האדם והסביבה". "הריכוזים הגבוהים שנמדדו בפליטת החומרים לאוויר עלולים להוות סכנה בריאותית לאדם ולפגוע בסביבה. לחומרים אלה עלולה להיות השפעה בריאותית וסביבתית גם על אזורים הסמוכים למפעל וגם על אזורים נרחבים ומרוחקים יותר (...). במעשיהם גרמו הנאשמים לזיהום חזק או בלתי סביר של האוויר".

בין החומרים המסוכנים שנפלטו בשיעורים מוגזמים היו מתילן כלוריד - הידוע כחומר מסרטן בעל השפעה על מערכת העצבים; מתיל ברומיד – חומר המשפיע על שכבת האוזון, ושחשיפה אליו יכולה לגרום להפרעה בדרכי הנשימה; טולואן – שגרם להפרעה בהתפתחות ובמערכת הריכוז אצל ילדים שאמותיהם נחשפו אליו בזמן ההריון; ואמוניה - המסוכנת במיוחד לחולי אסטמה.

במשפט, שנפתח ב-10 בנובמבר 2003 בבית משפט השלום בבאר שבע, בפני השופט יעקב שפטר, עמדו לדין המפעל ומנהלו - אבי בן טל. כעבור חצי שנה הסתיים המשפט בעסקת טיעון, שנועדה לחסוך לבית המשפט שעות ארוכות של דיונים. על פי פסק הדין, שפורסם ב-20 במאי 2004, מפעל "תרכובות ברום" הודה בכך "שהפר תנאים (...) וגרם לזיהום חזק או בלתי סביר של האוויר המפריע או העשוי להפריע לאדם בקרבת מקום ולעוברים ושבים". על המפעל הוטל קנס בסך חצי מיליון שקל, וכן התחייבות כספית בסך 800 אלף שקל לתקופה מקסימלית של שלוש שנים, שתופעל כקנס אם הנאשם יורשע בעתיד באחד מסעיפי האישום בהם הואשם.

בא כוחם של הנאשמים, עו"ד אריה נייגר, מצא לנכון דווקא להתלונן על גובה הקנס, וציין כי הוא הגבוה ביותר שהוטל עד היום בעברות סביבתיות. עו"ד נייגר הוסיף לפרוטוקול כי "החברה הודתה ללא 'אבל' והיא נוטלת אחריות למעשיה. החברה היא חברה חוזרת בתשובה... אבקש לציין שרוב המידע בדבר החריגות נמסר באופן וולונטרי על ידי החברה. החברה קיבל החלטה אסטרטגית לטפל במפגעים, להביא בהפחתתם לעמידה בתקנים, למיטב ידיעתי החברה היום עומדת בכל התקנים". לגבי העמדתו לדין של מנכ"ל החברה, בן טל, טענה החברה כי הוא אינו בקו הבריאות וכבר אינו מנהל המפעל, "הצפי האופטימי להשתתפותו בדיון יהיה על כסא גלגלים... הרי זה טעם נוסף לא להכביד עליו בניהול ההליכים". בן טל נמחק מכתב האישום.

חברת תרכובות ברום העבירה את הכסף לקרן לשמירת הניקיון, הפועלת במשרד לאיכות הסביבה. אולם האם קנס של חצי מיליון שקל, למפעל שמצד אחד הוא בסדר גודל של "תרכובות ברום" (המשתייך לקונצרן כימיקלים לישראל, שלפי חברת ההשקעות אי.בי.אי יעמוד המסחר שלו בשנת 2005 על למעלה מתשעה מיליארד דולר), ומצד שני הוא מפר באופן חוזר ונשנה את הוראות המשרד לאיכות הסביבה, אינו עונש קל, למעשה?

"רצינו שיהיה קנס כמה שיותר גבוה ורצינו שבעל המפעל ישב בכלא", אמר אתמול לוואלה! חדשות עו"ד דן צפריר, מהמחלקה המשפטית של המשרד לאיכות הסביבה. "נכון ש'תרכובות ברום' הוא מפעל עשיר, אבל היו בתיק הזה נסיבות מיוחדות שבגינן הסכמנו לעסקת טיעון, בין נשאר האפשרות לתיקון מהיר של הליקויים. את עסקת הטיעון", מוסיף עו"ד צפריר, "צריך גם לראות בפרספקטיבה של תקרת העונשים במסגרת החוק, שהיא נמוכה בהרבה מהסכום שנפסק לבסוף, ורק בזכות הצטברות של מספר עבירות לאורך שנים, הצלחנו להגיע אליו. בארבע השנים שאני במשרד לאיכות הסביבה כל הקנסות שנפסקו היו נמוכים בהרבה, מקסימום 250 אלף שקל".

ומה קורה עם "תרכובות ברום" היום? לדברי עו"ד צפריר בדיקות שנעשו מראות שהמפעל אינו עומד בהתחייבויותיו לשמירה על פליטת חומרים מסוכנים. "הדבר נמצא בחקירה, ובמידה ויימצא שהם שוב חורגים נפעל לחילוט מהיר של הערבות והגשת כתב אישום חדש".

האם יש סיכוי שלשם שינוי יוטלו עונשי מאסר, או צו סגירה למפעל?
"אנחנו נשקול את כל האפשרויות".

מחברת תרכובות ברום נמסר בתגובה, כי "החברה עומדת בכל התקנים ואין חריגות בפליטות". עוד נמסר כי "הקבוצה עורכת באופן קבוע דגימות פליטה במפעליה לבדיקת ריכוז וקצב הפליטה לאוויר. כל הבדיקות מבוקרות ומפוקחות על ידי מעבדות חיצוניות בלתי תלויות. מאז המשיכה החברה בבקרה קפדנית על כל ארובות המפעלים ואף התקינה ביוזמתה גלאי ניטור משוכללים מתקדמים לבקרה. גלאים נוספים אמורים להיות מותקנים בתקופה הקרובה. הנושא הובא לידיעת משרד איכות הסביבה" וכי "החברה היא הראשונה בארץ לקבלת תו תקן 14000ISO לניהול ואכיפת תקנות איכות הסביבה".