האינתיפאדה הפכה אותנו לפלסטינים

סקר חדש, שפורסם אמש בוחן, חודשים ספורים לאחר מהומות אוקטובר ותחילת אינתיפאדת אל אקצה, את עמדתם של ערביי ישראל כלפי הפלסטינים, מדינת ישראל ומקומם בה. הסקר, שהוצג אמש בכנס מיוחד בעיר טייבה, נערך על ידי מכון לחקר השלום בגבעת חביבה. הוא מנסה לעקוב אחר מגמות שנבדקו במגזר הערבי מאז אירועי אוקטובר, דרך החרמת הבחירות והפסדו של אהוד ברק בהן וכמובן יחסה של האוכלוסיה הערבית לאינתיפיאדה.

מרכז גבעת חביבה עורך מדי כחצי שנה סקר הבודק את עמדותיו של הציבור הערבי. הסקר הנוכחי בוצע בחודשים ינואר עד מרץ 2001. הוא התבסס על מדגם מייצג של 1202 נשאלים שרואיינו בראיונות פנים אל פנים בכל רחבי הארץ.

אחד הנתונים המדאיגים ביותר העולים מהסקר הוא שינוי במגמה שהסתמנה בשנים האחרונות, שהעידה על מידה הולכת וגוברת של ישראליזיציה והתמתנות בעמדות ערביי ישראל. עורכי הסקר, ד"ר אסעד גאנם ופרופ' סמי סמוחה מאוניברסיטת חיפה, מעידים כי מאז ממשלת נתניהו נבלמה מגמה זו. מאז שנת 95' חלה ירידה של כ-30 אחוז במספרם של ערבי ישראל הסבורים שהתואר "ישראלי" מתאים ביותר לזהותם. רק 32 אחוז מהמשיבים בסקר העידו כי הם מרגישים ישראלים.

במקביל עלה שיעור הדוחים את קיומה של מדינת ישראל מ-6.8 אחוזים ב-59' ל-15.6 אחוזים ב-2001. למרות זאת, מעניין לראות כי רק 4.7 מכלל העונים לסקר השיבו כי אם תקום מדינה פלסטינית הם ירצו לעבור לגור בה. 29.5 אחוז מסכימים לסיפוח של כפרים וערים במשולש למדינת פלסטין לכשזו תקום. עורכי הסקר מצביעים כי שיעור משמעותי זה מקיף חתכים רחבים בציבור הערבי. הם מדגישים, כי ממצאים של סקרים קודמים הראו שהערבים בישראל תומכים בפתרון של שתי עמים לשתי מדינות, אך ראו בכך כפתרון לבני עמם ולא עבורם.

נתון בולט אחר העולה מהסקר הוא האי אמון שרוחשים אזרחיה הערבים של מדינת ישראל למדיניות הממשלה, בין אם מדובר בממשלת ברק, או בקודמתה, בראשות בנימין נתניהו. 65.5 אחוז מהנשאלים סוברים כי ממשלת ברק הרעה את מצבם. לשם השוואה, בסקר דומה שנערך בימי ממשלת רבין, רק 3.1 אחוזים חשבו כי מדיניות הממשלה הרעה את מצבם. מהסקר עולה עוד כי 42.9 אחוז מהנשאלים לקחו חלק באחד מימי השביתה במהלך אירועי אל-אקצה. 58 אחוזים מרגישים שאירועי האינתיפאדה הרחיקו אותם ממדינת ישראל.

ייחודו של הסקר טמון בעובדה שהוא הראשון המבקש לבדוק באופן מקיף את השפעת אירועי אוקטובר על המגזר הערבי. כך, למשל, הוא מאשר כי אירועי אוקטובר גבו מחיר קשה מהאוכלוסיה הערבית ויצרו רתיעה מסוימת מהפגנות לא חוקיות כאמצעי מאבק, זאת ככל הנראה בשל המחיר הכבד שגבו מהם - 13 צעירים הרוגים. המשבר העמוק עם האוכלוסיה היהודית השכנה, ניכר עד היום, בין היתר בהיבט הכלכלי.

מבחינה פוליטית, מוכיחים הממצאים כי כניסתן של התנועה האיסלאמית (בדמותה של רע"ם) והברית הלאומית הדמוקרטית (בל"ד) לפוליטיקה הערבית הפכה את הדו שיח הפוליטי בקרב הציבור ליותר איסלאמי ולאומי ועל כן ליותר מנוכר ומתנגד לאופיה של מדינת ישראל. במקביל ממשיכה מגמת הירידה בתמיכה הערבית במפלגות הערביות. רע"ם זכתה בשיעור התמיכה הגבוה ביותר מבין הנשאלים - 26 אחוזי תמיכה; חד"ש ב-23.1 אחוז; בל"ד ב-22.9 אחוז; ותע"ל ב-7 אחוזים; המפלגות הציוניות – ובראשן מרצ ומפלגת העבודה - זכו בשיעורי תמיכה נמוכים יותר, בין 5 ל-7 אחוזים.

עניין אחר שנבדק בסקר הוא מידת המעורבות הפוליטית של האוכלוסיה הערבית בישראל. בחודש פברואר נענו כשלושה רבעים מהציבור הערבי-ישראלי לקריאתם של ראשי הציבור הערבי להחרים את הבחירות לראשות הממשלה. עורכי המחקר לא מצאו כל אישור לסברה שהחרמת הבחירות השנה עשויה לחזור על עצמה גם בבחירות הבאות. רק רבע מהנשאלים הודיעו שלא ישתתפו בבחירות הבאות – שיעור דומה לשיעור האי השתתפות הרגיל של הערבים בבחירות לכנסת. 78 אחוז הביעו תמיכה בשימוש בהצבעה לכנסת כאמצעי לשיפור ענייני הערבים בישראל.

אחת השאלות שהעסיקה את עורכי הסקר היא הסברה הרווחת כאילו חלה הקצנה בעמדות אזרחיה הערבים של מדינת ישראל, בשל תפיסתם את ישראל כהולכת ונחלשת, בהשפעת הסכמי אוסלו. ואולם, מממצאי הסקר לא זאת בלבד שאינם מאוששים את הטענה, אלא אף מפריכים אותה, חלקית לפחות. לדברי עורכי הסקר, הנתונים מוכיחים כי הערבים תופסים את היהודים כחזקים וכמתבצרים בעמדותיהם.