"היום, ברגשות עזים, אני ניצב בארץ שאלוהים בחר להציב את משכנו עליה" כך אמר האפיפיור, יוחנן פאולוס השני, עם הגעתו לישראל.
האפיפיור התקבל הערב בטקס מיוחד בנמל התעופה בן גוריון, בנוכחות ראש הממשלה ונשיא המדינה. הרבנים הראשיים לא נכחו בטקס, בשל חגיגות חג הפורים. בהמשך ביקורו יפגש האפיפיור עם הרבנים בירושלים.
השילוב של מטוס הנוסעים הירדני שהביא לארץ את ראש הכנסייה הקתולית, סימל היום את השינוי שעבר המזרח התיכון בשנים האחרונות.
מלבד ברק וויצמן, הגיעו לטקס קבלת הפנים כמעט כל נושאי התפקידים במדינה ביניהם שרי הממשלה, ראשי הצבא והמשטרה, שגרירים ועוד. האפיפיור נישק את אדמת ארץ הקודש שהוגשה לו בתוך כד מידי שלושה ילדים, משלושת הדתות.
בשל מצבו הרפואי, לא יכול האפיפיור להתכופף ולנשק את אדמת ארץ הקודש.
האפיפיור הדגיש בנאומו את החשיבות בדו שיח בין הדתות והביע משאלה שהאל יתן לארץ הזו את המתנה לה היא מקווה: שלום מלא וצודק שיענה על דרישות כל הצדדים. "כולנו ערים לצורך ולדחיפות של שלום צודק - לא לישראל בלבד אלא גם לכל האזור". האפיפיור אמר עוד כי נוצרים ויהודים צריכים לעשות הכל כדי למנוע דיעות קדומות, ולהציג את פני היהודים והיהדות כפי שהם, כמו גם של הנוצרים והנצרות. יוחנן פאולוס השני סיים את נאומו במילה "שלום".
הנשיא ויצמן הדגיש בנאומו את היותה של ישראל מדינה ריבונית ובירתה ירושלים. ויצמן התייחס גם לבקשת הסליחה של האפיפיור וההיסטוריה של הכנסיה בתקופת השואה: "אנו מעריכים את תרומתך לגינוי האנטישמיות ואת בקשת הסליחה שלך מהעם היהודי. עלינו לפעול יחד לביעור נגע האנטישמיות". הנשיא אמר עוד כי חשוב שבניה של הכנסיה הקתולית יכירו במציאות החדשה של מדינת ישראל כמרכזה של העולם היהודי.
בתום הטקס יצא האפיפיור במסוק לירושלים. הוא התקבל במנחת הר הצופים בטקס קצר על ידי ראש עיריית ירושלים, אהוד אולמרט והשר חיים רמון.
מחר: ביקור פוליטי במחנה פליטים
הפלסטינים השלימו היום את ההכנות לקראת ביקורו של האפיפיור בבית לחם, ביום רביעי. הפלסטינים מתכוונים לנצל את הביקור לצורכי תעמולה פוליטית. חומרי הסברה בכמויות גדולות הוכנו להפצה בין העיתונאים הרבים המסקרים את ביקור האפיפיור. החוברות והכרזות מתארים את העוולות של ישראל נגד הפלסטינים.
בבית לחם יערוך האפיפיור מיסה ברחבת כנסיית המולד. מלבד זאת יפגש האפיפיור עם ערפאת ויבקר במחנה הפליטים דהיישה, במה שמוגדר צעד פוליטי מובהק בניגוד לאופי הדתי של יתר הביקור.