מובארק לשרון: שיחררתי את עזאם בשבילך

עזאם עזאם, הישראלי שהואשם בריגול לטובת ישראל, שוחרר היום מהכלא המצרי, לאחר שמונה שנים. עזאם נעצר במצרים בנובמבר 96' בחשד לריגול לטובת ישראל. עם שיחרורו אמר עזאם לתא"ל יואב גלנט שקיבל את פניו: "תודה רבה לכם שהבאתם אותי הביתה להיוולד מחדש". עזאם הוסיף עם שובו לארץ, כי תמיד האמין במדינת ישראל שתביא לשחרורו. עם היוודע דבר שחרורו החלו בני משפחתו וחבריו בכפר מרר בגליל בחגיגות, ועתה מתארגנת בכפר חפלה גדולה. עזאם התקבל בחום בבית מלון באילת, שם הוא מתוחקר על ידי השב"כ וממתין לטיסה שתיקח אותו לביתו.

בהודעה רשמית מלשכת ראש הממשלה, אריאל שרון, נאמר כי נשיא מצרים חוסני מובראק נענה לפניית ראש הממשלה והחליט לקצר את תקופת מאסרו של עזאם. בתמורה ייבחן גם קיצור תקופת מאסרם של אסירים פלסטינים, בהתאם לקריטריונים שנקבעו בעבר. עסקת שחרורו של עזאם לא אושרה בממשלה ובקבינט. שרון קיבל אותה ללא אישור גופים אלה.

שרון התקשר למובארק לאחר השחרור והודה לו על המחווה. ב"הארץ" דווח, כי שרון ביקש להודות גם לראש המודיעין הכללי המצרי, עומר סולימן, על מאמציו. מובארק אמר לשרון: "עשיתי זאת במיוחד עבורך". שר החוץ, סילבן שלום, טילפן לסולימן, ואמר לו ששחרור עזאם הוא מסר חיובי ביותר, שיתרום לחימום יחסי שתי המדינות.

בגלי צה"ל דווח, כי שיחת טלפון התקיימה גם בין עזאם לשרון, בה הודה האסיר המשוחרר לראש הממשלה. מאוחר יותר, בדרכו למטוס סאילת, הוא אמר: "אני מודה לראש הממשלה שרון. אני מאד שמח שאני עכשיו במדינת ישראל היקרה לי. אני אוהב את המדינה הזאת ואני אמשיך לאהוב אותה".

ממקורות זרים נמסר, כי תמורת שחרור עזאם שיחררה ישראל את ששת הסטודנטים המצרים שנעצרו בחודש אוגוסט השנה, בחשד לפעילות טרור.

נראה כי השחרורים התבצעו בעקבות ההפשרה ביחסי ישראל מצרים בשבוע האחרון, במסגרתה ביקרו בישראל ראש המודיעין הכללי המצרי - עומר סולימאן, ושר החוץ המצרי - אחמד אבו ריט, ביום רביעי שעבר. בשבוע שעבר הביע נשיא מצרים, חוסני מובארק, אמון רב באריאל שרון, באומרו כי "יהיה קשה מאוד להגיע להתקדמות בתהליך השלום אחרי עידן שרון".

עזאם עזאם, 41, עבד בקהיר במפעל טקסטיל ישראלי-מצרי "תפרון איג'יפט". באפריל 97' הואשם בריגול לטובת ישראל, ובספטמבר של אותה שנה נידון ל-15 שנות מאסר עם עבודות פרך, לאחר שהורשע בריגול חמור לטובת ישראל ובפגיעה באינטרסים הלאומיים של מצרים.

למרות הכחשותיה של ישראל, לפיהן עזאם אינו איש מוסד ומעולם לא עסק בריגול, נותר עזאם עצור במצרים, ועד כה סירב הנשיא מובארק להיענות לכל הפניות בנושא והבקשות להענקת חנינה. בני משפחתו של עזאם המשיכו כל העת לפעול למען שחרורו.

לפני כשנה וחצי ביקר השר דני נוה את עזאם בכלאו וזה אמר לו: "כיצד ישראל מצליחה לעשות עסקת שבויים עם חיזבאללה, האויב מספר אחת שלה, בעוד שהיא כושלת במשך שבע שנים לסגור עסקה עם מדינה שנמצאת איתה בשלום? לא ייתכן שישראל תשחרר עצירים מצריים, בעוד שאני נרקב כאן". עזאם סיפר אז, כי הוא כלוא בתא של שלושה מטר מרובע "עם דלי מפלסטיק לעשיית צרכים. אני יוצא רק שעה ביום, כל מה שאני רוצה זה אוכל נקי ואפשרות לישון כמו בן אדם".

כתבי "הארץ" יואב שטרן, אלוף בן ורויטל לוי-שטיין מוסיפים:

את פניו של עזאם קיבל בטאבה המזכיר הצבאי יואב גלנט. לדבריו, עזאם נראה טוב. בני משפחתו וחבריו של עזאם, בכפר מרר, פרצו כאמור בריקודים, כשהודיעו להם שהוא חצה את הגבול לישראל. אחיו של עזאם, פנדי עזאם, תיאר בגלי צה"ל את התרגשות המשפחה בכפר מר'ר: "אנחנו מאד שמחים, אנחנו מזמינים את כל המדינה לחגוג איתנו. אנחנו מודים בהזדמנות זו לכל מי שעזר, תמך וסייע, להביא את עזאם בשלום הביתה. אנחנו נמתין בקוצר רוח לבואו לחגוג. כל מדינת ישראל מוזמנת לבוא לחגוג איתנו!"

אחיו של עזאם, חאמזי עזאם, סיפר על ההתרגשות לרגל האירוע: "החשוב מכל זה לראות אותו בביתו ובחיי משפחתו. כשזה יקרה, אשכח את כל הכאב שהיה", דברי עזראם.

שחרורו של עזאם התאפשר לאחר מגעים אינטנסיביים שהחלו לפני שנה, בדצמבר 2003, אז העלה שר החוץ סילבן שלום בראשונה באוזני נשיא מצריים, חוסני מובראק, את ההצעה לשחררו לאחר שריצה מחצית מענשו.

מאז נאסר, עשו משפחתו ומקורביו מאמצים לשחררו, בהם הקמת מאהל מחאה מול משרד הממשלה וניסיון להוסיפו לרשימת המשוחררים בעסקת השבויים שנעשתה באוקטובר 2003 להשבת גופות חיילי צה"ל שנהרגו בידי החיזבאללה ואלחנן טננבוים.

ששת הסטודנטים המצריים נתפסו ב-25 באוגוסט בנגב, לאחר שחדרו ממצרים באזור ניצנה. כוח של משמר הגבול איתר אותם בעומק של שלושה ק"מ בשטח ישראל. ברשותם היו 14 סכינים, בגדי הסוואה שחורים, תרמילים, משקפת, מכשירי קשר, מפות של ישראל וציוד נוסף.

בכתב האישום שהוגש נגדם לבית משפט המחוזי בבאר שבע נטען, כי הששה, שהכירו בלימודיהם בקהיר, תיכננו לחטוף טנק ולשדוד בנק במצפה רמון ובאמצעות הכסף מהשוד לממן פעולות טרור נגד ישראל. סעיפי האישום שבהם הואשמו הם קשירת קשר לבצע פשע, הסתננות לישראל וכניסה לישראל לצורך שהייה בניגוד לחוק.

בכתב האישום נכתב עוד שהששה תיכננו את הפעולה במשך שלוש שנים, אך פעלו כהתארגנות מקומית ועצמאית ולא כחלק מארגון טרור כלשהו.