"בני אדם נולדו לרוץ"

בני אנוש נולדו לרוץ, ויש להניח כי הם התפתחו מיצורים דמויי קופים גדולים לצורתם הנוכחית, בגלל הצורך לחצות שטחים גדולים ולהתמודד עם חיות אחרות על משאבי מזון. כך אמרו מדענים אמש. מגידים ורצועות ברגליים, עבור בכפות רגליים הפועלות כמו קפיצים וכלה במאפייני גולגולת המונעים התחממות-יתר ובאגן ירכיים מודגש המייצב את השלד, הגוף האנושי מעוצב אנטומית לריצה.

"אנחנו עושים את זה כי אנחנו טובים בזה. אנחנו נהנים מזה ויש לנו כל מיני מאפיינים ייחודיים שמאפשרים לנו לרוץ היטב", אמר דניאל ליברמן, פרופסור לאנתרופולוגיה באוניברסיטת הרווארד. "ישנם כל מיני מאפיינים בגוף האדם שחיוניים לריצה".

ליברמן ודניס בראמבל, פרופסור לביולוגיה באוניברסיטת יוטה, חקרו למעלה מ-24 מאפיינים המשפרים את יכולת הריצה האנושית. מחקרם מתפרסם בירחון המדע נייצ'ר. שני החוקרים מאמינים, כי בני אנוש מודרניים התפתחו מאבותיהם הקדמוניים, הדומים לקופי אדם, לפני כשני מיליון שנה בתגובה לצורך לצוד וללקט על פני שטחים נרחבים יותר.

אולם פיתוחן של תכונות שאפשרו לבני אנוש לרוץ היו כרוכות במעין סחר חליפין – אובדן תכונות שהועילו לטיפוס עצים. "אנו בטוחים מאד שהברירה הטבעית לריצה – שבאה על חשבון היכולת ההיסטורית לטפס על עצים – היתה מכרעת בפיתוח הגוף האנושי כפי שאנו מכירים אותו", אמר בראמבל בהצהרה.

התיאוריה המקובלת היא שריצה היתה תוצר לוואי של הליכה על שתי רגליים, שהתפתחה באב קדמון של המין האנושי, הקרו הומו אוסטרלופיתקוס לפני לפחות 4.5 מיליון שנים. אולם לירמן ובראמבל טוענים שנדרוש עוד כמה מיליוני שנים עד שהתפתח המבנה המותאם לריצה, כך שהיכולת ללכת אינה יכולה להסביר את המעבר.

"היו 2.5 עד שלושה מיליון שנים של הליכה על שתיים מבלי שתושג צורה אנושית, אז למה שדווקא הליכה תשנה את הגוף ההומינידי (דמוי האנוש)?" אמר בראמבל. "אנחנו אומרים שהליכה לא תעשה זאת, אבל ריצה כן", הוסיף. שני המדענים מאמינים כי אילולא עודדה הברירה הטבעית את יכולות הריצה של בני האדם, היה המין האנושי ממשיך לדמות מאד לקופים.

בין המאפיינים שמבדילים בני אנוש מקופים והופכים אותם לרצים טובים אפשר למנות את הרגליים הארוכות, המאפשרות צעדים ארוכים יותר, זרועות קצרות יותר המאפשרות לפלג הגוף העליון לאזן את החלק התחתון במהלך ריצה, ודיסקיות גב גדולות יותר, המשפרות את בלימת הזעזועים של הגוף. עוד מאפיין מבדיל חשוב הוא הישבן המוגדל של בני האנוש. "הסתכלתם פעם על קוף גדול?" שאל בראמבל והוסיף: "אין להם בכלל תחת". בני אנוש רוכנים קדימה בעת ריצה והעכוז המוגדל "מונע ממך ליפול על האף בכל פעם שהרגל נוגעת בקרקע", הבהיר בראמבל את חשיבות האיבר המושמץ.