אליפות אירופה בג'ודו מתחילה היום

כשהיה ילד בן 10, כינו את אייל יחיאל "היהלום השחור". הוא התאמן במועדון ג'ודוקאן ברעננה ונחשב לג'ודאי הכי מוכשר שנראה כאן. יותר מאריק זאבי, יותר מאורן סמדג'ה. עד גיל 14 הוא לא הפסיד. יחיאל נולד במשפחה שנושמת ספורט. אביו, משה, היה אלוף ישראל לנוער בריצת 800 מטר. שני אחיו הגדולים היו אלופי ילדים בג'ודו.

מאמנים שראו אותו באליפויות נערים בחו"ל אמרו שלזה התכוון מי שהמציא את הג'ודו: זריז, אגרסיווי, עם אינטואיציה של בלש וקריאת קרב מושלמת. "אם אריק זאבי רואה שישה מהלכים קדימה, אייל רואה שמונה", אומר מאמנו של יחיאל מגיל ארבע, שוקי קואז, "כשהוא היה בן 14 נסענו מטעם המועדון לאליפות אנגליה הפתוחה. הוא התאמן פעם כן, פעם לא, פעם למה לא. אמרתי ניקח אותו לחו"ל, יראה קצת אנגליה, זה ידחוף אותו. הוא ניצח שם את כולם בקלות, חשבו שהבאתי ג'ודאי מהמאדים".

אבל אז יחיאל הפסיק. הוא אומר שפרש, כמו שני אחיו הגדולים שפרשו בגיל 15 מהמקצוע התובעני. קואז אומר שהוא זרק אותו: "אחרי האליפות באנגליה הוא החליט להיות פרימדונה. מתאמן מתי שבא לו, ועוד סוחב אחריו אחרים. אמרתי לו 'שלום, אתך אני לא מתעסק יותר'. הייתי ביחסים טובים עם אבא שלו, כי עבדתי גם באלפי מנשה ואבא שלו גזבר היישוב. אבא שלו עזר לי להגיע להסדר פיצויים עם אלפי מנשה ואמר שיקבל את ההסכם בתנאי שאחזיר את אייל. החזרתי אותו וקיוויתי שישתנה. יש לו את השטויות שלו".

רק השנה, אומר קואז, כשאייל יחיאל עוד מעט בן 21 ונחשב מועמד למדליה במשקל עד 60 ק"ג בבייג'ין 2008, הוא מתחיל להבין שעם הכשרון העצום שלו זה פשע לא לקרוא תיגר על הזהב האולימפי.

יחיאל אומר שזה בסך הכל תהליך התבגרות, ששוקי לא צריך להתרגז. "בתור ילד לא הפסדתי. אם הייתי מפסיד היה בלגאן שהרהיטים זזו. ואז הגיע הבאג. נמאס לי. אני ג'ודאי ייחודי, לטוב ולרע. בג'ודו אני מתעצבן יחסית מהר. אני לוקח את זה אישית. אבל התבגרתי. היום אני מבין שבשביל להגיע לאולימפיאדה ולזכות שם בזהב, אתה חייב להפסיד לפני זה".

יחיאל נראה כמו אלוף עולם. אפילו באימון זניח השבוע (לפני אליפות אירופה, שנפתחת היום) בבית הספר אוסישקין בכפר סבא, התנועות שלו מהירות כמו כנפיים של פרפר. הוא גם מדבר בביטחון של אלוף עולם. המטרות על השולחן, הכסף במדרגות, הוא לא מתחבא: "היתרון שלי זה שאני 100% בג'ודו. אני נכנס לקרב בסערה, לא רואה שום דבר מקילומטר. מאוד אקטיווי, תמיד מתקיף. בדרך כלל אני מנצח באיפון. מה השאלה?"

יחיאל הוא עוד יהלום בכתר הג'ודו הישראלי, שבין שביתה של האיגוד (הפסקת הפעילות בחודש האחרון מנעה ממנו אימונים עם אנשים במשקל שלו) לבעיות תקציב שגרמו לביטול מחנה האימונים לפני האליפות, מתחרה בשיט על תואר "הענף הכי מצליח בישראל".

מאז המדליות האולימפיות של יעל ארד וסמדג'ה, אלפי ילדים נכנסו לענף. העלייה הרוסית נתנה לג'ודו דחיפה נוספת, כמו גם המדליה של זאבי באתונה. פעם היתה תחרות ג'ודו אחת לחצי שנה. היום מתכנסים 400 ילדים עם ההורים ברעננה או בהדר יוסף פעם בשבועיים. הצווחות והמהומה לא ייאמנו. בואו מחר להדר יוסף ותראו.

בג'ודו לא חושבים שמקום שביעי הוא הישג ולא מדברים על להוציא תיקו בחוץ. או מדליות או כלום. גם ליחיאל הגישה הזאת ברורה לחלוטין: "פעם החלום שלי היה להביא זהב אולימפי ראשון לישראל", הוא אומר. "כשגל פרידמן זכה שמחתי, אבל הרגשתי גם שצריך לשנות את החלום. עכשיו זה זהב אולימפי ראשון לג'ודו".

אייל יחיאל

גיל: 20, משקל: עד 60 ק"ג, רקורד: מדליית ארד באליפות אירופה עד גיל 20 בסראייבו, כסף באליפות אירופה עד גיל 17



לירז בן מלך

גיל: 19, משקל: עד 57 ק"ג (נשים), רקורד: מדליית זהב באולימפיאדת הנוער ב-2002



יואב בורקו

גיל: 20, משקל: עד 66 ק"ג, רקורד: מקום חמישי באליפות אירופה עד גיל 20



ליס רוסטיג

גיל: 20, משקל: מעל 100 ק"ג, רקורד: מדליית כסף באליפות אירופה עד גיל 20



אבישר שיימן

גיל: 22, משקל: עד 81 ק"ג, רקורד: מדליית זהב באליפות ספרד הפתוחה עד גיל 23